כך זוכים שופטים לתוספת של אלפי שקלים בחודש - בלי שקודמו בתפקיד

שופטים שלא זכו לקידום במשך תקופה ארוכה יקבלו בחלקם בקרוב מעמד של "שופטים בכירים", שבעקבותיו יזכו לתוספת של אלפי שקלים בחודש. ועדת הכספים של הכנסת אישרה באחרונה תיקון חקיקה שמאפשר את המהלך, שנעשה ביוזמת הנהלת בתי המשפט ולאחר תיאום עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.

גובה התוספת החודשית לשכרם של השופטים שיקבלו את המינוי נע בין 1,500 שקל לחודש לשופט מחוזי שיוגדר "שופט בכיר" ועד 4,200 שקל לחודש לשופט בית הדין הארצי לעבודה שיוגדר "שופט בכיר". שופט בית משפט שלום או משפחה שימונה לשופט בכיר יקבל שכר יסוד של 22,715 שקל לחודש לעומת 20,494 לשופט רגיל; שופט מחוזי בכיר יקבל 25,849 שקל לחודש לעומת 24,277 שקל לשופט רגיל ושופט בית הדין הארצי לעבודה יקבל את התוספת הגבוהה ביותר: 30,212 שקל כשכר יסוד, לעומת 26,009 שקל לשופט מן המניין.

המטרה המוצהרת שעמדה בבסיס המהלך היתה מציאת פתרון ראוי לנשיאים וסגני נשיאים שנאלצו לחזור ולשמש כשופטים רגילים עקב "חוק הקדנציות" שיזם שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, ואשר הגביל את תקופת הכהונה בתפקיד נשיא או סגן נשיא לשבע שנים לכל היותר. ההמלצה היתה להעניק לאותם שופטים תנאי שכר דומים לאלו שקיבלו בעת כהונתם כנשיאים או סגני נשיא, וזאת כדי למנוע מהם פרישה מוקדמת עקב פיחות במעמדם והפחתה בשכרם.

פתרון נוח

אלא שלצד המטרה המוצהרת עמדה מטרה נוספת, והיא הפחתת המחאה הציבורית נגד המספר הרב של סגני נשיא שמכהנים בבתי המשפט השונים. מינוי סגני הנשיא הרבים נבע בעיקר מלחץ מצד שופטים, שביקשו להתקדם ולזכות בהעלאה בשכר. אולם ב־2006 הוגשה לבג"ץ עתירה בעקבות מינוי 12 סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב — רבע מהשופטים המכהנים. בעתירה נטען כי ריבוי הסגנים נעשה שלא לצורך ובניגוד לכללי המינהל התקין ולכן יש להורות על ביטולו. הלכה למעשה העתירה לבג"ץ תקועה זה שלוש שנים, ונראה שבית המשפט העליון עושה כל שביכולתו כדי למשוך זמן ולנסות לאלתר פתרון שישחרר אותו מהצורך לבטל את המינויים באופן שיתפרש כי אלו נעשו בניגוד לכללי המינהל התקין.

פתרון כזה נמצא לבסוף בדמות מתן מעמד "שופט בכיר" לשופטים כאמצעי לקידומם והעלאת שכרם בלי שיוגדרו "סגני נשיא". בכך יכולה המערכת השיפוטית ליהנות מכל העולמות: גם לצמצם את מספר סגני הנשיא וגם להבטיח ששופטים רבים יזכו לתנאי שכר של סגני נשיא, בהם שופטים שהמערכת סבורה שאין להם כישורי ניהול אך היא מעוניינת לקדמם בכל זאת.

מעבר לשדרוג תנאי השכר יש משהו מפתיע ביצירת המעמד החדש לשופטים בכירים, שכן בקרב השופטים מקובלת התפיסה שכולם בעלי מעמד שווה, וההבחנה היחידה נוצרת על בסיס הערכאות השונות או על רקע תפקידי ניהול שממלאים חלקם (כנשיאים או סגני נשיא). המעמד החדש יוצר לראשונה מדרג נוסף, רשמי, בין שופטים שמבצעים את אותו תפקיד בדיוק.

עוד אין קריטריונים

עדיין לא ברור כמה שופטים יזכו לקבל את התואר החדש. מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי היוזמה הראשונית היתה להעניק את התואר לשופטים שלא קודמו בעשר השנים האחרונות - דבר שהיה מביא לכך שמספר גדול מאוד של שופטים, בעיקר שופטי שלום שמכהנים שנים בתפקידם ללא קידום, היו זוכים לתואר ולתוספת הכספית. עם זאת, מפרוטוקול דיון שקיימה ועדת הכספים עולה כי משרד האוצר התנגד למהלך כזה.

אולם דיונים | צילום: יריב כץ

דוברות בתי המשפט מסרה בתגובה לפניית "כלכליסט" כי נוסף על המינוי האוטומטי כ"שופט בכיר" לנשיאים וסגני נשיאים שמינוים פקע, "ייבחרו מבין שופטי שלום, על פי קריטריונים שייקבעו, מספר מצומצם של שופטים שיקבלו את התואר 'שופט בכיר'". עוד נמסר כי הקריטריונים טרם נקבעו.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בינתיים קיבלו שישה שופטים מעמד אוטומטי של שופטים בכירים, והכוונה היא לכל השופטים שכיהנו כסגני נשיא וחזרו להיות שופטים מן המניין. השופטים הם: מיכל שריר, יצחק שנהב, חיים נחמיאס, חנוך פדר, יעל אבירם־כתבן ופנחס אסולין.

עד לפני שנים אחדות היה נהוג שסגני נשיא מתמנים לתפקיד בהתאם לוותק שלהם בלבד, כלומר השופט הוותיק ביותר היה זוכה בתפקיד. נשיא המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי גורן, היה בין הראשונים לקרוא תיגר על הגישה הזאת, כשביקש למנות את הילה גרסטל (היום נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה) לסגנית נשיא, אף שלא עמדה בקריטריון הוותק.

ביולי 2007 הוגשה הצעת חוק פרטית של ח"כ יצחק לוי, שהציע לתקן את חוק בתי המשפט וליצור מעמד חדש לשופטים כשופטים בכירים. בדברי ההסבר להצעה כתב כי פעמים רבות ניתנו מינויים של סגן נשיא רק כדי לקדם שופט ותיק, וללא שיהיה צורך אמיתי בכך במערכת. לכן הוצע להעניק סמכות בחוק לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון לתת את התואר לשופטים שמכהנים עשר שנים או יותר באותה ערכאה ללא קידום. הצעת החוק טרם אושרה.

בסוף מרץ 2009 התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בהצעה לתקן את "החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית", כך שבתוך אותו חיקוק, שאיננו חוק, ישולב המנגנון של שופט בכיר. מפרוטוקול הישיבה עולה כי מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, השתתף בה והסביר את הצורך בתיקון. לדברי השופט גל, נוסף על הצורך הדחוף לטפל בעניינם של הנשיאים וסגני הנשיאים שכהונתם הסתיימה עקב חוק הקדנציות, "ההצעה מגבשת גם הסדר נוסף שהגענו איתו למשרד האוצר". בהודאה ראשונה מפי גורם שיפוטי אמר גל באותה ישיבה כי מינוי סגני נשיא ללא הגבלה "הוא מצב לא נכון".

"במקום 93 סגני נשיאים המערך מדבר על 71 סגני נשיאים בלבד, וכנגד זה הבאנו את מעמד השופט הבכיר שהוא מעמד קצת יותר בכיר של שופט שיש לו ותק, אבל אין לו כישורים ניהוליים מספיקים או שהוא היה סגן נשיא ולאחר מכן נשאר בבית המשפט, אז הוא נשאר שופט בכיר. ההצעה יוצרת איזון נכון (...) ויש גם ויתור גדול שלנו", אמר גל באותה ישיבה.

תוקף רטרואקטיבי

בתום דיון קצר אושרה ההחלטה ואף ניתן לה תוקף רטרואקטיבי, לשופטים מאוגוסט 2008 ולדיינים מנובמבר 2007. המשמעות היא ששופטים שהפסיקו להיות סגני נשיא לפני אוגוסט 2008 יקבלו רטרואקטיבית כיום את התוספת לשכרם בעבור כל התקופה שחלפה. הדיינים זכאים להחזר גבוה אף יותר.

בחודש שעבר פורסמה החלטת ועדת הכספים בתקנות, לרבות תיקון סעיפי השכר של שופטים בכירים. העדכון כולל הוראות בדבר עדכון זכויות הפנסיה, חישוב ימי המחלה וזכויות נוספות בעקבות המעמד החדש.

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי "ישנם שני סוגי שופט בכיר: נשיאים וסגני נשיא שמינוים פקע והופכים באופן אוטומטי ל'שופט בכיר', וכן מספר מצומצם של שופטי שלום שייבחרו על פי קריטריונים שייקבעו".