RIM ונורטל: השידוך שלא היה

בסוף השבוע שחלף נמכרה עוד חתיכה מיצרנית ציוד התקשורת המתרסקת נורטל: אריקסון שילמה 1.13 מיליארד דולר על חטיבת הסלולר של החברה הקנדית, וניצחה את נוקיה־סימנס ואת חברת ההשקעות הפרטית מטלין־פיטרסון. מי שצפתה מהצד בתהליך היתה RIM, יצרנית הבלקברי שלטענתה הציעה סכום זהה לזה שהציעה אריקסון - אך לא קיבלה מנורטל אישור להתמודד על רכישתה.

בימים אלה מבקשת RIM מבית המשפט באונטריו לבטל את המכירה לאריקסון. סיכוייה קלושים. בית המשפט בארצות הברית כבר אישר את תקינות תהליך ההתמחרות על נכסי נורטל במדינה, וספק אם בית המשפט הקנדי יפתח מחדש את הנושא.

מה ליצרנית טלפונים ולחטיבת ציוד תשתית? האם ל־RIM הקנדית חשוב "לשמור על היתרון הטכנולוגי בידיים קנדיות", כפי שהיא טוענת? האם RIM רוצה להיכנס לתחום תשתיות התקשורת וייצור תחנות בסיס ונתבים? האם היא רוצה לקבל בחזרה את האחזקות שקיבלה נורטל מידיה, כשהשקיעה בה בתחילת העשור כ־25 מיליון דולר?

נראה שלא. הטיעון ההגיוני היחיד לתאוותה של RIM לרכוש את נכסי נורטל הוא הרצון לשים יד על הפטנטים שהאחרונה רשמה בתחום ה־LTE) Long Term Evolution), המוכר גם כטכנולוגיית הדור הרביעי בסלולר.

ואם אכן זקוקה RIM לפטנטים בלבד, טוב עשתה נורטל כשהוציאה אותה מההתמחרות. אם היתה מתקבלת הצעת RIM, סביר להניח שעובדי החטיבה של נורטל - שאריקסון הבטיחה להמשיך ולהעסיק - היו מפוטרים, ושאר נכסי נורטל היו ממשיכים להתגלגל אל רוכשים אחרים. RIM, שנחשבת לחברה מהמוצלחות בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות, מצטיירת בסיפור הזה כמי שניסתה לנצל רגשות לאומיים להשגת רווח.