החיים בעולם ללא שכחה

"טכנולוגיות לתיעוד ואחסון המציאות ישנו לא רק את הדרך שבה אנחנו זוכרים דברים, אלא גם את הדרך שבה נחיה את חיינו", אומר פרופ' אלי וקיל, ראש המעבדה לחקר הזיכרון במרכז לחקר המוח בבר־אילן. "בשנים שבהן אזרחי רוסיה ידעו שהמשטר שעוקב אחריהם, אופן ההתבטאות שלהם השתנה לגמרי.

"גם כשהם לא היו בטוחים שעוקבים אחריהם, הם חוו את העולם כאילו כן עקבו. זה שינה את השפה, את הכימיה בין האנשים, את מידת הקשר בין מה שכל אחד הרגיש לבין איך שביטא זאת במילים. כך ייראו לדעתי החיים בעולם שבו תיעוד קבוע ומלא הוא נוהג. הדור שייוולד לזה לא יידע שאפשר להיות ספונטני".

מצד שני, לא יהיו יותר בעיות זיכרון.

"בתחום הזה יכולים לקרות דברים חיוביים, אבל רק בשימוש נקודתי. למשל, אם אדם דיכאוני, שנוטה לזכור את הרע מכל סיטואציה, יסתובב שבוע עם מכשיר שיקליט את חייו, המטפל יוכל לעמת את ההשקפה שלו מול מה שקרה באמת. אבל מחיקה טוטאלית של הזיכרון האישי ושל הפרשנות האישית היא לא משהו שאנחנו בנויים אליו".