עיבוד תמונה: אורן שירי
אינטל בכל מכשיר: ענקית השבבים רוצה להתרחב לשווקים חדשים
השבבים של אינטל מניעים 80% ממחשבי העולם, וכעת היא רוצה למכור חומרה גם למטוסים, לממירי טלוויזיה, לטלפונים ולמקררים. חברת וינד ריבר - שנרכשה על ידי אינטל תמורת 884 מיליון דולר - היא שתעזור לה לבצע את המהלך
בתחילת יוני הכריזה ענקית השבבים אינטל על רכישת ספקית התוכנה Wind River תמורת 884 מיליון דולר במזומן, הרכישה המשמעותית ביותר של אינטל מאז 2001, אז קנתה את ספקית רכיבי התקשורת Xircom תמורת 748 מיליון דולר.
בהודעתה ציינה אינטל כי וינד ריבר תסייע לה להרחיב את עסקי המעבדים והתוכנה שלה אל מעבר לשווקים המסורתיים שלה - המחשבים האישיים והשרתים. וינד ריבר מפתחת ומוכרת מערכות הפעלה ותוכנות לתחום המערכות המשובצות (embedded) – בניגוד למערכות הפעלה ותוכנות המוכרות לנו מהמחשבים האישיים וממחשבי כף יד וטלפונים סלולריים, תעשיית המערכות המשובצות מטמיעה תוכנה במכשירים חשמליים שלרוב מאפשרים תכונות מוגבלות יחסית, ולכן אינם דורשים אינטראקציה צמודה עם המשתמש בדמות מקלדת, עכבר ומסך.
בכל מכשיר חשמלי המצוי בסביבתכם - מהמקרר דרך הטלוויזיה, ממיר הכבלים, הרדיו ומנוע המכונית, ועד לרובוט Spirit שנחת על המאדים ב-2004 - בכולם מערכות הפעלה משובצות.
ממבט על, השילוב בין אינטל לווינד ריבר מועיל לשני הצדדים – אינטל מקבלת מומחיות בתוכנה המשולבת במכשירים חשמליים שבהם היא אינה פעילה כיום, וכך היא תוכל לפנות לשווקים הללו במטרה להרחיב את עסקיה. ו-וינד ריבר מקבלת גב של יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, שבנוסף לליווי פיננסי ומיתוגי, תשלב עימה ידיים בפנייה ללקוחות חדשים ובהרחבת עסקאות עם לקוחות קיימים.
בניגוד לחלק מהפרסומים, גם לאחר הרכישה תישאר וינד ריבר ישות עצמאית (בבעלות מלאה של אינטל), כך ששיתופי פעולה שכבר נחתמו עם חברות שונות (בהן גם רדויז'ן הישראלית) יישארו בתוקף, והחברה תמשיך למכור את מוצריה תחת המותג שלה.
חברת התוכנה השישית בגודלה בעולם
הקו המאפיין את הדיווחים על אודות העסקה קבע כי אינטל מבקשת באמצעות הרכישה לפרוץ לעולם התוכנה, לאחר שליטה כמעט ללא עוררין בעולם המעבדים. אלא שבחינת פעילותה של אינטל בשנים האחרונות מגלה כי החברה מצויה כבר עמוק בעולם התוכנה. לטענת אינטל, אם נתייחס לחטיבת התוכנה (Software and Services Group) שלה כאל ישות עצמאית, יתברר כי מדובר בחברת התוכנה השישית בגודלה בעולם, מבחינת מספר העובדים. תוספת של כ-1,600 עובדי Wind river, וכ-360 מיליון דולר בהכנסות שנתיות, בוודאי תשפרנה את מיצובה של אינטל כספקית תוכנה הנלווית לרכיבי החומרה שלה.
במהלך חמש השנים האחרונות רכשה אינטל לא פחות משש חברות תוכנה (מלבד הרכישה הנוכחית), וקנתה קניין רוחני (פטנטים וידע) של חברות נוספות, בסכום כולל של כ-600 מיליון דולר. בחטיבת התוכנה של אינטל קיים צוות מיוחד המאתר שותפים ומטרות רכישה פוטנציאליות, ומשתף פעולה עם קרן ההשקעות של אינטל - אינטל קפיטל.
מלבד רכישות, החברה השקיעה גם ביצרנית תוכנות הווירטואליזציה VMWARE. בהקשר זה כדאי גם לציין שתיים מהשקעותיה של אינטל קפיטל, החברות הישראליות Zend ו-GigaSpaces, הנחשבות השקעות אסטרטגיות של אינטל בתחום תשתיות התוכנה, ולא מן הנמנע כי אינטל תחליט לבצע רכישה מתוך חברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל.
חלק נרחב מפעילותה של אינטל מיועד לצד התוכנה זה זמן רב – כספקית הגדולה בעולם של מעבדים למחשבים אישיים, וכמי ששואפת לשמור על עמדת השליטה הזו לאורך זמן, היא חייבת להדגים ליצרני התוכנות כיצד שימוש במעבדיה יכול לשפר את פעילות המוצרים שהללו מפתחות. הדבר הפך לרלבנטי עוד יותר בעת שאינטל החלה לספק גם מעבדים גרפיים המשולבים בלוח האם שלה, ובניסיון להילחם בספקיות המעבדים הגרפיים (Nvidia ו-ATI, שנרכשה בידי AMD) היתה חייבת לדאוג שיישומים קריטיים יפעלו בקצב סביר (ואף למעלה מכך) על גבי המעבדים הללו.
כך, למשל, מהנדסי אינטל משתפים פעולה עם אנשי מיקרוסופט בשורה של בדיקות תאימות ושיפצורים שונים, על מנת שנגני המדיה של מיקרוסופט לא יקרטעו בעת שהם מקרינים וידיאו בחדות גבוהה על גבי מעבדי אינטל. שיתוף פעולה דומה קיים גם עם מתחרתה של מיקרוסופט בתחום נגני המדיה, REAL.
גם כניסתה המהירה של טכנולוגיית הווירטואליזציה - המאפשרת להתקין כמה מערכות הפעלה נפרדות על גבי מחשב או שרת אחד - והתחזית שגרסה כי בזכותה יוכלו משתמשי המחשבים והשרתים לנצל טוב יותר את המעבדים שברשותם, דרשו מאינטל להתאים את הדורות החדשים של מעבדיה בשנים האחרונות לתוכנות המורצות עליהם, על מנת שידעו לתקשר באופן טוב יותר עם פלטפורמות הווירטואליזציה השונות, במטרה שלא לגרום למעבדים להיות החוליה החלשה ביותר במערכת.
הזדמנות בשוק הסלולרי
אינטל מחפשת כבר שנים אחר שווקים חדשים, וכבר בעשור הקודם איתרה הזדמנות בשוק הטלפונים הסלולריים. באמצעות רכישת DSPC הישראלית היא קיוותה לגרוף נתח שוק משמעותי מהספקיות המובילות של שבבים לטלפונים סלולריים, טקסס אינסטרומנטס, ARM וברודקום, אולם נכשלה ובסופו של דבר מכרה את DSPC למארוול.
כעת, בעת ש"טלפונים סלולריים" הופכים ל"מכשירים בעלי יכולות סלולריות" כדוגמת סמארטפונים ונטבוקים, אינטל מחיה שוב את תוכניתה לחדור לשוק הניידים, אך הפעם היא מתכוונת להשתמש במעבד ה-Atom, המעבד הקטן ביותר שפיתחה מעולם, המתאפיין גם בצריכת חשמל נמוכה, ולהציע אותו ליצרניות מכשירים ניידים מכל סוג.
כאן נכנסת לתמונה וינד ריבר, שלה לקוחות רבים בקרב חברות המייצרות מכשירים ניידים, ואינטל יכולה לעשות שימוש ביחסים הקיימים עם לקוחות אלה על מנת למכור להם מעבדים מתוצרתה, בשילוב התוכנה של וינד ריבר.
בנוסף, לאינטל שיתוף פעולה טרי עם יצרנית המעבדים הטיוואנית TSMC, ולפיו השתיים תחלוקנה בטכנולוגיה לשיפור מעבדי ה-Atom של אינטל על מנת שיוכלו לשמש System On A Chip – מעבד המסוגל לספק את כל צורכי המכשיר החשמלי שבו הוא מותקן, ללא צורך במעבדים ייעודיים נוספים לתקשורת, גרפיקה וכו'. מוצר שכזה מתאים יותר למכשירים המוגבלים בגודלם, ולכן מתאים למכשירים ניידים.
בעוד שבמכשירים ניידים בעלי ממשק "צרכני" יותר, כגון נטבוקים ומחשבים ניידים גדולים יותר, לא הצליחה לינוקס, על שלל הפצותיה, לצבור עמדת שליטה, בתחום ה-embedded מעדיפים עדיין יצרנים רבים להשתמש בתוכנות המבוססות על לינוקס, ומאפשרות חופש פעולה גדול יותר לשינויים ותוספות.
אל התחום הזה נכנסה אינטל לאחרונה, עם הצגת מעבד בשם Lincroft, הדומה לאטום אך צורך כחמישית מהמתח הנדרש להפעלה. מעבד זה משולב בפלטפורמה בשם Moorsetown, הצפויה להוות את הבסיס למכשירים ניידים בעלי יכולות תקשורת סלולריות ואלחוטיות שיצאו לשוק בשנה הבאה. במקביל אינטל משתפת פעולה עם כמה מפיצי גרסאות לינוקס כדוגמת Ubuntu ו-Mobiln בכדי לתאם בין דרישות מערכות ההפעלה לבין ביצועי מעבדיה.
גם בשווקים המשתמשים במעבדים החזקים שלה צפויה אינטל להנות מפרות Wind River. באמצעות התוכנה של Wind River, ושיתוף פעולה שכבר הוכרז בין החברות, מסוגלים מעבדי ה-Core 2 ו-הXEON של אינטל, הכוללים כמה ליבות (ליבה היא בעצם מעבד המצוי בתוך מעבד אחר) לקבל יכולות עיבוד מקביליות סימטריות וא-סימטריות. היכולות הסימטריות מאפשרות לנצל את הליבות יחדיו להשגת מהירות גבוהה יותר. היכולת הא-סימטריות מאפשרות לחלק את העבודה בין הליבות לקבלת ניצול טוב יותר שלהם מול המשימות שהם נדרשים לבצע.
השווקים שלגביהם מיטוב היכולות של מעבדים מרובי-ליבות רלבנטי ביותר הינם חברות הנדרשות לחישובים מורכבים ביותר בענפי התעופה, צבא, הדמיה, רפואה ורשתות תקשורת גדולות. בתחילת 2008 ביצעה וינד ריבר ארגון מחדש בעסקיה, במטרה "להשקיע בשווקים הצפויים לגידול משמעותי", כדברי קן קליין, נשיא ומנכ"ל החברה. ארבע החטיבות שהקימה החברה תיארו, למעשה, ארבעה מהשווקים שבהם גם אינטל מקווה למצוא גידול משל עצמה: מכשירים ניידים, תעשיית הבידור לרכב, ציוד לרשתות ופלחים שונים בעולם הציוד האלקטרוני הצבאי וכוחות ההצלה.
בחלק מהשווקים הללו תפגוש אינטל, לאחר הרכישה, מתחרות מוכרות, כמו ברודקום, פריסקייל וטקסס אינסטרומנטס, אולם בחלקם, כמו למשל בשוק ספקי המעבדים לרשתות תקשורת, היא עתידה לפגוש חברות פחות ידועות, כ-Cavium Networks ואף EZchip הישראלית. אינטל אמנם נטשה את התחום לפני כשנתיים, אך בדיוק כמו בעולם המכשירים הסלולריים, כשאינטל יוצאת מהדלת, היא עלולה לחזור דרך החלון.
תגובה אחת לכתיבת תגובה