יאיר אלק, מנכ"ל אקסיומה: "למנהלי השקעות יש אגו מנופח"

"בגופים המוסדיים אין קבלת החלטות אמיתיות או משמעותית בוועדות ההשקעות, ולמנהל ההשקעות אין יכולת לבצע החלטות מהותיות", אומר יאיר אלק, מנכ"ל משותף באקסיומה, בית השקעות שפועל באמצעות מודלים מתמטיים, ללא התערבות אנליזה או החלטות של מנהלי השקעות.

יאיר אלק ואבי קורז, שני שותפים שהקימו את אקסיומה ב־2006, מנהלים כ־400 מיליון שקל בלבד, ולטענתם אלו מאפשרים להם להיות רווחיים. "הכלי שפיתחנו ב־2001 הפך להיות קרן נאמנות ב־2005. עבדנו אז בחברת קרנות הנאמנות עמדה והיתה שם בהתחלה התנגדות גדולה למודל שאומר כי למעשה אין צורך במנהלי השקעות או ועדת השקעות כדי לקבל החלטות", מספר אלק.

"המודל משתמש בשלושה נתונים ידועים בשוק: שער מדד המניות הרלבנטי, מחזור המסחר וסטיות התקן היומיות של השוק עצמו. המודל משקלל את הפרמטרים וצובר אותם במהלך הימים. הוא לומד משקלול המספרים, האם אנחנו מתחילים לראות מגמה חיובית או נמצאים במגמה שלילית ואומר לי 'פעל'", מספר אלק.

"זהו מודל השקעות שקונה ומחזיק בנכסים מניבים", מספר קורז. "המודל משקיע בנכסים מניבים שלאורך זמן עולים. הרעיון הוא להיות באיגרת חוב כאשר היא עולה וליהנות ממרבית מגמת העלייה, אך לדעת לצאת מההשקעה כשהאג"ח יורדת. המודל יודע לזהות מגמות בשוקי המניות והאג"ח".

שוק ההון מושפע במידה רבה מפסיכולוגיה, לא?

קורז: "זה לאו דווקא פסיכולוגיה ולנו זה לא משנה. יכול להיות למגמה גם מניע כלכלי או שהיא תהיה כתוצאה מהורדת ריבית חזקה. יש תקופות שברור שזה פסיכולוגי אבל אנחנו לא מתעניינים בסיבות, רק מנסים לאתר ולזהות את המגמה".

למרות תשואות טובות של אקסיומה ב־2008, בינתיים התשואות ב־2009 טובות פחות. קרן אקסיומה 20/80 מולטיבינארית עלתה מתחילת השנה בכ־2.6% לעומת ממוצע בענף שעומד על 7.7%.

מנגד, ב־2008 התשואה של הקרן היתה 5.74% לעומת ממוצע בקטגוריה של 2.6%. גם קרן אקסיומה מניות הציגה תשואות טובות יותר ב־2008. הקרן הציגה מתחילת השנה תשואה של 14.3% בעוד קרנות אחרות באותה קטגוריה עלו בכ־72%. מנגד, ב־2008 הפסידה הקרן רק 7.36% לעומת הממוצע בענף שעמד על כ־53%.

אלק מסביר כי "המודל מנסה לזהות מגמות בעת התהוותן והוא עושה זאת על ידי בחינת התנהגות השוק ברמה המספרית. שוקי המניות, בחודשים ינואר־פברואר, עלו וירדו בתנודתיות גדולה והמודל זיהה בכל פעם מגמה, נכנס לשוק ואחר כך השוק ירד ולכן הוא יצא. היו למודל מהלכי סרק, כלומר כניסה ברמה יחסית גבוהה ואז השוק ירד, ולכן שילמנו בכל פעם מחיר. ברגע שהשוק תפס כיוון, אז נהנינו ממהלך העליות יותר מאחרים. זה המחיר שעשויים לשלם על תחושת הביטחון שהמודל מקנה".

מנהלי ההשקעות חושבים שהם יודעים הכל

אלק לא חוסך ביקורת ממנהלי ההשקעות. "בגלל שהם סיימו אוניברסיטה הם חושבים שהם יודעים הכל, כמו שאנו חשבנו פעם", הוא אומר. "הכלי אולי טועה, אך פחות מאיתנו, ומתקן את הטעויות בצורה עקבית. צריך הרבה אומץ כדי לפעול בצורה שונה ממרבית בתי ההשקעות" מוסיף קורז. "קשה לבית השקעות לצאת ממניות כשכולם בפנים. מי שניסה ונכווה, חושש לעשות זאת שוב".

"אתה לא רואה גופים שמקבלים החלטה לצאת לחלוטין ממניות. רואים שיש החלטות טקטיות, אבל לא אסטרטגיות", אומר אלק. "הגופים בישראל לא מקבלים החלטות מתי לקנות ומתי למכור, אלא מה לקנות ברמת המניות הבודדות. המשבר לא לימד אותי כלום כי אני כבר ידעתי את זה, אבל הוא מלמד את הגופים שלפעמים צריך לשבת על הגדר ולהיות מחוץ לשוק המניות, איגרות החוב או מט"ח. באקסיומה, לא רק שעברנו את המשבר, מבחינתנו אנחנו כבר לא רואים אותו. לא חטפנו את כל הירידה שכל הגופים ספגו, אלא ירדנו בצורה מינורית".

אלק מוסיף כי "ישנו פער גדול בין מה שהלקוח רוצה לבין מה שמנהל ההשקעות שלו בפועל נותן לו. כששואלים לקוח מה הוא רוצה, הוא אומר 'נתתי לך גבול גזרה', כלומר תשקיע עד אחוז מסוים במניות או באג"ח. מה שהוא מקבל בפועל זה שמנהל יושב על הגדר, כלומר על הגבולות שהלקוח נתן. מחקרים שנעשו בעולם מלמדים שבחירה של מניות ספציפיות בתיקי השקעות איננה מצליחה לייצר תשואה עודפת על מדד היחס".

המודל טועה לפעמים

גם המודל של אקסיומה לא תמיד צודק. "המודל לא צודק במאה אחוז", אומר קורז. "אם הוא טועה, אנחנו לא מפעילים שיקול דעת גם אם אנחנו מרגישים שמדובר בטעות, מכיוון שהתחייבנו לפעול על פיו. מדי פעם קורה שהוא נכנס, טועה ומוציא אותנו. זה יתרון שהוא אינו מפעיל שיקול דעת כי למנהל השקעות קשה פסיכולוגית לשנות פוזיציה, במיוחד אם הוא טעה פעמיים ברצף. בתחילת השנה המודל טעה פעמיים, אך גם ידע לתקן".

אלא שהמודל של אלק וקורז לא בלעדי, ולמעשה ייתכן שיבוא יום וגוף אחר יתחיל להשתמש במודל. "אין לנו פטנט על המודל כי הוא מבוסס על טכנולוגיה קיימת. לא המצאנו את הטכנולוגיה, ופיתחנו מוצר על סמך משהו ציבורי", מספר קורז.

"אנחנו לא חוששים ממתחרים, שכן ראינו את ההתנגדות לצורת העבודה בקרב הגופים המוסדיים ואנו בטוחים שלא יכולנו להוביל אותה בגופים קיימים במדינת ישראל".

ואם מחר בבוקר יקום גוף נוסף שיתבסס על אותה טכנולוגיה?

קורז: "יכול להיות שזה יקרה ויכול להיות שיהיו עוד גופים שישתמשו במודלים לניהול השקעות, בדיוק כשם שיש גופים שמשתמשים בשיטה הקונבנציונלית. אנחנו לא שואפים להיות יחידים בשוק. אנחנו מובילי דרך".

יאיר: "הכלים שלנו טובים, אך אם מחר בבוקר תבואי ותציעי לי כלי טוב יותר - אשמח להשתמש בו. אני לא מאמין שיהיו לנו מתחרים משמעותיים כי לאנשים יש אגו, ולשמחתי, למנהלי השקעות יש אגו מנופח וקשה להם לייתר את עצמם. לא מזמן יצאנו לחלוטין מהאג"ח הארוכות של המדינה - השקלית והצמודה, אך בינתיים חזרנו. זה התברר כמהלך מדהים כי הן חטפו מכה קשה".

קורז ואלק לא מתרגשים מכך שהם נחשבים לגוף קטן. "אין לנו בעיה", אומר אלק, "אנחנו חברה יעילה עם כוח אדם מצומצם. אנחנו חברה מאוד רווחית ואנחנו החברה היחידה במדינת ישראל שמנהלת השקעות באמצעות מודלים מתמטיים. מה מנהלי ההשקעות האחרים יגידו? שיש להם את האנליסטים הכי טובים? הם יכולים להגיד אני הכי גדול, הכי יפה, אבל זה לא נחרת במוח של הלקוח הסופי. אין שום דבר שמבדל אותם".