מחר: ההכרעה בעניין מכרז עובדי התוכנה במשרדים הממשלתיים

מחר (א') יודיע בית המשפט על הכרעתו בעתירת איגוד בתי התוכנה נגד משרד האוצר בנושא מכרז עובדי התוכנה במשרדי הממשלה ("מכרז החשכ"ל").

ביום ד' האחרון שלחה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, את נציגי האוצר לערוך בדיקה נוספת בשישה סעיפים שונים של המכרז, כדי להחליט האם הם מעוניינים לערוך שינויים בתנאי המכרז, ולפתוח אותו מחדש בפני ספקיות התוכנה לאחר שנסגר ב-12 ביולי. ארד אמרה לנציגי האוצר כי במידה שלא ישובו עם תוצאות משביעות רצון, היא תיתן מחר את החלטתה. בינתיים, הורתה השופטת למדינה, שלא לפתוח את מעטפות המכרז.

"עיקר ההתנגדות שלנו למכרז נובעת מהעובדה שהמכרז יוביל לירידה באיכות כוח האדם בתחום המחשוב במשרדי הממשלה. זאת, מאחר שהמכרז מלכתחילה נותן עדיפות לחברות המשלמות לפי תעריף נמוך יותר, ואילו נושא האיכות נידון רק בשלב השני שלו", אמר ל'כלכליסט" עו"ד דורון לוי, המייצג את איגוד בתי התוכנה.

לדבריו, "השופטת קיבלה את מרבית הטענות שלנו, אך לצערינו אמרה שלא תוכל להתערב בתנאי המכרז אפילו אם כוונתו של החשכ"ל היא להעסיק עובדים שאינם איכותיים בממשלה. אותנו זה מאוד מצער".

בתחילת החודש הגיש איגוד תעשיית התוכנה והאלקטרוניקה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להתערב במכרז המחשוב הממשלתי.

איגוד בתי התוכנה והאלקטרוניקה בהובלתו של שלמה וקס, המייצג במקרה זה את מרבית בתי התוכנה במשק, בהם מטריקס, מל-תים, יעל תוכנה וטלדור, דרש לפצל את המכרז, שדן בעתיד אספקת שירותי המחשוב לממשלה, לשתי רשימות ספקים שיתחרו בנפרד: רשימת בתי תוכנה ורשימה לחברות כוח אדם. זאת בעקבות חשש בתי התוכנה כי במצב הקיים ייאלצו להתחרות מול חברות כוח האדם, המעסיקות מהנדסים בתעריפים נמוכים יותר.

עוד דרש האיגוד לבטל את התקורה המקסימלית - ההפרש בין עלות העובד לבית התוכנה לבין הסכום אותו הוא מקבל מהממשלה - הנדרשת מהמועמדים במכרז, בגובה של 12.5%. לחלופין דרש האיגוד להעלות את התקורה, כך שיכלול את שיעור התקורה הממוצע בשוק, בסך 19%.

בתי התוכנה טוענים כי התקורה שהם גובים גבוהה יותר, 19% מעלות העסקתו של עובד, מאחר שהם משקיעים בהכשרתו ובתנאי הרווחה שלו; זאת בניגוד לחברות כוח האדם, שהתקורה שהן גובות נמצאת מתחת ל-10%.

מכרז החשכ"ל נערך על מנת לקבוע את עתידם התעסוקתי של 2,200 עובדי התוכנה במשרדים הממשלתיים, אשר 1,600 מהם מועסקים על כיום על ידי בתי תוכנה, בהם מטריקס ומלם-תים.  השאר מועסקים על ידי חברות כוח אדם, בהן ORS. לפי חברת STKI, מוציאה הממשלה כ-50 מיליון דולר בשנה על העסקת המתכנתים. המכרז הקרוב יקבע את עתידם למשך 6 השנים הקרובות.