דוד קליין על הדחת יו"ר הפועלים: "אין גחמות אישיות בבנק ישראל"

"קרה שם משהו מהותי וכדאי להפיק ממנו את הלקחים. הוא התחיל ונגמר בזה שאף אחד לא יודע באמת למה בנק ישראל בחר להדיח את יו"ר בנק הפועלים". כך אמר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא פרשת בנק הפועלים, הפיקוח על הבנקים והדחתו של יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר.

"לא טוב שהתוצאה היא כזאת כי יש כאן פספוס של אחד הדברים החשובים בעבודת הפיקוח - ללמוד מנסיון. אם יש סטנדרטים לדירקטור בבנק - כולם צריכים לדעת, הדבר הזה לא נעשה וזה בעיני פספוס", אמר קליין.

קליין הוסיף כי "מהיכרותי את בנק ישראל, הוא מוסד מסודר, אין גחמות אישיות. יש עבודה לפי כללים, יש דו"חות ביקורת. אין 'זה לא נראה לי תלך הביתה'".

"כאשר דנים בשאלה למה בנק ישראל ממגיע למצב כזה, זה דבר נדיר ואין הסבר. אומר שאם בנק ישראל חושב שתאגיד בנקאי מתנהג בצורה שמסכנת את יכולתו לעמוד בהתחייבויות הוא שולח מכתב לבנק ואומר נו, נו, נו, ואם הדבר לא מתבצע על ידי הבנק יכול הפיקוח לחשוב שזו עילה להחלפת יו"ר, אך בפקודת הבנקאות יש פתרון אחר".

"הסעיף בפקודת הבנקאות שיכול להיות שקשור לעניין, נותן למפקח סמכות להעביר דירקטור מתפקידו. זה כרוך בשאלה האם למפקח יש מספר נתונים אישיים על אותו דירקטור המעמידים בספק את אמינותו, כשרותו, יכולתו להמשיך לכהן בתפקיד, לוקה בפגמים אישיים שהם בלתי סבירים, במקרה כזה צריך לתת הזדמנות לדירקטור להשמיע את טענותיו, ובכל מקרה זה צריך לעבור דרך ועדת רשיונות בה יש נציגי ציבור ואז לבצע את ההחלטה. לא יודע אם היה משהו מהדבר הזה בין בנק הפועלים לבנק ישראל".

אמיר ברנע: ויכוחים בהנהלה לא מגיעים אל הדירקטוריון

אמיר ברנע, לשעבר דירקטור בבנק הפועלים, מתח ביקורת כללית על התנהלות הנהלת בנק מול הדירקטוריון. לדברי ברנע, ויכוחים בהנהלה אינם מגיעים אל הדירקטוריון ובכך נפגמת עבודת הדירקטוריון בבנק. ברנע אמר בראשית דבריו כי לא יתייחס אל פרשת הדחת יו"ר הפועלים, דני דנקנר.

"דירקטור צריך להבטיח את יציבות הבנק לטווח ארוך, והמשמעות היא ניהול סיכונים. יש אחריות ישירה של הדירטוריון על יציבות הבנק. כשאני קיבלתי את המינוי כדירקטור בבנק הפועלים, אף אחד לא לימד אותי כללים של מינהל בנקאי תקין", אמר ברנע.

"הליקויים שהתגלו, והליקוי האחרון, אולי זה אומר שצריך לעבור על התקנות מחדש כדי שלא יהיה צורך באירועים מהסוג הזה", הוסיף ברנע.

יואב להמן: "הפיקוח לא חף מטעויות אבל הוא לא עושה אותן מתוך אינטרס"

יואב להמן, עד לפני כשנתיים המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמר כי "יש מי שמייצג את בעלי האינטרס האחרים מקרב בעלי המניות, וזה הרגולטור. השילוב של הרגולטור, שיש לו מקצועיות ואובייקטיביות ואין לו אינטרסים, שם אותו במעמד לייצג את הדברים האלה ולכן הוא קיבל את הסמכות לעשות את זה. הפיקוח לא חף מטעויות אבל הוא לא עושה אותן מתוך אינטרס".

על הרגולציה הישראלית אמר להמן כי "אין פטנט אחד שסוגר את כל הפרצות, יש רובד על רובד על רובד. הרגולציה בישראל התייחסה למימדים שונים, ובמקרים שונים הרבה לפני העולם כמו עקרונות של ממשל תאגידי, למשל הפרדה בין בעלי השליטה, דירקטוריון וההנהלה. בבנקים - בעל שליטה לא יכול להיות יו"ר".

"בנושא השקיפות, זה נושא בעייתי. מהרגע שנודע שהפיקוח פועל לשמירת יציבותו של בנק, יש סיכוי שיציבותו של הבנק תיפגע באופן דרמטי. קשה להסתיר את זה, הבנקים הם חברות ציבוריות וזה מתנגש עם תקנות ניירות ערך. בנושאים פרסונליים אני לא חושב שצריכה להיות שקיפות, במיוחד שהכל מתנהל עם פירורי מידע. לא מבין למה יש ציפייה גדולה מבנק ישראל לגלות כל מה שיש - בנק הפועלים יכול לגלות מה שיש. באמת תמוה מה שהולך שם מבחינת המידע. אני לא בטוח שכולנו יודעים את כל העובדות ביסוד הדבר הזה. עם זאת, מה שאנחנו כבר יודעים מספיק כדי שייתנו חשיפה מלאה", הוסיף להמן.