אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אין עדיין בלוג שיכול להחליף עיתון" צילום: אוראל כהן

"אין עדיין בלוג שיכול להחליף עיתון"

דייב סיפרי, מייסד אתר דירוג הבלוגים Technorati, צופה שבתוך כשלוש שנים בלוגים בישראל יהיו דומים בהשפעתם לבלוגים בארה"ב, ומפגין פסימיות לגבי עתיד העיתונות בעולם. המיזם הבא שלו: אתר שידפיס מדריכי טיולים בהתאמה אישית

14.07.2009, 16:52 | אסף גלעד

דייב סיפרי מודאג. אחד האנשים הבולטים והמשפיעים בבלוגוספירה העולמית מודה כי הוא מוטרד מהיחלשות העיתונות ומהנזק שהיא עלולה לגרום לדמוקרטיה. סיפרי מספר על אחד מחבריו הטובים שעבד ככתב בעיתון היוקרתי "ניו-יורק טיימס" וגילה יום אחד כי כל הכתבות שפרסם אי פעם נעלמו מהרשת, מפני שלעיתון לא היה מספיק כסף לתחזק את האתר. עכשיו אותו חבר מסתובב מובטל ללא תיק עבודות.

"המודל הכלכלי של העיתונות לא עובד", אומר סיפרי. "תשלום משכורות לצוותים גדולים ואחזקת משרדים אלה הוצאות עצומות בתקופה שבה נדרש לחסוך. התוצאה היא שהעיתונות המודפסת המבוססת על ייצור המוני נעלמת, והמגמה היא לכיוון עיתונות מבוססת רשת, כי הרי בסופו של דבר אנשים לא יוותרו על חדשות".

דייב סיפרי. להביא את המידע הדיגיטלי לעולם האמיתי, צילום: אוראל כהן דייב סיפרי. להביא את המידע הדיגיטלי לעולם האמיתי | צילום: אוראל כהן דייב סיפרי. להביא את המידע הדיגיטלי לעולם האמיתי, צילום: אוראל כהן

דייב סיפרי, יהודי אמריקאי נמרץ שיש לו מה לומר על כל נושא, ייסד את "טכנוראטי", מנוע החיפוש והדירוג הגדול בעולם הבלוגוספירה, ולפני כשנתיים פרש מניהולו. כיום הוא מנהל את המיזם החדש שלו – "Offbeat guides" – אתר המאפשר לכל אחד לבנות לעצמו מדריך טיולים באמצעות מאגרי הרשת, ולקבל אותו כספר מודפס שלושה ימים לפני הנסיעה.

סיפרי השתתף בתחילת השבוע בכנס "TWS2009" שארגן הבלוג the.co.ils. "כלכלת ההוצאה לאור משתנה ללא היכר", הוא אומר בכאב מה בראיון ל"כלכליסט". "עלות הדפסת עיתון והפצתו לאלפי נקודות בכל יום היא תהליך יקר ובזבזני, ובניגוד לעולם הרשת - קשה למדוד אותו. תחשוב רק על העיתונים שלא נמכרים, ועל הנזק הכלכלי שהם גורמים. לעומת זאת, קח כדוגמה את אתר 'קרייגליסט' (אתר לוחות מודעות פופולרי בארה"ב, א"ג), שאיננו מוגדר כאתר חדשות, אבל הוא מרכז סביבו קהילה עצומה של גולשים, וניתן למדוד בדיוק את התעבורה אליו".

איך זה משפיע על התפקיד של העיתונות כ"רשות הרביעית"?

"אני חושב שזה מסוכן לדמוקרטיה. לעיתונאים היה פעם זמן לעבוד על כתבה, להצליב מקורות, היו עושים תחקיר מעמיק, אבל כיום הם ננשכים על ידי הבלוגרים. כל עוד הבלוגים הגדולים לא הסתגלו למעמדם החדש בעולם התקשורת, כל עוד המוסדות שמחוץ לתקשורת גם הם לא הסתגלו לשינויים שחלים בענף הזה, אני לא רואה סיבה לאופטימיות".

אתה לא רואה היום גוף תקשורת באינטרנט שמסוגל להחליף עיתון מכובד?

"כיום אני לא רואה בלוגים שמגיעים לרמה כזו. אולי זה יקרה בעתיד, אבל לא בזמן הקרוב. קח למשל את העובדה שהבלוגים המובילים מזוהים עם עמדה פוליטית מסוימת ומביעים אותה בלי להסתייג. זה כל כך רחוק מהאובייקטיביות העיתונאית שהתקשורת בארה"ב קידשה בשנות החמישים והשישים, ויותר מזכיר את העיתונות של סוף המאה ה-19, שבה עמדות היו חדשות וחדשות היו עמדות. בטווח הארוך, בלוגים שיהיו אמינים יותר ימשכו את רוב הקהל, כי אמינות זה משהו שאתה מזהה לאורך זמן".

הבלוגוספירה בארה"ב מפותחת מאוד, ויש קהילה עצומה של אנשים שמתפרנסים רק ממנה. בישראל, משום מה, המצב אחר. 

יש לי רושם שהעיתונות בישראל שונה מאוד מאחותה האמריקאית, שם חדרי החדשות הולכים ומצטמצמים. עיתונים רבים נמצאים תחת לחץ לסגור את חטיבות הדפוס ולהפוך למהדורת אונליין בלבד. הבוסטון גלוב כבר נפל קורבן לתהליך הזה. ישנן ערים רבות באמריקה שפעם התחרו בהן שלושה עיתונים, וכיום מודפס שם עיתון אחד בלבד.

"במצב כזה, הבלוגוספירה היא עיר מקלט. רק שם אנשים יכולים לכתוב את כל מה שלא יגיע לעיתון, כמו דיווחים על המלחמה בעיראק או על האמת שמאחורי מצב הכלכלה. אבל ישראל מפגרת אחרי ארה"ב בהמון תחומים, לרוב בטווח של שלוש שנים. לדעתי גם הבלוגוספירה בישראל תשתנה".

למה לחכות חצי שעה?

 

מאז 2002 מנהל סיפרי בלוג תחת השם Sifry’s Alerts. במשך 7 שנים הוא עדכן אותו באדיקות, ולפחות פעם בשבוע העלה אליו פוסט חדש. אך בשנה האחרונה, מאז אפריל, לא שחרר סיפרי לבלוג שלו ולו פוסט אחד לרפואה.

טוויטר מכרסם בבלוגוספירה עצמה?

"טוויטר הוא חלק בלתי נמנע מההוויה של הבלוגרים, בלוג זה פורמט מצוין שבו אתה יכול לכתוב את כל מה שבא לי להגיד בהרחבה. אני משקיע בפוסט לפחות חצי שעה, אבל אם משהו ממש מעצבן אותי ברגע זה, ואני רוצה לחלוק את זה עם כל מי שמעוניין, אני יכול לעשות זאת בטוויטר בתוך דקה – ולא לחכות חצי שעה. טוויטר מספק לנו צורך מרכזי של שיתוף החוויות שלנו ברשת, שהיווה עד לא מזמן את אחת הסיבות העיקריות שהביאו אנשים לכתוב בלוגים".

במאי 2008 השיק סיפרי את מיזם Offbeat שמאפשר להדפיס מדריכי טיולים אישיים רגע לפני היציאה לטיול, באמצעות רשת האינטרנט. המזמין עונה על כמה שאלות כגון: היכן הוא גר, להיכן הוא מתכוון לנסוע ולכמה זמן, וכמה ימים לאחר מכן מקבל ספר מודפס בצבע, שידריך אותו לפי תחומי העניין שהגדיר באתרי היעד שלו. לאחרונה חתם סיפרי עם אמזון על חוזה להפקת מדריך דומה גם במכשיר הקינדל 2. את המוצר השיק צוותו, הכולל 7 עובדים, שלושה מהם מלווים אותו עוד מימיו בטכנוראטי. אופביט מכניסה כיום פחות מ-10 מיליון דולר, אך הם עדיין אינם רווחיים.

אתה אומר שעיתונות הדפוס נעלמת, אבל מנהל חברה שמדפיסה על נייר מדריכי טיולים. זו לא מנוגד לכל מה שקורה היום?

"בהתפתחות האינטרנט קיימים שלושה דורות. הדור הראשון הציג אתרי מסחר אלקטרוני שהעבירו את החנויות לרשת, כמו אמזון או זאפוס. הדור השני מעביר את חיי החברה שלנו לרשת באמצעות אתרים כמו מייספייס או פייסבוק. הדור השלישי של האתרים יסייע לנו להתמצא במרחב הפיזי. למשל, הרשת החברתית לא תכלא אותי בבועה וריטואלית אלא תסייע לי לאתר באיזה פאב יושבים החברים שלי, ועם מי להיפגש כשאני בתל אביב.

"אם אתן לאישתי אייפון כדי לאפשר לה להתמצא בתל אביב, זה לא יעזור לה. מצד שני, ספר יסייע לה הרבה יותר. הדור השלישי לוקח מידע דיגיטלי והופך אותו למידע פיזי, וזה מה ש-Offbeat עושה: לוקחת מידע אמין ועדכני - כי הוא הרי מודפס שלושה ימים לפני שאתה יוצא לטיול - והופכת אותו לפיזי".

ריקוד הפילים של מיקרוסופט וגוגל

 

את ההתקוממות ה"ירוקה" באיראן, שזלגה בכל האמצעים לרשת, מכנה סיפרי "מהפכה אזרחית", מלא בהערכה כלפי הבלוגרים והטוויטרים. "זה מדהים לראות איך הבלוג הפך לכלי עיתונאי ממדרגה ראשונה", מתפעל סיפרי. "המהפכה הזו מצביעה על שתי תופעות חסרות תקדים: כיום כל אחד יכול להעביר דיווח חדשותי שאינו נופל מדיווח של עיתונאי, ובנוסף - ממשלות אינן יכולות יותר לחסום חדשות שמגיעות משטחן. האנשים באיראן משדרים עד היום למרות איומי המשטרה ולמרות אינספור ניסיונות של השלטונות לסכל בכל דרך את השידורים הללו".

Technorati מתמחה בבלוגים טכנולוגיים, והנושא הכי חם עכשיו במדורי הטכנולוגיה הוא מערכת ההפעלה של גוגל. האם לדעתך היא תצליח לערער את מיקרוסופט?

"יש כאן ריקוד פילים: חברות גדולות כמו גוגל מתחילות כחברות קטנות וחדשניות, אבל ברגע שהן נהיות גדולות הן נכנסות למלחמות, ומתרחקות מהערך למשתמש. זה מזכיר לי את שנות התשעים, אז ניסתה חברת סאן להדיח את מיקרוסופט. באו לארי אליסון וסקוט מקינלי (מנהלי החברות אורקל וסאן) ואמרו: 'בואו נכוון אל מיקרוסופט'. הם דיברו על כך שהווב הוא מערכת ההפעלה והרשת היא המחשב.

"האם מערכת ההפעלה של גוגל מכוונת לצרכים של המשתמש, או שזו פשוט מלחמה נגד מיקרוסופט? יש מקום לחומרה זולה שמחוברת כל הזמן לרשת, עם תוכנה זולה ואיכותית, עם אפליקציות ומייל וכל השירותים. אבל האם זה החלונות־קילר? נו באמת. אם חלונות תמות, היא תמות לבד, לא כי יקום לה איזה קילר".

סייע בהכנת הכתבה: ניב קלדרון

תגיות