בדיקה ראשונה: קינדל 2

טכנולוגיה טובה, כתב הסופר ארתור סי קלארק, אינה שונה מקסם. זה מה שאתה מרגיש כשאתה רואה בפעם הראשונה את הקינדל של אמזון. לרושם הראשוני אחראיות האותיות שעל המסך. הן נראות באמת כמודפסות על נייר: שחורות וחדות, בלי התאורה האחורית והבוהק המוכר ממסכי המחשב והטלוויזיה. בלי כאבי עיניים, נצפות היטב מכל זווית. בדיוק כמו נייר אמיתי.

הקסם הזה פועל בזכות טכנולוגיית הדיו האלקטרוני של חברת E-ink: במקום מיליוני מנורות זעירות המרכיבות יחדיו תמונה צבעונית, הוא מורכב ממיליוני גולות מיקרוסקופיות, שחורות ולבנות. אלו יוצרות על המסך תצוגת שחור־לבן יציבה, אחידה ולא מרצדת, היא תצוגת העמוד. לחיצה על הכפתור "דפדוף" מחליפה את התמונה, והעמוד הבא מוצג.

מי שיצפה למגע של ספר מודפס, יתבדה.

המוח הישראלי שמאחורי הקינדל הצוות שפיתח את המנוע של הספר האלקטרוני מערכת ההפעלה של הגאדג'ט שמאיים לשנות תעשייה שלמה פותחה בישראל. ערן ואנונו, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סאן ישראל: "רק כשראינו את האבטיפוס הבנו על מה אנחנו באמת עובדים. יש לנו סיפוק עצום בלהיות חלק מזה" אסף גלעד, 50 תגובותלכתבה המלאה

קינדל 2 נראה כמו צעצוע חללי או כמו מחשב נייד עתידני: הוא שטוח ודקיק - עוביו כעובי עיפרון או חוברת דקיקה - הוא לבן ובוהק, משקלו 250 גרם ועיצובו מזכיר אייפוד נאנו שצמח ללא שליטה. אנשים שמתבוננים בו בפעם הראשונה מגיבים בהתלהבות שמזכירה את זו שזכה לה האייפון בחודשים הראשונים להשקתו.

מידותיו הן כשל ספר ממוצע אבל מפני שאין לו נפח של ספר אלא של לוח דקיק, קצת קשה להתרגל לאחוז בו ולקרוא ממנו. הטכנולוגיה חסכונית בחשמל - הוא צורך חשמל רק בעת לחיצה על הכפתור דפדוף, ויכול לעמוד דלוק במשך ימים בלי שתתרוקן הסוללה שלו. הסוללה עצמה מספיקה לכמה מאות דפדופים.

מצטיין בפשטות

הכפתורים שבצדי המכשיר מאפשרים לדפדף בין העמודים. למרות הטכנולוגיה העילית, עוברות מדי לחיצה כשלוש שניות עד שתצוגת העמוד מתחלפת. גם הכפתורים נראים קצת מיותרים בעידן מסכי המגע; האינסטינקט הטבעי הוא לדפדף בתנועת החלקה טבעית על גבי המסך. ואכן, בקינדל DX, הגרסה המוגדלת שמיועדת לסטודנטים ולקוראי עיתונים, העניין כבר טופל.

מקלדת שלמה ולבנה מסתווה בחלקו התחתון של המכשיר. הכפתורים עגולים וקטנים ונועדו בעיקר לחיפוש מילים בספרים. אחד מהם משמש להגדיל את הפונטים ולבדוק פירושי מילים במילון וובסטר אנגלי־אנגלי, הכלול במכשיר. ג'ויסטיק קטן ישמש לניווט במעט התפריטים, בעיקר כדי לעבור בין ספר לספר. הממשק מצטיין בפשטות רבה, וכפתור Menu אחד מאפשר לנהל את המכשיר, באופן שגם אנשים שחוששים מטכנולוגיה ישתלטו עליו במהירות. החיבור לאינטרנט מתבצע גם הוא כמעט ללא מגע יד אדם.

לקרוא אתרים כמו עיתון

למכשיר גם אופציה של "קריין אלקטרוני" שמדקלם את הטקסטים בקול מתכתי מבעד לרמקולים קטנים. הקול, גברי או נשי לבחירה, הוגה כמה מילים באופן טבעי, ואת רוב המילים האחרות בטון רובוטי צורם במקרה הטוב ובלתי נסבל במקרה הרע. הרעיון מבריק, אבל הביצוע מתאים בעיקר לכבדי ראייה ולמי שמתקשים מאוד בקריאה, ופחות מזה, למשל, למי שרוצים לשמוע ספר טוב בזמן נסיעה ארוכה.

המכשיר תומך במסמכי וורד ו־PDF, בקובצי TXT, בדפי HTML - מה שמאפשר לקרוא בו אתרי אינטרנט ובלוגים, שלקוחות אמזון האמריקאים מקבלים באמצעות אינטרנט אלחוטי - וכן מצג תמונות בפורמטים של JPEG, BMP וגם מנגן קובצי MP3. במסמכים בעברית הוא אינו תומך, אלא אם בקבצי PDF.

האינטרנט הסלולרי הופך את הקינדל גם למכשיר גלישה, שבדגם הנוכחי טוב בעיקר לקריאת כמה עיתונים ובלוגים מובילים, וכמובן לרכישה אונליין של ספרים מאמזון, שיורדים למכשיר בתוך פחות מדקה. השירות הזה מוצע אך ורק בארצות הברית, ומשתמשים ישראלים יגלו שהגלישה חסומה בפניהם, כמו גם האפשרות לרכוש ספרים מאמזון. כדי לעשות זאת יש להשתמש בשיטות מתוחכמות, שברשת כבר נפוצים מדריכים שמלמדים אותן.

קשה שלא להתרגש מקינדל 2, ולחוש שהוא מבשר את תחילתו של עידן חדש בתעשיית המילה הכתובה. לא מדובר רק במסך שנראה כמו נייר אלא בדרך חדשה להפיץ ולקרוא ספרים, עיתונים, וגם טקסטים באינטרנט עצמו, והדרך הזו נוחה ומהנה לפחות כמו קריאה מנייר.

קינדל 2 משרטט חזון ברור, של עתיד קרוב שבו אנשים יוכלו לשאת בתיקיהם ספריות ענק, לשים את ידיהם על מאות אלפי כותרים, בכל מקום ובכל שעה, ואז, אחרי שהגימיק והטכנולוגיה עשו את שלהם, לשבת ולקרוא. למרות המחיר המופקע מעט (360 דולר), אין לי ספק שכשיגיע לישראל באופן רשמי, לא אעמוד בפיתוי.