הכלכלה הפלסטינית: ימי החסד של השלום הכלכלי

מאה הימים שחלפו מאז הקמתה של ממשלת נתניהו מספקים הזדמנות לבחון גם מאה ימים של ממשלה שמבטיחה שלום כלכלי. מה קרה איתו? את התשובה אפשר היה למצוא בשבוע שעבר בשתי ישיבות משני עברי המתרס: ישיבת הממשלה הפלסטינית בראשות סלאם פיאד, וישיבה של ועדת השרים לקידום השלום הכלכלי בראשותו של בנימין נתניהו עצמו.

הממשלה הפלסטינית לא מחויבת, כמובן, להבטחות השלום הכלכלי של נתניהו. כשהנושא כבר עולה אצלם לדיון, זה רק בהקשרים הפוליטיים שלו. ביום שישי שעבר הכריזה הכותרת הראשית של העיתון "אל־קודס" על כך שישראל מפקיעה מהפלסטינים 139 אלף דונם במדבר יהודה, ממזרח למעלה אדומים; בתגובה הודיע סלאם פיאד כי הממשלה הפלסטינית תדרוש מהבנק העולמי שלא יסייע לפרויקט תעלת הימים עד שממשלת ישראל תבטל את ההפקעה של שטחי המדבר הקרובים לים.

מעודדים מהתביעה האמריקאית הנחרצת להקפיא כליל את הרחבת ההתנחלויות, בכירי הרשות הפלסטינית מחרימים לאחרונה את המגעים עם ישראל. החרם נוגע גם לנושאים כלכליים. "כשהפלסטינים מולידים ילדים קוראים לזה סכנה דמוגרפית, וכאשר היהודים מולידים ילדים קוראים לזה ריבוי טבעי", אמר לי מכר ערבי ממזרח ירושלים, שהסביר את סיבת הרוגז והחרם של הפלסטינים.

מה באמת עושה נתניהו למען הכלכלה הפלסטינית

בצד הישראלי הכריז ראש הממשלה נתניהו כי הנחה את הגורמים המקצועיים "להרחיב באופן מיידי ומשמעותי את שעות הפעילות של מעבר אלנבי ליבוא ויצוא סחורות, כדי להגביר את נפח הפעילות העסקית ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון" (הציטוט מתוך האתר הרשמי של משרד ראש הממשלה).

מי שמכיר את הנעשה במעבר אלנבי יודע שהמשאיות העמוסות משני הצדדים, רובן ככולן, מגיעות לגשר מוקדם בבוקר; אחרי כמה שעות עבודה מעבר הסחורות מסתיים, ולעובדים שם אין מה לעשות. במילים אחרות - הארכת השעות למעבר הסחורות לא תעזור במאומה לכלכלה ולמסחר הפלסטיניים. לעומת זאת, אם הפלסטינים עצמם יוכלו לעבור בגשר בכל שעות היממה, כמו בנמל התעופה בן גוריון, תהיה זו תרומה לאיכות החיים.

השר סילבן שלום, הממונה על השלום הכלכלי, דיווח לשרים בשבוע שעבר על שלושה פרויקטים שמשרדו מקדם. הראשון הוא אזור תעשייה מדרום לבית לחם, בין הרודיון לאפרת, שהתשתיות לו יוקמו במימון חברה צרפתית ובתיאום עם הפלסטינים. בדקתי ומצאתי שמדובר בפרויקט רציני על שטח של 220 דונם, שיכלול מפעלים בתחומי המלאכה המסורתית של בית לחם - גילוף מזכרות מעץ זית, חיתוך ועיבוד צדף, רקמה. כמו כן אמורות לעבור לאזור כמה ממנסרות האבן שפועלות עכשיו בתוך העיר, ויוקם מרכז להכשרה מקצועית. העבודות במקום עתידות להתחיל בימים אלה.

למרות היפנים, למרות הטורקים, הפרויקטים תקועים

לעומת זאת, שני הפרויקטים האחרים שעליהם דיווח שלום תקועים, ולא ברור מתי יקודמו. הראשון הוא אזור תעשייה שמממנים היפנים ממזרח ליריחו; הבעיה שם היא ויכוח בין הממשל הישראלי לפלסטינים על השליטה בכביש שמתוכנן מאזור התעשייה לגשר אלנבי. דיון על כך היה אמור להתקיים בטוקיו בימים הקרובים, ואולם הפלסטינים הודיעו שלא יבואו.

גם הקמת אזור התעשייה מצפון לג'נין תקועה כבר כעשר שנים; תחילה בגלל האינתיפאדה השנייה, ועכשיו בגלל ביורוקרטיה פלסטינית. לאחרונה נודע שממשלת טורקיה עשויה לסייע לפרויקט הזה, אחרי שהתייאשה מהקמת אזור התעשייה במעבר תרקומיה שליד חברון - פרויקט ששותק לחלוטין בגלל מריבות בין ישראל לפלסטינים על מיקומו המדויק.

השלום הכלכלי של נתניהו התקדם אולי מעט. אבל כפי שידעו הכל תמיד: כאשר יש קיפאון מדיני אין סיכוי לשלום - לא כלכלי ולא אחר.