נאמנים? רק לעצמם

סביב הסדר הנושים של ילדותי, בהובלת הצמד רו"ח יובל קדרון כנאמן ועו"ד שולי גולדבלט כמייצגו של קדרון ושל החברה, היו לא מעט תהיות. ההסדר, אם לומר בעדינות, פעל לטובת בעלי החברה שקרסה והרבה פחות לטובת הנושים. עתה, כשהצמד מבקש לעמוד גם בראש תהליך הקפאת ההליכים של ג'אמפ, נראה שפיצחו את השיטה: אתם תבקשו הקפאה, אנחנו נדאג לבוא לבית משפט עם הקונה. הקונה לא רוצה להשקיע יותר מדי? לא נורא. נפרוס את התשלומים לנושים לחמש שנים, בהתאם למכירות, כך שהסיכון מזערי.

כך היה בילדותי, שבה נראה שהסיכון גדול יותר מאחר שסניפי הרשת נסגרו, וכך גם בג'אמפ. אבי מלכה סיכם ביוני על רכישת ג'אמפ מהמשביר תמורת 18 שקל בלבד, והלוואת בעלים של 10 מיליון שקל. אתמול פתאום הפך הסכום שישלם מלכה ל־18 מיליון שקל. מאיפה הכסף? מתשלומים עתידיים. אה, כן, ומלכה גם יפעיל את החברה בזמן הקפאת ההליכים, אבל קדרון בכל זאת יכין תוכנית הבראה.

לשיטתם של קדרון וגולדבלט, ניתן גם להפחית אחוזים מהחובות לנושים. 30% לנושים רגילים בג'אמפ, סכום דומה לזה שהוצע בילדותי. בעלי הרשת נתנו ערבות אישית? נכון, אבל הם עדיין צריכים לגור בבית ונורא חבל לעקל אותו.

בניגוד לבעלים של ילדותי, המשביר היא חברה יציבה ונסחרת עם מכירות של יותר מ־2 מיליארד שקל. לערבויות שלה יש כיסוי. מנחם קופיץ כבר קיבל לפני שנתיים 22 מיליון שקל עבור הרשת. אבל לא ברור למה ספקי בדים שחיים מן היד לפה צריכים לוותר על החוב שלהם משום שהחברה לא הגיעה להסכמה עם הבנקים. הבעיה בחברות שקורסות היא שעורכי הדין יהיו מטעמם של הנושה החזק או של החברה. אין מי שייצג את האינטרסים של הנושים הקטנים.