אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירים באקדמיה נגד רפורמת הקרקעות: תיטיב עם קומץ אנשים צילום: צביקה טישלר

בכירים באקדמיה נגד רפורמת הקרקעות: תיטיב עם קומץ אנשים

מוחים גם על "ההליך הפגום והאנטי דמוקרטי באמצעותו מנסה הממשלה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות המדינה"

19.07.2009, 11:43 | שי פאוזנר

"הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין ואת אושיות החברה - מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה ניאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו", כך כתבו היום כ-30 בכירי אקדמיה ישראלים מתחומי ההנדסה, מדעי המדינה והמשפט, במכתב שהועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בין יוזמי המכתב: פרופ' ערן פייטלסון, ראש ביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית; פרופ' משה קול מהחוג לאקולוגיה באוניברסיטה העברית; פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת פן סטייט, ארה"ב; פרופ' אורן יפתחאל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון; ד"ר חיים יעקובי מהחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון; ופרופ' גמלאי עמנואל מזור מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן.

לדברי הבכירים, "הרפורמה מציעה חלוקה חדשה של עושר בחברה, תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי".

בעניין זה הם מבקשים להזכיר כי קרקע היא משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד: "לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד היכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל".

"כאנשי אקדמיה מצאנו לנו לחובה להביע מחאה נגד הרפורמה המוצעת, ובייחוד נגד ההליך הפגום והאנטי דמוקרטי באמצעותו מנסה הממשלה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות המדינה בחקיקה חפוזה, שאינה מאפשרת דיון ציבורי אמיתי", כותבים אנשי האקדמיה. "אין אנו טוענים כי מדינה אינה רשאית לשנות את תפיסותיה, אך ברור כי שינוי מהותי מסוג זה, אשר תוצאותיו בלתי הפיכות, דורש דיון ציבורי מעמיק ושקוף ואינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז.

"אמנם, הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אך בשלב זה נראה כי הפיצול הוא מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".

בכירי האקדמיה סבורים כי "הרפורמה המוצעת פוגעת במשטר החוקתי של מדינת ישראל, שכן משמעותה בפועל היא ביטול חוק יסוד באמצעות חוק רגיל". לדבריהם, "במעטה של שינוי פרוצדורלי, מחסלת הרפורמה את האלמנט של ייצוג הציבור בניהול משאב הקרקע, אשר הוא משאב ציבורי ייחודי ויקר ערך".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
זה נכון לכל דבר חומרי
מדינה טוטליטרית מנוהלת היטב אולי עדיפה על מה שיש וביכלל מה שנאמר נכון לכל דבר חומרי כך שמינהל שמנהל את כל קרקעות ישראל זה דבר לא רע אולי אפשר רפורה הפוכה שחזיר את כל האדמות שבבעלות פרטית למינהל ואז אפשר לשכור אדמה ולא לקנות אין בעלים רק יזמים שיכולים לפתח להשביח ולא לבעול את האדמה
טלי , חוף הכרמל  |  30.07.09
9.
ל-8: אתה גם בעד הלאמת בתים או רק בעד הלאמת אדמות?
מה שטענת לגבי אדמות ניתן לטעון גם לגבי בתים, וזה יהיה (לא) משכנע באותה מידה: להלאים כדי למנוע ריכוזיות. להלאים כדי למנוע פערים. להלאים כי בית אינו חפץ: יש לו עיצוב והיסטוריה. שאלת את עצמך איפה בדיוק אתה עוצר עם ההלאמה הזאת? (לדעתי זה מוביל למדינה טוטליטרית).
אלון אחר  |  20.07.09
8.
כמה דברים שהימין הכלכלי לא מוכן לשמוע על קרקע (תגובה ל6)
1. מה שהתקיים במדינות כמו ארה"ב - הקרקע התרכזה בידי מעט מאוד אנשים - אחוז אחד של האוכלוסיה מחזיק בכ40% מהקרקע. רוב האדמות היקרות יותר - נמצאות בידי 10% מבעלי האדמות - מצב מאוד ריכוזי שנגרם בדיוק בגלל שאפשר להעביר שטח בירושה. 2. מה שהימין הכלכלי לא מוכן לקבל - פערים גדולים בחברה - הנגרמים בין היתר בגלל פערים ברכוש - כלומר במקרה זה קרקע - פוגעים בכולנו. לדוגמה פשיעה חזקה, חוסר דאגה לעתיד, נכונות למכור קולות לקבלנים ועוד - כולם תסמינים של חברה עם פערים גדולים . יש מחקרים שמראים גם על קורלציה בין אי שוויון כלכלי וחברתי לבין תוחלת חיים נמוכה יותר - גם עבור העשירים. 3. בנוסף - קרקע אינה חפץ - היא דבר חי בעל מרקם או מצב. קרקע שזוהמה או שבנו עליה - קשה מאוד לגדל בה חקלאות. קרקע שנכבשה (מבחינה פיזית - הודקה) - לא מסוגלת לתת למים לחלחל - והם זורמים לים (וגורמים להצפות) במקום למי התהום.
דרור , גבעתיים  |  20.07.09
לכל התגובות