"אזור התעשייה בקריית גת משותק. בקרוב נגיד די"

הסכסוך שמתנהל בימים אלה סביב הפארק התעשייתי בקריית גת הוא אבן בוחן לכלל אזורי התעשייה המרחביים המשותפים. ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, מנסה בימים אלו להתנער מהסכמים ישנים - בהם הסכם שהוא עצמו חתום עליו - שלפיהם הוא מחויב להעביר כספים למועצות האזוריות יואב ושפיר שעל שטחן נבנה אזור התעשייה של העיר הדרומית.

המהלך הזה של דהרי יצר סכסוך עכור, שלטענת המעורבים בו עלול לסכן את המשך הפיתוח במקום, להבריח חברות שתכננו להיכנס לאזור, ואף לשמוט את הקרקע מתחת למודל הנפוץ בישראל - אזורי תעשייה מרחביים, המשותפים לכמה רשויות מקומיות.

מפעל סוגת בקריית גת | צילום: עמית שעל

"הסכמים יש לכבד"

בדצמבר 1995 נחתם בעידוד משרד הפנים הסכם בין המועצות האזוריות יואב ושפיר לבין עיריית קריית גת, אז בראשות זאב בוים, שלפיו המועצות ימסרו אלפי דונמים משטחן לטובת הקמת אזור תעשייה בשטח שיפוטה של העיר. על פי ההסכם, חלקן של שתי המועצות האזוריות בהכנסות הארנונה מאזור התעשייה יהיה 62.5%, וקריית גת תקבל 37.5% מההכנסות. במסגרת ההסכם הוחלט גם על הקמת חברת הניהול י.ש גת. במשך כעשור הכל הלך למישרים: אזור התעשייה התפתח ונכנסו אליו החברות אינטל, HP, אלדין, סוגת, סלטי צבר, שריונית חוסם ואחרות.

בשנת 2004 אירע הקרע הראשון. דהרי, ראש העירייה הטרי, סירב להמשיך ולקיים את ההסכמות של קודמיו. העירייה בראשתו חדלה מלהעביר את הכספים למועצות האזוריות. המשבר נפתר בהסכם חדש, שעליו חתם דהרי בעצמו, כאשר מועצות יואב ושפיר הסכימו כי חלקה של קריית גת בהכנסות הארנונה יגדל ל־50%.

לפני כמה חודשים עצר דהרי שוב את הזרמת הכספים. לטענתו, נפלה טעות בחישוב הוצאותיה המוניציפליות של עיריית קריית גת על אזור התעשייה, כך שלא רק שהיא אינה חייבת כספים ליואב ושפיר, הן אלו שחייבות לעירייה עשרות מליוני שקלים. במקביל פועל דהרי כדי לפרק את חברת הניהול המשותפת לשלוש הרשויות, ובכוונתו להעביר את כל פעולות הניהול והאחזקה של אזור התעשייה לחברה הכלכלית של קריית גת.

כבר באוקטובר 2007 הגישה ועדת חקירה של משרד הפנים דו"ח שבדק את התנהלותו של דהרי, שקבע כי הוא חדל מלהעביר את הכספים "בניגוד להצבעות מפורשות, שבהן הוא נטל חלק", ובכך הביא לשיתוקה של חברת הניהול. לגבי העברת הכספים למועצות האזוריות נכתב כי "גם אם תוצאות פתיחת ההסכם מיטיבות עם קריית גת, הרי שהסכמים יש לכבד". אותה ועדה, אגב, המליצה להדיח את דהרי מתפקיד ראש העירייה, המלצה שלא יושמה עד היום.

ראש המועצה האזורית יואב רני טריינין וראש המועצה האזורית שפיר אשר אברג'ל החליטו לצאת למאבק. לדבריהם, קריית גת אמורה להעביר כ־12 מיליון שקל בשנה לשתי המועצות ביחד, סכום שהוא כמחצית מכלל ההכנסות שלהן מארנונה. השניים שלחו מכתב לשר הפנים אלי ישי, ובו תבעו להשיב להם מיד את השטחים שבהם ממוקם אזור התעשייה.

מכתב נוסף הם שלחו לשר התמ"ת בנימין בן אליעזר, שאיתו גם נפגשו, ובו כתבו כי "ייבושה" התקציבי של חברת הניהול הוא הפרת חוזה בוטה. מנהל מינהל אזורי פיתוח בתמ"ת, יגאל יוסף, ענה להם בתגובה כי "מדיניות מינהל אזורי פיתוח היא נגד פירוק המינהלת הקיימת", אך נושא חלוקת הארנונה בין הרשויות נמצא בסמכות משרד הפנים. ממשרד הפנים נמסר אתמול ל"כלכליסט" כי ניתנה הנחיית מנכ"ל שלא להגיב בנושא זה, בגלל רגישותו הרבה.

מפעל אינטל בקריית גת | צילום: מאיר אזולאי

"המודל כולו יקרוס"

טריינין, אברג'ל ועו"ד שוקי חורש, המלווה אותם במאבק, אומרים כי מקרה קריית גת משפיע גם על שיתופי פעולה אזוריים אחרים. לדבריהם, "אם ראשי ערים יראו שאפשר בקלות להתנער מהסכם של חלוקת הכנסות, ושאף אחד לא אוכף את זה, זה עלול לגרום בעיות דומות גם במקומות אחרים. כל המודל הזה של הקמת אזורי תעשייה משותפים יקרוס כמו מגדל קלפים".

"מרבית הרשויות בארץ מבינות שהן צריכות לשתף פעולה", אומר טריינין. "יש פה קריאת תיגר על המדיניות הזאת. המדינה לא יצרה לעצמה כלים כדי לדאוג שהסכמים כאלה, שנחתמו כדי לקדם את הפיתוח התעשייתי, אכן יכובדו. אני חושב שהמדינה צריכה לקזז כספים לעיריית קריית גת".

גם דגן יהל, מנכ"ל חברת הניהול י.ש גת, זועם: "פירוק ונטרול החברה יפגעו בכל נושא אכלוס אזור התעשייה, בשירותים שניתנים למפעלים וחברות ובפיתוח התשתיות. כל אלה כבר נפגעו בחודשים האחרונים. בנינו פה מערכת שירותית אמינה וטובה, היזמים מתעסקים פה עם גוף עסקי, לא ציבורי. אם זה ישתנה, וראש עיריית קריית גת יצליח להעביר הכל אליו, זה ייהפך למעין מחלקה בעירייה, וככה זה גם יראה. חבל".

דהרי: ניצלו נסיבות מיוחדות

אינטל וחברות אחרות אומרות באופן רשמי כי הן לא לוקחות צד בסכסוך הזה, אולם בחדרי חדרים מעלות את החשש שהמצב הנוכחי יפגע בפיתוח אזור התעשייה ובהתרחבות מפעלים קיימים.

מי שמוכן לדבר בגלוי על הנושא הוא אבי שקד, מנכ"ל שריונית חוסם, המעריך שהסכסוך יבריח חברות מהאזור: "אף אחד לא ייכנס למקום שיש בו מלחמה. גם ככה אנו נלחמים במצב הכלכלי, אנחנו לא צריכים עוד קשיים. בגלל המחלוקת הפיתוח באזור נעצר. ביום־יום אנו נושמים, אבל בטווח הארוך אנו ניפגע מאוד מהמצב הזה, כי לא מקודמים פתרונות ושירותים שצריך, למשל בהיבט התחבורתי, הפיתוחי ועוד. הכל משותק כמה חודשים, הכל תקוע. כיום הם יורים לנו מעל הראש, אבל באיזשהו שלב נגיד די, נבוא ונדרוש ממשרד הפנים שיאכוף את ההסכמים. הבריונות הזאת לא מתאימה לגוף ציבורי".

עוד מתגייס למאבק הזה יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת נגב, שמואל ריפמן, ששלח גם הוא מכתב נזעם לאלי ישי. "בעשור האחרון", אומר ריפמן, "עודדנו את המועצות האזוריות להקים אזורי תעשייה מרחביים עם הרשויות המקומיות. אבל מאחר שאין שלטון במדינה הזו וכל אחד עושה מה שהוא רוצה - יכול לקום ראש עיר ולהגיד 'אני לא מעביר ארנונה, למרות שאני חתום על הסכם'.

"לכן אני מודיע שאם לא תיפתר סוגיית חלוקת ההכנסות בקריית גת - לא נאפשר להקים אזורי תעשייה משותפים נוספים. בכל מקום שירצו לעשות שיתוף פעולה כזה נתנגד, נאבק בזה משפטית, ציבורית ופוליטית, נתקע כל פרויקט עד שמשרד הפנים יתאפס ויעשה סדר. זה יביא לכך שמפעלים כמו אינטל ואחרים לא יקומו יותר בפריפריה, וזה יגרום נזק גדול לתעסוקה בה".

תגובתו של אבירם דהרי לא התקבלה עד סגירת הגיליון, אולם עמדתו מופיעה במכתב ששלח בעבר בנושא, ולפיה לידתו של ההסכם היא בוויתור של עיריית קריית גת על צירוף שטחים חקלאיים לשטחי העיר ללא תמורה, בגלל לחץ ממלכתי להקים את אזור התעשייה. לטענתו, המועצות האזוריות "ניצלו נסיבות מיוחדות אלה ליצירת מקור הכנסה משטחים חסרי שימוש ותשואה, שהומלץ על סיפוחם לשטחי שיפוט העיר ללא כל תמורה ותנאי".