אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוליכים לאבדון: המשבר בתעשיית השבבים הישראלית צילום: עמית שעל

מוליכים לאבדון: המשבר בתעשיית השבבים הישראלית

סגירתן של הורייזן סמיקונדקטורס ונובהפורה בחודש שעבר מצביעה על מצבה הקשה של תעשיית השבבים הישראלית כולה: ההשקעות מצד קרנות ההון סיכון בשפל היסטורי, התחרות מסין גוברת והמשבר העולמי מאט את הביקושים

04.08.2009, 10:32 | אסף גלעד

ביום רביעי האחרון הגישו בעלי המניות של חברת הסטארט־אפ הורייזן סמיקונדקטורס מהרצליה צו לבית המשפט המחוזי בתל אביב למנות לה מפרק זמני, לאחר שצברה חוב של 4 מיליון דולר ופיטרה את כל 70 עובדיה. בשש שנות פעילותה גייסה הורייזן 43 מיליון דולר, שכרה משרדים מפוארים בקומה העליונה של אחד ממבני היוקרה בהרצליה פיתוח, העסיקה מהנדסים מצטיינים במשכורות עתק, וזאת טרם מכרה בסנט אחד.

זכי רכיב. נובהפורה שהקים היתה אמורה להתחרות באינטל, צילום: שלום בר טל זכי רכיב. נובהפורה שהקים היתה אמורה להתחרות באינטל | צילום: שלום בר טל זכי רכיב. נובהפורה שהקים היתה אמורה להתחרות באינטל, צילום: שלום בר טל

גם נובהפורה של האחים זכי ושלמה רכיב, שפעלה מקליפורניה, נאלצה לסגור את שעריה בשבוע שעבר. העובדים היו אמריקאים, אבל הכסף רובו ככולו מהקרנות הישראליות ורטקס וג'מיני, ומהונם של האחים רכיב עצמם. רק לפני שנה רכשה נובהפורה את טרנסמטה — שבשנות התשעים נחשבה חברת החלומות של משקיעי עמק הסיליקון — שאיימה להציב תחרות של ממש לשבב הפנטיום של אינטל. בשלב מסוים אף הצטרפו אליה ג'ורג' סורוס ופול אלן, ממייסדי מיקרוסופט. אפילו מפתח הלינוקס המפורסם לינוס טורוולדס נשכר לשירותיה בימיה המוקדמים כמפתח תוכנה.

לא מדובר בשני מקרים נפרדים. הורייזן ונובהפורה מייצגות שבר רחב הרבה יותר מהמשבר הכלכלי, שפוקד את תעשיית השבבים. בימים אלו קרנות ההון סיכון נמצאות בדילמה אמיתית: אם להמשיך להשקיע בחברת שבבים - השקעה שככל הנראה לא תייצר הכנסות בשנתיים הקרובות (מחזור הפיתוח הממוצע של שבב חדש). דוח מאני־טרי של פירמת ראיית החשבונאות PWC קסלמן וקסלמן מצא שהיקף ההשקעות בחברות סטארט־אפ בתחום השבבים בישראל ירד ברבעון האחרון למיליון דולר - שפל שלא היה כדוגמתו בענף. ממצב שבו האקזיטים הגדולים בישראל באו מחברות שפיתחו שבבים - גלילאו ב־2.7 מיליארד דולר, DSPC ב־1.6 מיליארד דולר ואם־סיסטמס ב־1.6 מיליארד דולר - נהפך הענף כיום לשותת דם.

"הענף במשבר אמיתי"

 

"לא תמיד יש תשובה לשאלה כמה כסף צריכה חברת שבבים כדי להצליח", אומר רובי סולימן, שותף הייטק בפירמת PWC. "קשה להרוויח לנוכח הירידה בנפח מכירות הסיליקון ועם התחרות מסין ומטייוואן. הענף נמצא במשבר אמיתי, ונשאלת השאלה כמה כסף צריכה חברה בתחום לגייס כדי להיות מובילת שוק. בדרך כלל מדובר בסכומים של 50–200 מיליון דולר, חברות שבבים זוללות המון מזומנים, והענף נחשב בעל סיכון גבוה. הקרנות ניצבות היום בפני צומת דרכים, ולעתים יותר קל להן לוותר על האחזקה בחברת שבבים ובמקומה לפזר את פורטפוליו ההשקעה במגוון חברות בתחום האינטרנט, התוכנה או מדעי החיים - שהוא התחום המוביל בהשקעות בארה"ב כיום".

סולימן אינו פסימי: לדבריו, יתרונו הגדול של המהנדס הישראלי נותר עדיין בתחום המוליכים למחצה. "בהסתכלות שנתית, הענף גייס סכומים נאים. גם ברבעון השלישי אפשר כבר לראות שיפור ניכר. חברת אמימון לבדה, שמפתחת שבבים להעברת שידורי טלוויזיה אלחוטיים בתוך הבית, גייסה 10 מיליון דולר בחודש שעבר".

בקיץ 2008 הגיע ארז שוורץ לנהל את קומקס, חברת השבבים של האחים זיסאפל, לאחר קריירה ארוכה ב־DSPC, שכאמור נמכרה לאינטל ב־1.6 מיליארד דולר. הדבר הראשון שעשה היה לפטר שליש מעובדי החברה, ואז הביא אותה לאיזון תפעולי, וגייס 3.4 מיליון דולר בחודש מרץ. "היינו בין הראשונים שביצעו מהלכים כדי להקטין הוצאות ולקבל גישה מהירה לשוק", אומר שוורץ. "התמקדנו בפיתוח שבבים שניתנים לתכנות חוזר ובצורה הזאת יצאנו לשוק מהר יותר. אחרי שחטפנו את המכה של הפיטורים ייצבנו את הצוות, סגרנו עם משקיעים על סכום ודאגנו שהם יהיו מיושרים איתנו על ההוצאות שלנו בשנה הקרובה, והתרכזנו בפיתוח ובחדירה לשוק".

שוורץ כבר אינו צופה אקזיטים בנוסח DSPC בקרוב. "רכישת חברה מגדילה באופן חד ופתאומי את ההוצאות. חברות כמו אינטל או מארוול כבר לא יבצעו רכישות ענק בהיקפים שראינו בעבר. הן יבצעו השקעה התחלתית בחברה, וירוצו איתה במשך זמן ממושך לפני שיבצעו רכישה".

   

"היקף הפיטורים בתחום היה מוגזם"

כשענף השבבים סובל, העובדים הם הראשונים לחוש בכאב: בחודשים הספורים שלאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי פוטרו אלפי עובדים בענף השבבים בישראל.

ארז צור, מנהל הפיתוח העסקי העולמי בקיידנס, ספקית כלי תוכנה לפיתוח שבבים, סבור שהקיצוץ המסיבי בכוח האדם ובהוצאות היה מוגזם. "חברות שבבים שאינן במצב של ייצור מזומנים אכן נמצאות בבעיה. את הקיצוץ המסיבי ביצעו רובן בסביבות נובמבר, כדי להקטין משמעותית את ההוצאות התפעוליות ולהגיע לאיזון תקציבי. אבל החברות חתכו יותר מדי, ופגעו לא רק בשומנים אלא ממש בבשר החי, וגרמו לפגיעה בפעילותן. נכון שקרנות ההון סיכון הקפיאו את השקעתן בחברות שבבים חדשות, אבל זה עניין זמני. הן רוצות לראות עד לאן יגיע המשבר וכמה זמן יימשך, וממתינות לסימני התאוששות שמתחילים להגיע עכשיו. אני עצמי עובד עם חמישה־שישה סטארטאפים שטרם נחשפו לעולם, ושנמצאים ברגעים אלו בשלבי בדיקת נאותות של השקעה מקרנות הון סיכון".

צור מסרב לומר שהוא אופטימי, אבל בהחלט נשמע חיובי: "אני מאוד מפוכח. המניה של ענקית השבבים מארוול זינקה ב־154% מאז נובמבר, אינטל השתפרה בכ־60%. אני מרגיש שעברנו את החלק הקשה של המשבר, וכיוון שהוא צפוי להסתיים לפני מה שציפו תחילה, יש צורך להתכונן ולפתח את השבבים שיימכרו אז. פיתוח שבב חדש לוקח לפחות שנה וחצי של פיתוח ועוד חצי שנה של בדיקות. כדי שאותם שבבים יימכרו במחצית השנייה של 2010, עליהם להיות מפותחים עוד בזמן המשבר. הורייזן ונובהפורה הרגישו שלא יוכלו להתמודד בשוק שדורש אורך נשימה של עוד שנה וחצי או שנתיים, ולכן נסגרו".

תגיות

29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
אני חושש שלתעשייה הזו אין תקומה בארץ
מצד אחד אי אפשר שלא להעריך את החלוציות של ישראל בתחום בשנות ה-90 יחסית לרוב מדינות העולם כולל הגדולת שבהן. מצד שני צריך להודות שהודו וסין , שמייצרות 850 אלף מהנדסים בשנה פשוט אטרקטיביות יותר מישראל . המשרדים זולים יותר, העובדים זולים יותר והממשלה מעודדת השקעות. להערכתי ישראל סיימה לנצל את יתרונה בתחום וצריך לעבור הלאה לתחומים חדשים בעשור הקרוב. לגבי 3, גם אני מכיר צעירים רבים שסיימו את לימודיהם ולא מוצאים עבודה בתחום וצר לי על כך אבל אני לא בטוח שאני יודע לומר מה הפיתרון.
אייל  |  04.08.09
לכל התגובות