חינוך טכנולוגי מגיל 8: "תכנות זה הנייר והעיפרון של המאה ה-21"
סקראץ' היא תוכנה חדשה שמלמדת את ילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לתכנת. יותר מרבע מיליון ילדים בעולם כבר משתמשים בה, והחבר הישראלי בצוות המפתחים פועל להכניס אותה גם לתוכנית הלימודים בארץ
"ילדים צריכים להבין איך העולם סביבם עובד", אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי בהרצליה. "במאה ה־20 היו לנו אבני לגו, שבעזרתן למדנו את החוקים הבסיסיים של הפיזיקה. במאה ה־21 הטכנולוגיה תופסת מקום גדול בחיי היומיום - ילדים משתמשים באייפוד ובטלפון סלולרי, אבל אין להם מושג איך הם פועלים, וחבל".
צוקרמן עובד בשנתיים האחרונות על גרסה עברית ל"סקראץ'" (Scratch) - שפת תכנות וסביבת פיתוח תוכנה המיועדת לילדים מגיל שמונה, שמופצת חינם. גרסתה העברית זמינה להורדה בכתובת scratch.org.il. סקראץ' פותחה במעבדות אוניברסיטת MIT, והיא נועדה להקנות לילדים הבנה בעקרונות של מדעי המחשב, תכנות וטכנולוגיה בכלל.
אלא שלמרות פשטות השימוש והעובדה שהתוכנה מופצת בחינם, סקראץ' היא יותר מצעצוע. היצירה באמצעותה מקנה מיומנות בסיסית אך חיונית בתכנות, ומרגילה את המשתמש לדרך המחשבה האנליטית של מדעי המחשב. והחשוב מכל, לדברי צוקרמן, הוא שהילד, כבר בגיל צעיר, מתחיל ליצור בעזרת הטכנולוגיה. "סקראץ' הוא קודם כל כלי ליצירה, כמו קופסת צבעים", הוא אומר. "יש ילדים שיקלטו בדרך המון עקרונות תכנות ויש ילדים שלא. לא כולם יהפכו למתכנתים המבריקים של הדור הבא. אבל בפעם הבאה שהם מורידים משחק לסלולרי, הם יידעו שגם הם מסוגלים לפתח כזה".
עכשיו, לאחר שעזר לתרגם את התוכנה, צוקרמן פועל להכניס את סקראץ' לתוכנית הלימודים הארצית. משרד החינוך כבר אישר את השימוש בגרסה העברית של סקראץ' כלומדה יצירתית בבתי ספר יסודיים. מורים ביותר מ־50 בתי ספר בישראל כבר משתמשים בה בשיעורי מתמטיקה, ספרות ואפילו מוזיקה. אולם אלה יוזמות פרטיות של מורים, וצוקרמן רוצה לארגן פעילות נרחבת יותר.
עם שותפו למאמץ, משה חיימוביץ', מפקח מחוזי למחשבים במשרד החינוך, הם מנסים לשכנע את ועדת התקשוב של המשרד להכניס לתוכניות הלימודים של חטיבות הביניים שיעורי תכנות באמצעות סקראץ'. אם תרצה הוועדה, השיעורים יחלו כבר בשנה הבאה. השבוע יגיע לישראל היזם המקורי של הפרויקט, פרופ' מיטשל רזניק ממכון MIT, שייפגש עם בכירים במשרד החינוך כדי לקדם את הנושא.
מהוגי "מחשב המאה דולר"
מעבדת המדיה של MIT, שבה נולד הפרויקט יוצא הדופן בתחילת העשור, היא אותה מעבדה שהרימה את פרויקט OLPC - "לפטופ לכל ילד", שבראשית דרכו כונה גם "מחשב המאה דולר" - ויצרה מחשב קטן וזול שאפשר לחלק לילדי העולם השלישי. גם במקרה של סקראץ', הפרויקט מתבסס על אידיאולוגיה חברתית וחינוכית. מיטשל רזניק, שמכהן כראש החוג למדעי ואמנויות המדיה ב־MIT, הוא חוקר של הוראת טכנולוגיה לילדים. בשנות התשעים הוא המציא רובוטי צעצוע לילדים, שלימים ישווקו על ידי חברת לגו תחת המותג MindStorms. לאחר מכן יצר את PicoCricket - ערכת יצירה לילדים שכוללת מעבדים, חיישנים ורמקולים קטנים.
סקראץ', לפי רזניק, היא כלי ל"דמוקרטיזציה של התכנות", מכיוון שהיא מאפשרת ליצור תוכנות כמעט בלי ידע מוקדם. היא גם מופצת בחינם כדי שמחסומים כלכליים לא ימנעו מאיש להשתמש בה. במאמר בשם "לזרוע זרעים לחברה יצירתית יותר" מ־2007 טען רזניק כי אנו כבר לא חיים בעידן המידע, אלא בעידן היצירתיות. ילדים מכל השכבות צריכים לדעת לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא גם לפתור בעיות ולהעלות רעיונות חדשים ומלאי דמיון. על כך אומר צוקרמן: "רובנו מקבלים היום רק את הכלים לצרוך מדיה. בתכנות אתה נהפך ליצרן מדיה. במאה ה־21, זה חלק אינטגרלי מהחשיבה הביקורתית".
סקראץ' הושקה רשמית ב־2007, אך צוקרמן היה מעורב בפרויקט מאז החל בשנת 2002, אז היה דוקטורנט בהנחייתו של פרופ' רזניק. "כשהגעתי לארץ לפני שנתיים התחלתי לעמול על הטמעת סקראץ' בישראל", צוקרמן מספר. "המטרה שלנו היא למחוק את הגבול בין אנשים שנחשבים ל'בעלי כישרון למתמטיקה' לבין אלה שנחשבים ל'יצירתיים'. התגברות על החשש מחשיבה מתמטית ומתכנות תגשר על הפער הזה. והרעיון כולו הוא ללא מטרות רווח - אנחנו בסך הכל רוצים להפיץ לכל ילדי ישראל את הכלי הזה, שהוא חינמי לגמרי, לתת להם נייר מסוג חדש, שיאפשר להם להביא את עצמם בדרכים חדשות".
מתאים לכיתה ג'
צוקרמן נוסע בימים אלה בארץ ומעביר סדנאות סקראץ' בבתי ספר ובחוגים לנוער. הוא כבר נוכח כי מורים מאמצים את סקראץ' לא רק במסגרת שיעורי מחשבים. "בבית הספר היסודי רמת רזים בצפת, אחד הראשונים שלימדו סקראץ' בארץ, נתנו לילדים להכין פרויקט על אליעזר בן־יהודה", הוא מספר. "מכיוון שנתנו להם להשתמש בסקראץ', הם יצרו סרט אנימציה שבו הם מראיינים אותו והוא מסביר על המילים שהמציא".
המטרה הסופית היא לגבש מסגרת לסקראץ' במערכת החינוך. הבעיה היא שהתוכנה אינה מתאימה למושגים הקיימים במערכת. "כשמלמדים בבתי ספר תכנות, הם מדברים על גיל חטיבת הביניים לכל הפחות", אומר צוקרמן. "אבל עם סקראץ' אני יכול להתחיל הרבה יותר מוקדם - כיתה ג' ואפילו לפני. ילד יצירתי בן שבע שמסתדר היטב עם עכבר ומחשב יכול ללמוד את זה יותר בקלות מאדם בן 30 שיש לו חששות מפני תכנות. אני מעביר לילדים הדרכה של שלוש־ארבע דקות והם מתחילים לעבוד".
מה בני שבע מתכנתים? אפשר להתרשם מיותר מ־400 אלף הדוגמאות שהועלו לרשת החברתית של סקראץ'. יש באתר, למשל, יותר מ־700 משחקונים שהם פשוט משחק בבובות - דמות מצוירת מופיעה על המסך ואפשר להחליף לה בגדים ותסרוקות. רבים מהילדים גם יוצרים גרסאות משלהם למשחקי מחשב אהובים, כמו סופר מריו או פקמן. ברוח הזמן, אפשר גם להכין "רמיקס" - לקחת פרויקט של ילד אחר, להוסיף לו ולשנות אותו, ולהעלות אותו בחזרה לאתר. הפרויקט החדש יוצג שם עם קרדיט משותף. הרשת החברתית השוקקת הזו, שהממשק שלה מזכיר מאוד את יוטיוב, קיימת בכמה שפות אך עדיין לא בעברית.
"אנחנו עורכים מחקרים מעניינים על הקהילה הזו", אומר צוקרמן. "למשל, אין הבדל משמעותי במידת ובסוג הפעילות בין ילדים וילדות. אם היינו חושבים שבנים יתלהבו יותר מסקראץ', או שהבנות שמתעניינות יעסקו יותר באנימציה ואמנות אינטראקטיבית מאשר במשחקי פעולה - זה לא נכון. שני המינים מכינים פרויקטים מכל הסוגים האלה. זה ממצא מעודד לגבי העתיד של נשים בתחום התכנות, וזו עוד סיבה שמשרד החינוך מתעניין בפרויקט".
16 תגובות לכתיבת תגובה