בלעדי - ביהמ"ש העליון: ישראל פרי לא לחץ ולא איים על יועצו לשעבר במהלך העדות

אתמול (א') החליט ביהמ"ש העליון להפוך את החלטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ולהעביר את תביעתו של ישראל פרי נגד מרטין הקה, מי שהיה יועצו האישי והפיננסי של פרי, להתברר בגרמניה במקום בישראל.

קריאה מדוקדקת של החלטת בית המשפט העליון מגלה פרט מפתיע: שופט העליון אשר גרוניס, מבטא בין השורות עמדה הפוכה לחלוטין מזו שהובעה בפסק דינו של השופט זכריה כספי, שהרשיע את פרי במחוזי.

קביעתו של כספי, כי פרי הדיח עדים ושיבש הליכי משפט, הושפעה מאוד מהתנהלותו של פרי כלפי הקה במהלך המשפט, ואתמול קבע ביהמ"ש העליון באמירה קצרה - אין במעשיו של פרי כדי להלחיץ או לאיים.

פרי הורשע בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב באוקטובר 2007 בפרשת הפנסיה הגרמנית בסדרה של עבירות, בהן גניבה בידי מורשה בסכום העולה על 300 מיליון מארק. בית המשפט העליון דחה את ערעורו ובפברואר האחרון הוא נכנס לכלא לתקופה של 10 שנים.

בין היתר, העבירות שפרי הורשע בהן, היו עבירת שיבוש הליכי משפט והדחת עד; במהלך ההליך הפלילי נגדו אחד העדים של התביעה היה יועצו הפיננסי לשעבר, האזרח הגרמני מרטין הקה, שבתחילת שנות ה-90 קשר קשרים עסקיים עם פרי ולאחר מכן פרי האשים אותו במעילה בכספי החברות שבבעלותו ותבע ממנו 22 מיליון שקל.

התביעה נגד הקה הוגשה בשנת 2003 על ידי עורכי דינו של פרי, בצעד חריג ביותר כתב התביעה נמסר להקה, בעת שזה עמד על דוכן העדים והעיד במשפט הפלילי כנגד פרי. במסגרת הכרעת הדין של השופט כספי, מצא השופט פגם במסירת התביעה להקה בעודו מעיד, וראה בכך נסיון להטיל אימים עליו.

"די היה לראות את עיניו הרושפות-אש ואת מבטיו מלאי המשטמה (של פרי, מ.ש) שנעץ בהקה... בעת שזה עלה על דוכן העדים". מייד לאחר מכן כספי מביע את עמדתו באשר להמצאת כתב התביעה להקה, באמרו כי "לא הייתי מייחס משקל להתנהגות זו של הנאשם, אלמלא לוותה זו, מייד בסוף היום הראשון של עדות הקה, במעשה בוטה שתכליתו להטיל אימה על העד ולהזכירו כי לא תינתן לו מנוחה וכי הבטחתו לרודפו עד קצווי תבל, שרירה וקיימת". כספי גם כתב, כי "אין ספק, העד פירש את הדברים כניסיון של הנאשם להפחידו".

כספי כתב הדברים בהקשר של מהיימנותו של פרי, ואף הדגיש כי בכל אשר לאישום בשיבוש הליכי משפט והדחת עד הרי שקביעה זו היא "מכרעת", כהגדרתו.

יצויין גם כי קביעתו של בית משפט, ששומע ורואה את העדים, לגבי מהיימנותם של נאשמים היא קריטית וכמעט אין הופכים אותה בבית משפט שדן בערעור בקביעות עובדתיות של הערכאה התחתונה יותר.

עם זאת שופט העליון אשר גרוניס, שעסק רק בפן טכני של התביעה האזרחית נגד הקה - האם ניתן לדון בה בישראל או לאו - קובע בהחלטה קביעה שונה בתכלית מזו של כספי בכל הנוגע למסירת כתב התביעה להקה בעודו מעיד בבית המשפט.

גרוניס כותב, כי התביעה של פרי נגד הקה "הוגשה תחילה לבית המשפט בשוויץ... מעצם הגשת התביעה תחילה בשוויץ ניתן ללמוד, כי התביעה שהוגשה בישראל לא הוכנה במיוחד לשם הפעלת לחצים על המבקש (הקה) בעניין עדותו. מדובר במחלוקת אמיתית בין הצדדים, ולא בכזו שהועלתה לצרכי איום". גרוניס ממשיך וקובע, כי להקה היה ברור עוד טרם הגיע לישראל, כי פרי מעוניין להגיש נגדו תביעה ועל כן לא ברור עד כמה ניתן לומר כי מסירת כתב התביעה עשויה להוות אמצעי לחץ על הקה.