אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה-IFRS לעסקים קטנים לא יאומץ באופן גורף בישראל צילום: shutterstock

ה-IFRS לעסקים קטנים לא יאומץ באופן גורף בישראל

המוסד לתקינה חשבונאית ידון בתקופה הקרובה בתקן החדש ויקבע אלו כללים יאומצו בישראל

27.07.2009, 13:26 | הדר קנה

המוסד לתקינה חשבונאית בראשות רו"ח דב ספיר ידון בזמן הקרוב בתקן החדש של IFRS לעסקים קטנים ובינוניים (SME’s). המוסד יצטרך לקבוע אלו מהכללים יאומצו בישראל ומה יקבל עדיפות.

התקינה הבינלאומית בחשבונאות מגיעה גם לעסקים קטנים ובינוניים לאחר תהליך הפשטה מורכב שארך חמש שנים ב- IASB, הגוף הבינלאומי העוסק בתקינה חשבונאית.

כזכור, מאז תחילת 2008 חלה בישראל חובת דיווח על חברות ציבוריות בלבד בהתאם לתקינה החשבונאית IFRS. ה-IASB החליט כי תקן זה הוא תקן נפרד מתקני ה-IFRS ואימוצו לא יהיה מחייב או מיידי. כלומר, כל מדינה יכולה להחליט אם לאמץ אותו, וכן לקבוע אלו פרקים מתוכו לקבל במידה ולא אימצה את התקנים במלואם. כמו כן, כל מדינה תקבע אלו ישויות ישתמשו בתקן.

קבוצת העסקים הקטנים והבינוניים מהווה רוב מוחלט בעולם ומייצגת מעל 95% מכל החברות. IASB ניסחה את התקן באופן שיענה עבור צרכיהם המיוחדים של עסקים מסוג זה. רבים מהעקרונות המצויים ב-IFRS, כגון אלו המשמשים לזיהוי הערכת נכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות, עברו פישוט, ונושאים שאינם רלוונטיים ל-SME’s הושמטו. כמו כן מספר הגילויים הנדרש צומצם באורח משמעותי. IASB קובע ששינויים ועריכה מחדש של ה-IFRS ל-SME’s ייעשו פעם ב-3 שנים.

ראובן שיף, צילום: אוראל כהן ראובן שיף | צילום: אוראל כהן ראובן שיף, צילום: אוראל כהן
נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח ראובן שיף, אמר כי בשונה מתקני ה- IFRS אשר אומצו במלואם ע"י החברות הציבוריות, יש לנקוט משנה זהירות לפני אימוץ גורף של התקן שפורסם לגבי עסקים קטנים ובינוניים. "אני סבור כי יש להמתין עד לבחינת היישום של התקן במדינות אחרות בעולם על מנת ללמוד מהניסיון לפני היישום בישראל".

דב ספיר: "התקן יספק למשתמשי הדו"חות הכספיים את היכולת לבחון את איתנותם הפיננסית של עסקים קטנים ובינוניים אשר אינם חברות ציבוריות ולחזק את האמון בדו"חות הכספיים שלהם. בנוסף, עסקים קטנים ובינוניים שיבקשו לגייס מימון חיצוני או להתמזג עם עסקים אחרים יוכלו לעשות שימוש בדוחות ערוכים ע"י תקן בינלאומי המקובל בכל העולם".

ה-IASB פרסם כי קבוצת עבודה בת 40 מומחים מכל העולם יעצה לו באשר למבנה ולתכולת התקן. במהלך השנים התקיימו כ- 50 ישיבות וסמינרים לקבלת משוב, וטיוטת התקן נבחנה בכ-100 חברות קטנות ב-20 מדינות. כתוצאה מכך, התקן פשוט יותר להבנה וליישום.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
יוצר בלבול וחבל
אני סטודנט לראיית חשבון ואני יכול להעיד שכל המוסדות לימוד וגם מבחני מועצה עצמה הם לפי תקינה בינלאומית IFRS. התקינה הישראלית בנתיים לא מתה, אבל הבעיה שכבר לא מלמדים אותה. אני עוד מהמחזור שלמד חלקית בתקינה הישראלית אבל יש סוגיות די מהותיות. זה יוצר לחץ מיותר על מעסיקים והעוסקים במקצוע. בכלל כל מוסדות לימוד בארץ הם בזיון אחד גדול ביישום תקינה בינלאומית, כולם התחילו ללמד תקינה בינלאומית רק ב-2007 (ממש טיפה) וכניסה מאסיבית ב-2008, אבל ידעו על כך כבר לפני כמה שנים. נוצר מצב מזעזע שבו סטודנטים למדו חצי אם לא כל התואר בתקינה ישראלית כשלמעשה רבים מהם אמורים לעבוד במשרדים גדולים שעובדים לפי IFRS. זה כמו ללמד אנשים יידיש ואז לשלוח אותם לגרמניה ועוד להגיד שזה דומה מאוד ויסתדרו. המועצה הבינה שכל המוסדות פישלו ולכן מבחני מועצה נוכחיים לא כוללים סוגיות מהותיות בתקינה בינלאומית כמו דוחות מאוחדים ואקוויטי. זה כמו להוריד מסיליבוס לימוד של רופא מנתח את הקטע שעוסק בהרדמה. כרגיל פרטאץ' ישראלי במיטבו.
מישקפופר  |  27.07.09