מבחן הריבית

הבנק המרכזי האמריקאי חוזר למרכז הבמה, אין ספק בכך. יום המסחר בוול סטריט יתחלק לשני חלקים - לפני הודעת הריבית ואחריה.

הקושי האמיתי להמשך העליות בשווקים נובע בעיקר מהעלאות תחזיות האנליסטים. אלה הופתעו לטובה יום אחר יום מנתוני המאקרו החיוביים מאוד. ואפילו - ירידה בשיעור האבטלה ל-9.4% בלבד התקבלה בתדהמה.

על פי קונסנזוס האנליסטים של בלומברג, מאמינים החזאים כי הצמיחה בכלכלה הגדולה בעולם תסתכם ברבעון השלישי של השנה ב-2%, לאחר שברבעון השני רשמה צמיחה שלילית של 1%, בעוד התחזיות דיברו על צמיחה שלילית של 1.5%. האפקט החיובי של חבילות התמריצים, הורדות הריבית וההקלה הכמותית של הבנק המרכזי מוסיף לתת את אותותיו - וכידוע משפיע בפיגור.

בשוק מצפים שהבנק המרכזי יצהיר מפורשות כי הוא ימשיך לשמור את הריבית קרוב מאוד ל-0% למשך זמן ממושך, אם לא יעשה כן, אפשר להניח כי תגובת השווקים תהיה חריפה. אולי לא נצפה לגל ירידות היסטרי, אך אין ספק שמהלך מעין זה יגביר את התיקון המתהווה בשווקים.

כל עוד לא יתגלו לחצים אינפלציוניים מהותיים לא יחששו הבכירים בבנק המרכזי להעלות את שיעורי הריבית, או לפחות להצהיר שהם רואים את האינפלציה כאיום.

האינפלציה עוד תגיע

ג'ים רוג'רס, ג'ורג' סורוס, ודיוויד דרמן, דיברו באחרונה על שיעורי אינפלציה גבוהים שיפקדו את כלכלות העולם בעקבות המשבר הנוכחי. הגידול בגירעונות הממשלתיים ברחבי העולם עלולים להניע לסחרור אינפלציוני שיביא את שיעורי הריבית בעולם לרמות גבוהות מאוד. על פי ההערכות של דיוויד דרמן, יעמוד שיעור הריבית בארה"ב על יותר מ-10% תוך שלוש שנים, עם אינפלציה בשיעור דומה.

החשש האמיתי של הבנק המרכזי האמריקאי טרם המשבר, בשלהי שנת 2007 היה שיעור האינפלציה. הגירעון של הממשל הנאמד השנה בכ-12% תוצר עלול להחזיר את האינפלציה. חמור מכך - הבנק המרכזי נתפס בעיני רבים כמי שמממן את החוב הממשלתי לאור תוכנית רכישות חוב אמריקאי בסכום של כ-300 מיליארד דולר. פעולה זו שקולה להדפסת כסף.

כרגע, האינפלציה במשק האמריקאי נותרת מתונה למדי, זאת הודות לצריכה פרטית נמוכה מאוד, הצרכן האמריקאי מתחיל לחסוך ובגדול. המגמה הזו הסתמנה בעיקר מנתוני האשראי הצרכני של החודשים האחרונים. הירידה במינוף של הצרכן האמריקאי תתרום כמובן לגידול בחיסכון - שזו מגמה ברוכה מאוד, אך לה חסרונות רבים.

מחיר העלייה בחיסכון - צמיחה נמוכה בטווח הארוך

ביל גרוס ורעהו מוחמד אל אריאן, החולקים את ניהול קרן האג"ח הגדולה בעולם, פימקו, דיברו בחודשים האחרונים על המצב הנורמלי החדש. שני הגורואים של עולם החוב העולמי, בוודאי יודעים לזהות את המגמות ארוכות הטווח בכלכלה הגדולה בעולם, אלה טענו כי הצמיחה בארה"ב בטווח הארוך תנוע סביב שיעורים צנועים הרבה יותר למה שהוגלנו בשנים האחרונות ותהיה סביב 1% ובמקרה הטוב 2%.

עיקר ההערכה שלהם ככל הנראה מתבססת על אפקט פרדוקס החיסכון. כאשר הצרכנים האמריקאים מעוניינים להגדיל את החיסכון, המשק ברמת המאקרו משלם בשיעורי צמיחה נמוכים יותר בטווח הארוך ונוצר מצב שבסופו הם חוסכים פחות ממה שתכננו, בגלל הירידה בהכנסה הפנויה שנגזרת מהירידה בתמ"ג.

השוק רואה רחוק, אבל לא כל כך רחוק. לא בכדי, מפציר שר האוצר האמריקאי, טימותי גייטנר בממשל הסיני לעודד את הצרכן במדינה להגדיל את הצריכה הפרטית. הוא יודע שהצרכן האמריקאי, כבר לא 'מה שהיה פעם'.

בשורה התחתונה, החיסכון האמריקאי ימשיך לעלות, משתי סיבות, הבנקים מקשיחים את תנאי האשראי ונראה שהרגולטורים לא יאפשרו את רמות המינוף שהיו נהוגות בשנים האחרונות. המינוף הזה, אגב, היה אחד הקטליזטורים לצמיחה בכלכלה האמריקאית. חיסכון גבוה לא יאפשר שיעורי צמיחה גבוהים ולכן בטווח של השנתיים שלוש הקרובות, נראה שהכלכלה האמריקאית תהיה במסלול של צמיחה, אבל נמוך הרבה יותר ממה שהורגלנו.

האם שיעורי הריבית יהיו נמוכים מאחר והצמיחה נמוכה? בכלל לא בטוח, לאור הצפי כי האינפלציה תהיה גבוהה הרבה יותר מרמות של כ-3% להן הורגלנו בעשור האחרון.