צילום: אוראל כהן
מדבקת המיליארד - המסקנות המשפטיות: "מעכשיו נדאג לראות את הצד השני בעיניים"
בכירי עורכי הדין המסחריים מצביעים על נורות האזהרה שיהבהבו מעתה ואילך, כדי שלא יגיעו למצב שאליו נקלע עו"ד גבי הייק, שייצג את חברת סייפסקיי בעסקה שמעולם לא היתה
פרשת "מדבקת המיליארדים" מעלה את השאלה עד כמה יכול היה עורך הדין המלווה את חברת סייפסקיי, עו"ד גבי הייק ממשרד מ. זליגמן, לחזות את בעייתיות העסקה או להימנע מראש מלהיכנס אליה. עורכי הדין המסחריים בשוק סבורים כי גם אם הייק פעל כמקובל, כמה בדיקות מקדימות יכלו להדליק אצלו נורות אזהרה.
"עורך הדין צריך לבצע בדיקת נאותות בעצמו, או לבחון את הבדיקה שבוצעה בעסקה", אומר דוני טולדנו, שותף בכיר במשרד צלרמייר פילוסוף ושות' שהובילו לאחרונה בין היתר את מכירת תנובה לאייפקס. "בדיקת נאותות בסיפור כמו המדבקה צריכה לכלול בדיקה של המוצר עצמו, בדיקות של מומחים רפואיים וכו'. עניין שני יהיה הנושא החשבונאי - מה מצב החברה, האם יש תביעות נגדה, ענייני מסים וזכויות עובדים. רק המישור הזה יכול להיות עבודה של עשרות אנשים למשך תקופה ארוכה".
עו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון, שאף עבד עם סייפסקיי תקופה קצרה, מסביר: "צריך לשים לב במיוחד כשמדובר בחברה צעירה או ביזם בלי רקורד. הרבה פעמים השאלה היא גם כספית - אם אין להם ממה שלם, המשרד צריך לשקול אם שווה לו לתת ייצוג, מתוך הנחה שבעתיד יהיה".
לגבי מידת האמון שנותן המשרד בלקוח הפוטנציאלי מסביר לבנפלד: "אנחנו לא שולחים בלשים לבדוק את הלקוח, אבל אנחנו מסתכלים על סימנים שמעידים על סיכוי סביר להצלחה, כמו התעניינות של משקיעים וסימנים לכך שיש עסקה באופק. בלית ברירה מתרשמים מהמוצר הטכנולוגי עצמו".
לא די ב"יזהר הקונה"
העובדה שעו"ד גבי הייק קיבל עליו לייצג את המוכרים בלבד מעלה את השאלה עד כמה חל היום הכלל הידוע של "יזהר הקונה". לדברי לבנפלד, "אם לקוח בא ואומר 'הנה מסמך שאני רוצה שתשפר, או הנה עסקה שאני רוצה שתעלה על הכתב', אין פסול בכך שדברים לא נבדקו. עם זאת, אם עורך דין יודע בוודאות שההסכם מיועד לרמות מישהו, אסור לו לשתף פעולה".
מה בודקים לפני שלב מזכר ההבנות ומה בודקים אחרי?
טולדנו: "יש הרבה עסקאות שבהן חותמים על מסמך תנאים, ואומרים 'אחר כך נעשה מזכר הבנות'. במקרה של עסקת המדבקה, ראינו שעו"ד רם כספי ויתר עליה כי לא היתה בה מעורבות של בנק השקעות".
לבנפלד: "מי שמייצג משקיע או רוכש שעתיד לשלם הרבה כסף, בודק לפני החתימה על מזכר ההבנות דברים בסיסיים, כגון האם החברה קיימת, מדבר עם לקוחות ובודק את השוק. עם חתימת מזכר ההבנות מתחילים עם הדיודיליג'נס - בדיקת הנאותות הכוללת בדיקת עומק של החברה".
עו"ד ליאור אבירם, ראש תחום הייטק ושותף בכיר במשרד שבלת ושות', מפרט את הדברים החשובים לו: "לפני שלב מזכר ההבנות, חשוב לראות שאתה מבין במה מדובר, מה הטכנולוגיה, מה העסקה ושאתה שלם עם הדמות שאתה מייצג. תמיד נכון להשתמש בשכל הישר ולחפש את ההיגיון. בעסקה בסדר גודל כמו עסקת המדבקה, אמורה להיות התדיינות ומשא ומתן. כשאתה רואה עסקה, יש לך הרבה פרמטרים כדי להעריך אותה. למשל, מה הרמה של מי שעומד מולך, גם מבחינת איכות וגם מבחינת ההיררכיה בחברה".
כמעט כולם מסכימים שמעתה והלאה, בעסקאות מסדר הגודל המדובר, יהיה צורך לפגוש את הצד השני. "אחרי הסיפור הזה, תהיה חובה להיפגש פיזית עם הצד השני", אומר טולדנו. "בעסקאות הרבה יותר קטנות צוותים נוסעים ממדינה למדינה, ואז, אם רוצים לחסוך בפגישה, לפחות עושים ועידת וידיאו ורואים את האנשים על המסך".
"בעניין הזה אני נחשב די שמרן", מסכים עו"ד אבירם, "אני מאמין שבבדיקת נאותות צריך להיות גם היבט פיזי. להיות בחברה שאותה בודקים ולא רק לקבל ממנה אימייל. אני מאמין שמראה עיניים ומגע אנושי משפרים מאוד את התחושה. בדיקה משפטית נעשית כך יותר יעילה ונכונה".
מה יהיו בעיניכם סימנים חשודים או מדאיגים?
טולדנו: "העובדה שלא היה איזשהו תהליך של בדיקת נאותות ולא הוצגו נתונים על הקניין הרוחני מדאיגה. היעדר של איזושהי תקשורת חופפת עם צד הרוכש גם קצת מדאיגה. נוסף על כך, קשה לראות איך מרימים עסקה כזאת בלי מעורבות של בתי השקעות ובלי תמיכת בנקים מממנים".
אבירם: "אני משתדל לחקור בצורה מאוד מדוקדקת גם את עניין הטכנולוגיה. אני מפעיל קומנסנס, שואל שאלות טכנולוגיות ובודק אם הם מסתדרות עם מה שאני יודע. היו לי מקרים הזויים, דברים מרחיקי לכת, אבל זה שהוא מרחיק לכת לא אומר שזה לא אפשרי. אם בא לקוח שהוא סטרטאפיסט, אנחנו, כמשקיעים בחברה, מבקשים להתייעץ עם עוד אנשים. בהרבה מקרים אני בודק על הסטארטאפיסט עצמו - מה כבר עשה, כדי להחליט אם לקחת אותו כקליינט".
אינסטינקטים בריאים
"צריך לסמוך על האינסטינקטים שלך", מסכם לבנפלד. "אם זה נראה יותר מדי טוב, כנראה זה לא טוב". טולדנו מוסיף כי "הלקח הראשון מפרשת המדבקה הוא שאתה יכול בקלות לברר מי בעליו של דומיין באינטרנט. אם אתה מקבל אימייל מ־MSI, הדבר הראשון שתעשה זה תבדוק מי בעל הדומיין".
טולדנו מצביע על הגורמים הבכירים שהיו מעורבים בעסקה כאלמנט מטעה: "אנשים כמו ד"ר פיקר וחגי הדס, שמוכרים בתחומים ביטחוניים ופוליטיים, מנמיכים את מידת הסיכון המשתקפת. אתה סומך על השם שלהם. אבל בעסקה הבאה שלי אנסה להתעלם מאנשים בעלי שם ולא לסמוך על זה שמישהו מהם בדק".
18 תגובות לכתיבת תגובה