וול סטריט ג'ורנל: ישראל תהיה כנראה הראשונה בעולם שחוזרת להעלות ריבית

בעוד שכלכלות העולם מראות סימנים מוקדמים של התייצבות לאחר המיתון הארוך, השווקים מתמקדים בשאלה מי יהיו הבנקים המרכזיים בעולם שיתחילו לרסן את המדיניות המוניטרית שלהם. לפי הוול סטריט ג'ורנל, נגידי הכלכלות הגדולות לא ימהרו לפעול נגד האינפלציה.

מנגד, הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הודו, דרום קוריאה, נורווגיה, צ'כיה וישראל, עשויים להיות החלוצים בהעלאות ריבית בחזרה לעבר השיעורים של לפני תחילת המיתון. הג'ורנל מעריך, כי ישראל עשוייה להיות הראשונה לצנן את שוק האשראי, כבר בהחלטת הריבית של יום שני הקרוב.

למרות שבנקים מרכזיים בעולם פועלים במקביל לחתוך את שיעורי הריבית ולספק תמריצים נוספים לכלכלות השרויות במיתון, הם לא צפויים להיות מתואמים שוב בתהליך ההפוך של הריסון המוניטרי. יותר מהכל, הדבר משקף את הרמות השונות של החשיפה למיתון במדינות השונות.

חלק מהמתמודדות על ריסון מחודש, כמו אוסטרליה ונורווגיה, נהנות מעליית מחירי הסחורות. מדינות אחרות חוזרות לרמות סחר נורמליות לאחר הצניחה של סוף 2008. המשותף לכל המדינות הנ"ל, הוא שאף אחת מהן לא סבלה ממשבר חריף מדי במערכת הבנקאות.

"פישר פועל מהר לשני הכיוונים"

בארה"ב ובבריטניה העלאות הריבית יחכו עוד זמן רב. הבנק המרכזי האירופי אותת על השארת הריבית מתחת או לכל היותר ב-1% עמוק לתוך 2010. 

בנק ישראל עשוי להתכבד בתואר החלוץ בהעלאת ריבית בעולם. לפי נתוני הצמיחה שפורסמו ביום ראשון, כלכלת ישראל חזרה לצמוח ביום ראשון, לאחר שהתכווצה בששת החודשים הקודמים. בהשוואה למדינות רבות אחרות, מדובר באפיזודת מיתון קצרה יחסית.

ישראל לא חוותה בועת אשראי דומה לעולם בתקופה שלפני המשבר ומערכת הבנקאות שלה ספגה חבטה קלה יחסית. הבנק המרכזי של ישראל הגיב מהר ובאגרסיוויות למשבר שלווה בקריסה של להמן ברדרס. הסיבה העיקרית להיות בנק ישראל הראשון שעשוי להעלות ריבית היא נגיד הבנק, סטנלי פישר, לשעבר סגן מנהל התפעול של קרן המטבע הבינלאומית.

בשונה מנגידים אחרים, יש לו יכולת לאכוף את דעתו על מדיניות הריבית ובדרך כלל הוא מוטה לפעולה. "פישר נוטה להגיב מהר לשני הכיוונים ולנסות לצפות מגמות לפני שהן מתרחשות", אמר עליו האנליסט Miroslav Plojhar מג'יי.פי מורגן.

בסוף יולי בנק ישראל הותיר את הריבית בלא שינוי בשיעור של 0.5% והעריך כי שיעור האינפלציה השנתי עמד על 3.6%. בדו"ח האינפלציה השנתי שבנק ישראל פירסם בתחילת החודש, נאמר כי עליית המדד ברבעון השני של השנה בשיעור של 2.3%, הושפעה בעיקר מהתייקרות מחירי האנרגיה ושכר הדירה. בנטרול שני גורמים אלה, המחירים עלו בשיעור מתון יחסית.

להערכת הבנק, ברבעון השלישי צפוי מדד גבוה יחסית, כתוצאה מעליית המסים העקיפים וייקור המים, אך הסיכון לאינפלציה נמוך, בעיקר כתוצאה מרמת ביקושים חלשה. אלא שרכישות הדולרים בידי בנק ישראל כדי להעלות את שער החליפין מהוות סיכון אינפלציוני כשלעצמן.

הבנק רכש בתקופה האחרונה מט"ח בהיקפים של 100 מיליון דולר ליום והציף את שוק הכספים בשקלים, (אותם הוא סופג בפקדונות שמפקידים אצלו הבנקים המקומיים), כאשר יתרות המט"ח בבנק עולות היום על 50 מיליארד דולר.

בנק ישראל מפקיד חלק מהיתרות בחו"ל, ומקבל ריבית מסויימת. המחסור במט"ח בשוק המקומי מביא את הבנקים הישראליים ללוות מט"ח בחו"ל, בריבית גבוהה יותר מריבית הזכות שמקבל בנק ישראל על הפקדונות שלו במט"ח בחו"ל.   

בהתייחס להשפעה של ניסיון להעלאה יזומה של שער החליפין על האינפלציה, הבנק אמר כי הוא "נותן עדיפות להשגת יעד האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים הבאים".