קסלמן וקסלמן: היקף ההון המולבן בשנה בישראל מוערך במיליארדי שקלים

"היקף ההון המולבן בשנה בישראל מוערך במיליארדי שקלים, ובעולם בכ-2 טריליון דולר", כך אמר ירון חזן, מנהל תחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור בקב' הייעוץ של קסלמן וקסלמן PwC ישראל במהלך מפגש מקצועי בנושא הלבנת הון ומימון טרור. במפגש, שערכה קב' הייעוץ לקציני ציות ואיסור הלבנת הון במוסדות פיננסיים, הסביר חזן כי "פערי חקיקה משמעותיים בין מדינות בחוקים שנועדו לאכוף את האיסור על פעולות אלה, בעיקר בכל הנוגע לפעולות באמצעות האינטרנט וחובות הדיווח, מקשים על גילוי ומניעה של פעולות הלבנת הון לצורכי טרור אסלמי.

עו"ד שלמון-מוזר, בכירה במחלקה המשפטית ברשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, הסבירה במפגש כי הרשות מגבירה את פעילותה החוקתית לתיקוני צווי איסור הלבנת הון ומימון טרור לקראת דיון בספטמבר במליאת ארגון Moneyval, הגוף האירופי האמון על יישום הסטנדרטים הנדרשים על פי המלצות FATF - ארגון בינלאומי למניעת הלבנות הון.

לאחרונה הוגשו מספר טיוטות לוועדת החוקה של הכנסת המתבססות על דו"ח הביקורת של מדינת ישראל שאומץ ביולי 2008 על ידי ארגון ה- Moneyval . לדברי שלמון-מוזר, בדו"ח נכללו המלצות לתיקון ליקויים והגברת הרגולציה על מנת להתאימה לסטנדרט הבינלאומי.

החובות החלים כיום על נותני שירותים פיננסיים מתוקף חוק איסור הלבנת הון הם זיהוי הלקוח, דיווח וניהול רישומים. צווי איסור הלבנת הון חלים על תאגידים בנקאיים, מנהלי תיקים, חברי בורסה, מבטחים וסוכני ביטוח, קופות גמל, נותני שירותי מטבע ובנק הדואר. ממצאי הדו"ח הצביעו על חולשות וליקויים לא מעטים בשוק הישראלי בנושא הלבנת הון, ובמסגרתו הומלץ לערוך תיקון מקיף ומעמיק לצווים הקיימים.

שלמון-מוזר ציינה כי ההמלצה המרכזית בתיקון הצווים מתייחסת לחובת פעולת הכרת הלקוח, כולל לקוחות מזדמנים המבצעים העברות אלקטרוניות, כאשר תיעוד ושמירת המסמכים המזהים וכלל פעולות הלקוח יישמרו לתקופה של לפחות 5 שנים, כולל נגישות למסמכים באופן מיידי.  

הדו"ח מצביע על חוסר בהערכות פנימית של המוסדות הפיננסיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור ועל כמות נמוכה ואיכות לא מספקת של דיווחים על חשד להלבנת הון ממוסדות אלו. המלצות הדו"ח הן חידוד ההנחיות והגברת ביקורות הרגולטורים, בקרה על כך שהמוסדות המדווחים קובעים הנחיות ונהלים פנימיים למניעת הלבנת הון, מינוי קציני ציות בהנהלה בכירה, הדרכות עובדי המוסד וכיו"ב.

בהקשר זה ציינה עו"ד שלמון-מזור כי צווי איסור הלבנת הון יכללו הוראות ספציפיות של מעקב ודיווח אחר פעילות המתבצעת מול מדינות בסיכון, כמו גם קביעת הוראה המחייבת את המוסדות הפיננסיים לוודא כי סניפים הפועלים מטעמם בחו"ל מצייתים לדרישות.