סקראץ' דומה ביותר למחוללי משחקים רבים שקיימים בשוק. הייחודיות, שהיא גם הגדולה שלה היא בהיותה מופצת בחינם ומתורגמת לעברית מלאה, דבר שאי אפשר לומר על המחוללים האחרים. אבל - רבותיי, נא להירגע. תכנות זה דבר מורכב, והתכנות במחולל תכנות (כמו לדוג' סקראץ') הוא תכנות לכל דבר ועניין. כן, ממש תכנות, אבל איפה ההבדל? שבתכנות "אמיתי" צריך לכתוב שורות קוד ולהסתבך עם "שגיאות תחביר" שזה אומר לא לשים נקודה במקום מסוים בטעות או לכתוב מילה כלשהי בשגיאות - כל אלה יובילו לכך שהתוכנית לא תפעל ויקשו על הביצוע וגם יעלו לכם את העצבים (כן, אנחנו דור עצבני, וסקראץ' ודומותיה אכן פותרות באופן נפלא את הבעיה הזאת בכך שהיא מצליחה להימנע מכל הבעיות הנ"ל). בסקראץ' ובתוכנות הדומות לה אין שורות קוד ולא כותבים מילים כמעט, ובמקום זה התכנות נעשה באופן גרפי. בוחרים פקודות ומכניסים נתונים, אבל מבחינת הלוגיקה ודרך הפעולה - זה בדיוק אותו תכנות, רק בצורת ביצוע שונה. את ההיגיון, הכללים, הלוגיקה צריך שיהיה לכל מתכנת הן בקוד והן בסקראץ'. מכל האמור לעיל ניתן להסיק שהתוכנה לא מתאימה לפחות לא באופן רציני לגיל 7 או 8. יש במשחקי מחשב ובתכנות בגלל לוגיקה מסובכת ומורכבת. אני לא אומרת שילד בן 8 לא יוכל לעשות עם התוכנה כלום, אבל הוא יוכל לעשות בה דברים פשוטים. מבוגרים, לעומת זאת, שיש להם יכולת להבין את ההיגיון שמאחורי הפעולות (כי אחרי הכול זה לא חשוב אם כותבים קוד או בוחרים פעולות - בשורה התחתונה - צריך להבין מה עושים) השמיים הם הגבול מבחינת היכול ליצור דברים מסובכים ומורכבים. לכן אין שום סיכוי שבעולם שילד בן 8 יצליח בתכנות באמצעות התוכנה יותר מאדם בן 30 שהוא בשיא כושרו מבחינת יכולת המוח. נכון, פחד מתכנות יכול להגביל, אבל אחרי שפורצים את מחסום הפחד (ובאמת אין סיבה לפחד, בטח לא מסקראץ') ההבדלים בין השניים יהיו ברורים לעין כל. בקיצור - אפשר להכניס למערכת החינוך, באופן רציני - רק מכיתות התיכון. לנושאים פשוטים - אפשר גם קודם.

כככככמממהה למממדתתי אאתתת זההה בכיתה ה'-ו' : ] עם משה חיימוביץ' =] היום אני בכיתה ז' , והייתי ממש מצוינת בתוכנה D=

בהקשר זה של התכנות והגישה הטבעית לטכנולוגיה אצל הקטנים, כדאי לתת גם מחשבה על נושא בטיחות הגלישה שלהם באינטרנט. יכול לקרות בהחלט מצב שעליונות הילדים מבחינה טכנולוגית תגרום להסתרת מעשים מהוריהם או פשוט, חוסר הבנה של ההורה מה הילד עושה שם במחשב. התוצאה - מקרה אופיר רחום או ערן אדרת ז"ל. בדיוק על זה יתקיים כנס אינטרנט וריאליטי מטעם עמותת אשנב, במכון הטכנולוגי חולון, 29.6.09 http://www.hit.ac.il/mc/eshnav09/

פשוט צודק, מי שטוען שככה מלמדים לתכנת חוטא לעיקר. הדוגמא שהביא לגבי מוזיקאים מגיב מס' 3 בתגובה 10 היא מדוייקת להפליא. בכיתה ב' אני זוכר שלמדתי קצת לוגו (זוכרים, עם הצב והפקודות). לפחות, פה קבלתי ראייה בסיסית של מתודולוגיות תכנות (לא פיתוח תוכנה אלא תכנות). לא בקשתי שילמדו שפות פונ' כמו ML או לוגיות כמו PROLOG אלא איטראטיביות כמו פסקל, בייסיק (וכן מומלץ שיראו מה זה עצמים ואיך לקשר בינהם, אולי אפילו רק ברמה הגרפית בכדי שיזרמו טוב יותר עם JAVA ו #C בהמשך הדרך). כאחד שעבר את המסלול שעבר מגיב מס' 3, התחלתי בגיל 14+ (והיום ממוקם לא רע בכלל...) והתמקדתי בבעיות חשיבתיות והרבה גרפיקה ממוחשבת (3D, 2D, משחקים וכיו"ב) ואני מדגיש: הילדים חייבים לקבל קודם רקע תאורטי בסיסי במתמטיקה ופיסיקה (אפשר להתחיל עם דוגמאות בשביל התחושה). לא ייתכן שהם יגררו שורות קוד... אנימציה זה לא תכנות, אפילו אם נפרס לך קוד! זה מזכיר משפט יפה של מרצה לחדו"א בטכניון: "אם נתקלת בבעיה, שברת את הראש שעה ובסוף הצצת בפתרון, כאילו בזבזת שעה מהחיים אבל אם יגעת ומצאת, אשריך!". בקיצור, רק ע"י שבירת ראש והרבה נפילות וגלגולים הגעתי למצב של הבנה אמיתית איך לפתח משחק (מאפס!) או תוכנה שלמה. כאחד שהעביר לא מעט שיעורים פרטיים הן בתיכון והן במכללות (הרמה שם פשוט מבישה!) אני יכול רק לאמר שמשהח"נ כשל בהקניית אותם מתודולוגית למידה עצמית והתמודדות עם קשיים שאפיינו יותר את דור שנות ה 70-80. מה לעשות, כמו שחומר בנוי מאטומים ורק אז מולוקולות וקשרים מורכבים יותר, כך גם בתכנות (אמיתי!) יש ללמוד את אבני הבניין מלמטה - יש לנו מספיק "מעצבי תוכנה", הגיע הזמן שיהיו מהנדסים גם (לא תוכניתנים, מהנדסים!). תודה...

תוכנה טובה

אני בת 10 ואני שמחה לגלות שכבר בגיל צעיר מפתחים את נושא המחשבים אני אשמח ללמוד עם סקארץ בהצלחה ! שילה (פולה) טבמן

יצירה למען האנושות זה נהדר ולכן הייתי שמח להעניק לילדים שיעורי ציור, מוזיקה, יצירה וכו'. אבל כשמדברים על יצירת תוכנה או פיתוח טכנולוגי אין קיצורי דרך. אם אני רוצה שהילד שלי יהיה מוסיקאי אני אלמד אותו כינור או פסנתר בגיל 5-6 או אפילו 3 הגיל בו רוב המוסיקאים המפורסמים התחילו לנגן ואני לא אתחיל מקומפוזיציה או תיאוריה (באנלוגיה לדיזיין). אף פסנתרן מפורסם לא למד לנגן על תוכנת מחשב או על פסנתר צעצוע למרות שללמוד תווים זה לא דבר פשוט (וכן אני גם מנגן...) אני מאמין שילדים צריכים להתחיל משפה פורמלית בו יש משמעות לפרוצדורות, לולאות, משפטי תנאי שהם הבסיס הלוגי לחשיבה תכנותית. זה לא ללמוד את הסינטקס, זה ללמוד לקחת רעיון ולהפוך אותו לביטוי בקוד וזאת לא עושים ע"י גרירה והדבקה. זה ממש לא משנה איזו שפה זו, זה יכול להיות אפילו שפה מיוחדת לא מסחרית אבל חובה שהילד יכתוב שורות קוד אחד אחרי השני, יתקל בבעיות קומפילציה, ילמד לעבור על השורות ולשבור את השיניים לפני שהוא עובר לIDE מתוחכם עם איקונים מגניבים.

המטרה היא לעודד יצירה של "דברים" חדשים למען המין האנושי. דברים יכולים להיות תוכנות, סרטים, תוכן, או כל מה שאתם רוצים. שפות התכנות הקיימות היום הן פשרה בין מה שהיינו רוצים (להגיד למחשב בשפה אנושית מה לעשות ושהוא יבין לבד איך לתכנת את זה) ובין מה שהמחשב יכול לקבל (שפה מובנית שניתן להפוך לקוד בינארי באמצעות קומפיילר). בדרך בין מה שאנחנו רוצים לבין תוכנה ניתנת להרצה ישנם שלבים רבים, שבכל אחד ואחד מהם יכולה להתחולל טעות: שלב הגדרת הדרישות מהמערכת, שלב האפיון המפורט, שלב העיצוב, שלב הקידוד ולבסוף הבדיקות. אם היה אפשר לדלג על כל אחד מהשלבים האלה, שהם למעשה סוג מתוחכם של משחק ב"טלפון שבור", ולהגיע מיד לתוכנה עובדת, היינו יכולים לחסוך המון עבודה מיותרת ותסכול מצד המפתחים ומצד הלקוחות שלהם. לכן, מגיב 3 החכם, להגיד שילדים צריכים ללמוד שפות תוכנה מגיל צעיר זה להסתכל במקרה הטוב על 20% מהעבודה (המיותרת, כאמור) שהם צריכים לעשות. אולי עדיף שידעו להגדיר דרישות? אולי עדיף שילמדו לעשות דיזיין כמו שצריך? אולי עדיף שידעו לבדוק את התוכנה שלהם? תאמין לי, מניסיוני כמהנדס מערכת ומנהל פרויקטי תוכנה, כל אלה חשובים לא פחות מאשר לדעת עוד מילה שמורה ב- C++ או JAVA. לפיכך, ראיית העולם שלך צרה מאד, ואם אתה מנהל פיתוח בכיר בחברה מכובדת כפי שטענת המצב לא טוב בכלל.

אני השתתפתי בתוכנית ה WISE KID של חברת מיקרוסופט הפונה ללימוד תכנות לבני נוער בעזרת #C . התוכנית מדהימה ומתאימה לילדים - שווה לבדוק .

תכנית ש.י.ט.ה. של קרן קרב עושה את העבודה עם סקראץ' כבר שנתיים ב-18.6 יערך במכון הטכנולוגי חולון "כנס מפתחי משחקים צעירים" בין השעות 16:30-19:00 שבו יוצגו משחקי מחשב שפיתחו תלמידים בבתי הספר השונים בהם פועלת התכנית. כולכם מוזמנים, אמיתי גת רכז טכנולוגי ש.י.ט.ה.

כך ששלי יותר גדול, וב', חבל שאתה פוצח בנאומים במקום להציץ בתוכנה עצמה לרגע. שורות הקוד שם, אתה פשוט בוחר אותן עם העכבר במקום להקליד אותן.

איפה קראת בכתבה שהמטרה היא להחליף שפת תכנות? לרוב הילדים בני השמונה קשה ללמוד שפת תכנות, אבל תוכנה כזו יכולה להראות להם מה אפשר לעשות עם מחשבים, להדליק אצלם את הניצוץ, להראות להם שהם יכולים לעשות את זה בעצמם, וכשהם יהיו יותר גדולים הם באמת ילמדו שפת תכנות קלאסית.

אני אעדיף שהבן שלי ילמד את חוקי הפיזיקה דרך קוביות לגו (שאפשר אגב, לשחק ביחד עם עוד חברים) מאשר שידבק לתוכנה שמספקת ממשק של גרירה והדבקת תמונות. זה לא תכנות, זה מקסימום אנימציה או תיב"מ. אבא שלי לימד אותי את השפה הבינארית בגיל 9. בגיל 10 כתבתי תוכנות בביסיק באמצעות שורות קוד לא לחיצות עכבר. בגיל 16 מכרתי את התוכנה הראשונה שלי (נכתבה בC) וכיום בגיל 30 אני מנהל פיתוח בכיר בחברה מכובדת. כמו שהבדידים נכשל בהחלפת תרגילי חשבון, אי אפשר להחליף שפת תכנות בתוכנת ציור. צריך להבין שהילדים לא מפגרים: ילד צעיר מסוגל ללמוד שפת תכנות אמיתית. ומי שלא, חבל שיבזבז את הזמן שלו על תוכנות "כאילו". עדיף שיתמקד בדברים אחרים שהוא טוב בהם, לא כולם חייבים לצאת מתכנתים.