אוניברסיטה זה לא עסק

משהו חורק מאוד בניהול של אוניברסיטת תל אביב. בסוף יוני הדיח הוועד המנהל את הנשיא צבי גליל, ובשבוע האחרון התגלה שהוועד המנהל עשה בחודש מרץ טעויות השקעה שעלו לאונ' בין 70 ל־300 מיליון שקל. הוועד מכר את כל המניות והאג"ח הקונצרניות שהיוו כ־35% מהתיק הנזיל של האוניברסיטה, שגודלו כ־2 מיליארד שקל, במה שחלק מהמשקיפים מכנים פאניקה.

הדרך הכוחנית שבה טיפל הוועד המנהל בנשיא העבירה גלי זעזוע באקדמיה הישראלית ובעיקר בתל אביב. 275 פרופסורים חתמו על מכתב מחאה שהתקומם על הדרך, אם כי לא על התוצאה. גם הדרך שבה התקבלה החלטת ההשקעה היתה כוחנית: הופקעו סמכויותיה של ועדת ההשקעות, שהתנגדה למהלך - והיו"ר ארנון טיברג וחברים נוספים התפטרו. בוועדת ההשקעות כיהנו בכירים בשוק ההון, שידעו במרץ ששוק ההון מתאושש, ושעתוי המכירה שגוי.

אבל האם המבקרים של יו"ר הוועד המנהל הדומיננטית, ד"ר ליאורה מרידור, וחברי הוועד, שהם בעיקר אנשי עסקים, לא חוטאים בראייה לאחור? בדיעבד הטעות אכן גדולה: מדד תל־בונד 40 עלה ב־22.7% מאז אמצע מרץ ומדד ת"א־100 עלה ב־57%. אולם מי יכול היה לדעת? מסתבר שמנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל ידעו. הם זכו לתשואה של כ־15% בחצי שנה כי לא מכרו את המניות והאג"ח הקונצרניות.

אבל תהיה זו טעות להקיש משתי ההחלטות האחרונות שאם רק נחליף את הוועד האוניברסיטה תעלה על המסלול הנכון. הבעיה היא בחלוקת הכוחות בין הוועד המנהל, הנשיא והסגל האקדמי, כי גם בהנהלת המוסד היו שהתנגדו למכירת החיסול וקולם לא נשמע. לאחרונה נערכו רפורמות בהשכלה הגבוהה (דו"ח מלץ), שהעניקו לוועדים המנהלים סמכויות מפליגות. אילו היה לוועד המנהל פחות כוח, הוא היה נאלץ להתייעץ עם שלל מומחים בנושאי השקעות. בדיקה כזו מתחייבת בזמן מחלוקת עמוקה, אבל במצב העניינים הנוכחי יכול הוועד לקבל החלטות בלי עבודת מטה מספקת. האירועים בתל אביב מצדיקים את הביקורת של הסגל האקדמי על נישולם מכל עמדות של כוח בהחלטות החשובות והעברתו לוועדים מנהלים שמאוישים באנשי ציבור שמקורם בצד העסקי. אם בנושאי כספים, שבהם אמורים חברי הוועד המנהל להבין, קורים כשלים גדולים כל כך, אומרים הפרופסורים, מה הסיכוי להחלטות טובות בנושאים אקדמיים?

הנטייה הטבעית של אנשי עסקים היא ליישם גישה עסקית, שבעזרתה נהפכו לאנשים מצליחים, אבל האוניברסיטה אינה עסק. היא צריכה כמובן לאזן את תקציבה, אבל מטרתה היא לייצר ידע ולהפיץ אותו, ולא להרוויח כסף. זכורה לי שיחה מלפני כמה שנים עם דב לאוטמן (יו"ר הוועד המנהל לפני מרידור) שבה אני אומר לו לתומי: אתה יודע, אוניברסיטה היא משהו מיוחד, כמו חממה אשר צריכה לתת לצמחים שלה תנאים אופטימליים. לאוטמן הגיב בכעס, שכבר נמאס לו מאמירות אלו שהן רק תירוץ לניהול לא נכון.

אונ' תל אביב היא אוניברסיטת מחקר חשובה מאוד בישראל שזוכה להכרה בינ"ל. היא ושאר האוניברסיטאות הן אבן יסוד בחברה ובכלכלה הישראלית. הפיכתן לשדה ניסיונות לניהול - שהונעה פעמים רבות על ידי שיקולים זרים - צריכה להיפסק, לפני שייגרמו להן נזקים כבדים עוד יותר.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל