צילום: shutterstock
עתירה נגד רשות ני"ע לפסילת שאלות בבחינות הרישוי לעיסוק בייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות
קבוצת נבחנים שנכשלה בבחינה הגישה לביהמ"ש עתירה, בה טוענים הם ל"כשל ברמת המבחן, בסבירות ובהגינות", וכי העובדה שערעורים כה רבים שהוגשו על הבחינה נתקבלו עד כה, מצביעה על כשל כללי ברמת עריכת המבחן
30.09.2009, 19:12 | איתי הר אור
קבוצת נבחנים במבחני ההסמכה לקבלת רישיון לעיסוק בייעוץ פנסיוני וייעוץ השקעות, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה מנהלית נגד רשות ניירות ערך, בדרישה כי זו תפסול שתי שאלות שהופיעו בבחינה "מקצועית א", שנערכה במסגרת המבחנים לקבלת רישיון יועץ פנסיוני או יועץ השקעות.
14 הנבחנים, העובדים בתחום שוק ההון והשוק הפנסיוני במסגרת חברות ביטוח, קופות פנסיה, בנקאות, טוענים באמצעות עו"ד טל ליפר כי ב-2 ביוני השנה, ניגשו לבחינה במסגרת קבלת רישיון היעוץ, בהתאם לנדרש בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. העותרים, שנכשלו בבחינה והגישו השגות על תוצאות המבחן, טוענים כי החלטתה של הרשות שלא לפסול את השאלות הפגומות מהווה סטייה מחובתה לנהוג בסבירות והגינות. לגבי השאלה הראשונה שאותם מבקשים העותרים לפסול, נטען בעתירה כי השאלה לוקה בטעות מושגית יסודית, וזאת מכיוון שלא קיים בדו"ח המאזן המונח "שורת רווח נקי". העותרים טוענים כי מדובר בשאלה שגויה ואף מטעה ודינה להיפסל. לגבי השאלה השנייה העוסקת במסחר באג"ח, טוענים העותרים כי קיים קושי בלשון השאלה שבראשיתה נאמר: "לאחר הפסקת מסחר ממושכת, ...התברר...". העותרים טוענים כי אינטואיטיבית ניתן להבין כי הכוונה שהאג"ח חזרו להיסחר, וזאת בניגוד לכוונת רשות ניירות ערך בבחינה. בתמיכה לטענותיהם הגישו העותרים חוות דעת של המרצה לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב פרופ' יאיר זימון, וחוות דעת לשונית של ד"ר אורלי קיים ד"ר ללשון עברית מאוניברסיטת בר-אילן. עוד מציינים העותרים בעתירתם כי שאלות אחדות אחרות נפסלו גם הן במסגרת השגות הנבחנים, והעובדה שערעורים כה רבים נתקבלו עד כה, מצביעה על כשל כללי ברמת עריכת המבחן, הן ברמה המקצועית והן ברמה הלשונית. העותרים כותבים עוד כי תשובת הרשות לניירות ערך להשגות, לפיה: "...מתן ניקוד לכל התשובות האפשריות בשאלה יביא למעבר של נבחנים רבים", איננה מתקבלת על הדעת וזועקת לשמיים בהיעדר הסבירות העולה ממנה. לטענתם, מדובר בנימוק המהווה שיקול זר מובהק שאינו יכול להתקבל ומצדיק התערבות של בית המשפט.
5 תגובות לכתיבת תגובה