הרפורמה בעמלות ואני

בעוד כמה ימים יציינו בבנק ישראל בחגיגיות את יום השנה למהפכת העמלות. נאומים יינשאו, השוואות ייעשו והרבה מילים יישפכו. הרגע שלפני החגיגות הרשמיות הוא הזדמנות מצוינת ללקוח המתוחכם לערוך גם כן סוג של חשבון נפש. את התוצאה של אותו חשבון צריך לומר מיד ובקול רם וברור: הרפורמה בעמלות הכפילה את ההוצאה החודשית שלי על ניהול החשבון. במקום 25-30 שקל בחודש ששילמתי לפני שנה, היום אני משלם לבנק בין 55 ל־60 שקל כל חודש.

איך זה קרה?

בבנק שלי, הבנק של הפועלים, היתה נהוגה עד פרוץ הרפורמה שיטת המסלולים שבמסגרתה בחר כל לקוח את המסלול שאמור היה להתאים לרמת הפעילות שלו ולשם תשלום חודשי קבוע. בניגוד לכמה מחברי הטובים, לא התפתיתי לשמוע בקולם של היועצים והפקידים בסניף, שטענו שלקוח רציני כמוני חייב לבחור במסלול המיועד למי שמבצע הרבה פעולות מדי חודש; כך שאת כולן אוכל לבצע תמורת 50 ומשהו שקל ולא אצטרך להוסיף שקל אחד. שושי, מיכאל, אולגה וכל מי ששכחתי את שמותיהם אף הקפידו להתקשר אלי מדי חודש ולנסות לשכנע אותי (שוב) בצדקת דרכם. אבל אני נשארתי בשלי ובחרתי במסלול המיועד לקשישים, חיילים ועקרות בית, שבמסגרתו שילמתי תמורת פעולות אצל הפקיד או בערוצים הישירים לא יותר מ־19 שקל בחודש. בשל עקשנותי, מדי חודש הייתי עובר את מספר הפעולות שהוקצבו לי ולכן שילמתי עוד 7 או 8 שקלים.

אבל אז הגיעה הרפורמה, ואיתה ההצהרות של חברי הכנסת שדחפו אותה מחד גיסא והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאידך גיסא. הם הבטיחו שמעכשיו אפשר יהיה להשוות בין הבנקים, הבטיחו יותר שקיפות, והבטיחו שמעכשיו אפשר יהיה לעבור בקלות רבה עוד יותר מבנק לבנק. כאילו הלקוח הישראלי הממוצע עתיר האוברדרפט, הוראות קבע, משכנתאות, כרטיסי אשראי ומה לא באמת יעבור בתוך יום או שלושה מבנק אחד לאחר רק משום שגילה כי אפשר לחסוך בדרך 10 או 15 שקלים בתשלומי העמלות.

והנה פלא: מאז 1 ביולי בשנה שעברה ועד עכשיו תשלומי העמלות שלי הכפילו את עצמם. כי מאז הרפורמה אין עוד מסלולים ללקוחות כמוני. על כל פעולה בנקאית שאני עושה, ויש לא מעט כאלה, אני משלם מחיר מלא. את מכתבי הבנק שנשלחים אלי בדואר כבר ביטלתי, את הפקידים באשנבי השירות שבסניף אני כבר לא מכיר, והיום אני עושה כל פעולה אפשרית באמצעות האינטרנט. ובכל זאת, תשלום העמלות החודשי הכפיל את עצמו, לעתים אפילו יותר. רגע אחד הייתי לקוח מתוחכם שהצליח להילחם בשיטה של הבנק ולגבור עליה, ורגע אחר כך נהפכתי לקורבן שלה.

אם יש נחמה אישית אחת במהפכת העמלות היא בכך שלפחות אני תורם את תרומתי הצנועה לאיתנותו של הבנק בימי המשבר הפיננסי. בנק שהצליח לגרום ולו לחלק מלקוחותיו להכפיל את התשלום החודשי שהם מעבירים אליו לא יכול ליפול, יהיו מנהליו בעייתיים ככל שיהיו.

על פי ההצהרות של בנק הפועלים, כנראה לא היו רבים כמוני. שכן הדו"חות הכספיים של הבנק מעידים כי הפגיעה בהכנסותיו בעקבות הרפורמה היא הגדולה ביותר במערכת הבנקאית. משמעות העניין היא שרוב הלקוחות של הבנק דווקא הקשיבו בתקופת המסלולים העליזה לעצות הפקידים, בחרו במסלולים שלא התאימו להם ושילמו הרבה יותר מדי.

עבורם, הרפורמה הביאה לשינוי של ממש, גם אם הם לא תמיד מבינים את פשרו. אבל כמו שאנחנו מכירים את הבנקים, הם כבר ימצאו בקרוב פרצה חדשה שתאפשר להם להוציא מכל אותם מרוויחים קטנים כמה שקלים נוספים בכל חודש, ושום רפורמה לא תעזור.