אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צדקנות מוסדית

צדקנות מוסדית

בניגוד ללבייב, לא ראינו אף אחד ממנהלי ההשקעות מבקש מחילה מהמשקיעים על הטעויות שהוא עשה, על שיקול דעת שגוי שלקח או מציע להקטין את דמי הניהול כפיצוי

02.09.2009, 07:16 | גלית חמי
מאז מסיבת העיתונאים הדרמטית של לב לבייב יש חגיגה בעיר. אחרי הכל, אין שמחה כמו שמחה לאיד, קל וחומר כשנופל טייקון. ואין הזדמנות טובה מזו לדרוש שוב מהטייקונים להחזיר את המטוס הפרטי ולוותר על שאר תענוגות החיים הטובים.

נכון, יש משהו מקומם בעובדה שהטייקונים הגדולים מבקשים את חסדיהם של מנהלי ההשקעות על חשבון כספי הפנסיה והחסכונות שלנו. בשעתם הקשה הם פונים לציבור הרחב בתחינה לפרוס את חובותיהם, ולו רק כדי שיוכלו

להמשיך ולקיים את העסקים שלהם, לנסוע במכוניות פאר ולאכול במסעדות יוקרה.

סיסמאות באוויר

אלא שמקומם בהרבה לחזות בכל אותם מנהלי השקעות שהופכים בן לילה לגיבורים הטובים של ההצגה. אלה המנהלים את קרנות הנאמנות של הציבור, את קרנות הפנסיה, את כספי הביטוח והחיסכון שלנו, שבלי חשבון מנצלים את המצב בציניות. בזו אחר זו הם הפריחו השבוע סיסמאות באוויר - "נדרוש מלבייב שיביא כסף מהבית", "לא נוותר לו על החזר החובות", "די לתספורת". אין מה לומר, הירואי מצדם לצאת למלחמה נגד הטייקונים הגדולים ולמען האזרח הקטן.

אבל אסור לטעות - מנהלי ההשקעות יודעים היטב שזו שעתם היפה להראות לכם עד כמה אכפת להם. כל טייקון נופל הוא מבחינתם הזדמנות מצוינת לא רק לעשות לעצמם יחסי ציבור ולהראות את דאגתם הכנה לכספים שהם מנהלים, אלא גם להוכיח לעולם כולו שהם לא מפחדים מאף אחד - לא משנה כמה כסף יש לו. ומעל הכל - זו ההזדמנות הטובה ביותר עבורם להסיט את תשומת הלב והאחריות מהביצועים הפושרים שלהם בניהול הכספים בשנה האחרונה לעבר אותם טייקונים. וזה עובד. ועוד איך עובד.

הקמפיין של מנהלי השקעות נגד בעלי ההון הוא קליט, פופוליסטי וחסין מפני אש צולבת. מי יעז לצאת נגדו, הטייקונים? הם הרי נתונים עכשיו לחסדי אותם מנהלי השקעות. אבל אילו העזו הטייקונים לדבר בגלוי, הם היו מספרים איך רק לפני שנתיים כל אותם מנהלי השקעות התחננו לקנות את איגרות החוב שלהם, ביקשו מהם להגדיל את היקפי ההנפקות, ובוודאי לא דרשו מהם ביטחונות ראויים. חלקם אפילו ניצלו את ההתעוררות שנרשמה בבורסה בחודשים האחרונים כדי לעבות את תיקי ההשקעות שלהם בעוד מאותן איגרות חוב מסוכנות.

הטייקונים גם היו מספרים לכם שמי שאפשרו להם את החיים הטובים הם בעצם אותם מנהלי השקעות שאישרו בשנים הטובות את הבונוסים השמנים והמשכורות המנופחות. הם עצמם הכשירו להם את הדרך לקחת את הכספים הביתה. עכשיו, בכסות צדקנית, הם זועקים שלא ייתנו שיעשקו אותם.

 

מי אשם בהפסדים?

אותם בתי השקעות וחברות ביטוח שבידיהם מופקדים חסכונות הציבור מעסיקים סוללה של יועצי השקעות ואנליסטים, שאמורים לנתח את מצב החברות במשק, לבחון את המגמות בשווקים, לאתר את ההשקעות המוצלחות ולהזהיר מפני המסוכנות. הם לא עושים את זה חינם. בתי ההשקעות גובים מהמשקיעים דמי ניהול חודשיים. בשנה האחרונה הם הוכיחו לנו שהם טעו בניתוח המצב. הם ביצעו השקעות כושלות וגרמו הפסדים של עשרות אחוזים גם באפיקים הסולידיים.

בניגוד ללבייב, לא ראינו אף אחד מהם מבקש מחילה מהמשקיעים על הטעויות שעשה, על שיקול דעת שגוי בניהול הכספים, או מציע להקטין את דמי הניהול כפיצוי לציבור.

בשורה התחתונה, לא ראינו אף אחד מהם שהתנדב להביא כסף מהבית או לוותר על המכונית שלו, כדי לפצות אותנו הלקוחות על ההפסדים הכבדים שהוא גרם לנו בגלל השקעות כושלות שביצע בכספינו. האמת, זה דווקא נשמע כמו רעיון טוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

31.
מגיב 24 כתב דברי טעם
ובעיקר הקטע הבא: "הרי בדיוק באותו האופן יכל הרי מי שלקח הלוואה מהבנק, בין אם זה משכנתה או הלוואה אחרת לומר לבנק, אתה רוצה שאחזיר לך את ההלוואה? הרי זו טעות שלך שבכלל נתת לי אותה. אז תשבור את הראש, אני לא מחזיר. תנכה את סכום ההלוואה ממשכורת הפקיד שאישר אותה, או מנהל הסניף."
אלון  |  08.09.09
28.
לכל אלה, המתלהבים מהתור, נראה שאתם לא מבינים הרבה...
במקום לעש,ות סדר והלביא את הדברים לדיוקם, תור הזה עולה על הגל של הלחץ של האנשים שפתאום התחילו להיות מודעים לחיסכונות הפנסיה שלהם... שאין להם מושג שגם בשנת 2002 היו הפסדים מאוד גדולים, אבל אף אחד לא ידע... למה? כי הכל היה בבנקים... ובשורה התחתונה, לא משנה מה בתי ההשקעות יעשו ויגידו, הרי אתם אף פעם לא תהיו מרוצים, כי כל אחד חושב שיודע הכי טוב... ובטח יותר טוב מאיש המקצוע...
עדי , תל אביב  |  02.09.09
27.
קצת יותר לעומק
אני איש מצליח. כלומר אם תשוו אותי לפליט סודני במדבריות סהרה אני עושה חיל והוא סתם מסכן. אבל אם תחליפו בינינו - אני אצטרך להסתדר במדבר והוא מול המחשב שלי יסתבר ששנינו לא יודעים מימינינו ומשמאלנו פרט לזה שאני אמות עד סוף השבוע אם לא סוף היום. כלומר ההצלחה שלי נובעת מכך שאני נמצא במקום הנכון ולא מכך שאני חכם יותר , מוכשר או אמיץ יותר מאף אחד אחר. הגיע הזמן שנבין - מנהלי ההשקעות המסתובבים ברכבי פאר ויושבים בלשכות מפוארות אינם בהכרח חכמים ומוכשרים יותר מפועל הניקיון שמנקה את המשרד שלהם (בלימודי באוניברסיטה נתקלתי גם בפרופסור או שניים שהיו די אידיוטים מקרוב) הם פשוט התברגו למקום הנכון ואולי זה כל הסוד - לדעת לאיזה אפיק כדאי ללכת ובזמן שהחברים שלך מטיילים בהודו או לומדים אומנות בשביל הנשמה להשתעמם עד מוות בחברת ההשקעות עד שיום אחד יתפנה תפקיד בכיר ותוכל להיכנס לכיסא המצליחן
עדו  |  02.09.09
לכל התגובות