אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נפתולי הפרו־בונו: למה בעצם הלשכה לא מגדילה כבר היום את הסיוע צילום: בועז אופנהיים

נפתולי הפרו־בונו: למה בעצם הלשכה לא מגדילה כבר היום את הסיוע

לשכת עורכי הדין מתהדרת בתמיכתה בהצעת חוק חדשה, שתחייב אותה להעניק סיוע משפטי חינם למעוטי יכולת. כבר ב־2002 יזמה הלשכה פרויקט בתחום, אולם הקצתה לו שיעור זעום של כ־1.5% בלבד מתקציבה. החשש הוא בכלל שהחוק ישמש אמתלה להעלאה נוספת של דמי החבר

11.10.2009, 08:44 | ענת רואה וצמרת פרנט

לפני חודשים אחדים פרסמה לשכת עורכי הדין הודעה לעיתונות לא שגרתית: הלשכה ביקשה לבשר לציבור, כי "קבעה תקדים יוצא דופן" כאשר ביקשה מיוזמתה להטיל עליה חובה לבצע שירות לציבור על חשבונה.

מהות השירות: מתן סיוע משפטי למעוטי יכולת, כשהכוונה היא למי שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים לקבלת סיוע משפטי ציבורי מהמדינה. בכותרת ההודעה נכתב כי מדובר ב"מהפך: עורכי דין לא לעשירים בלבד". בגוף ההודעה פירטה הלשכה כי גם כיום היא זכאית לתת סיוע משפטי לנזקקים, אך אינה מחויבת לעשות זאת.

מתחת להודעה החגיגית מסתתרת מציאות פחות נוצצת: לשכת עורכי הדין הקימה כבר ב־2002 את פרויקט "שכר מצווה", המעגן סיוע משפטי לנזקקים. אך התקציב השנתי שקיבל הפרויקט היה זעום באופן יחסי לתקציב השנתי הגבוה של הלשכה.

ב־2009 הוקדשו לנושא 820 אלף שקל מתוך תקציב כולל של 52 מיליון שקל. בשנים קודמות היה המצב עגום אף יותר והתקצוב עמד על 500–700 אלף שקל, כשרוב הסכום מיועד לממן את שכרם של רכזים בתשלום ואת פעילויות המחלקה. לפי דו"ח הפעילות השנתי של הלשכה ל־2008, האחרון שפורסם עד כה, תוקצב מערך פרויקט שכר המצווה בסכום של 710 אלף שקל מתוך תקציב שנתי כולל העומד על יותר מ־43 מיליון שקל.

הסכום אינו מיועד לממן את שכרם של עורכי הדין מעניקי הסיוע, שכן אלו עובדים בהתנדבות, אלא את שכר עובדי המנגנון מרכזי הפרויקט. 50 אלף שקל נוספים מיועדים להוצאות משרדיות, ואילו תקציב פרסום הפרויקט עומד על 50 אלף שקל נוספים בלבד – סכום שאינו מספיק כדי להפיץ את עצם קיומו בציבור. נוסף על כך, ארבעה ממחוזות הלשכה (למעט מחוז תל אביב והמרכז) תוקצבו לפי הדו"ח בסכום כולל של 280 אלף שקל עבור פעילויות ההתנדבות שהם עורכים בעצמם.

"פרויקט שזוכה להצלחה רבה"

בחודש מאי הגיש ח"כ

חבר כנסת יריב לוין, צילום:עמית מגל חבר כנסת יריב לוין | צילום:עמית מגל חבר כנסת יריב לוין, צילום:עמית מגל

 את הצעת החוק הפרטית שלו לעגן את פעילות הפרו־בונו של הלשכה. בהצעה נכתב כי בשנים האחרונות, ולאחר קשיים לא מעטים, עלה בידי הלשכה לקיים את תוכנית שכר מצווה אשר זוכה להצלחה רבה. לכן, נכתב, נוכח החשיבות של זכות הייצוג מוצע לעגן בחוק את סמכותה של לשכת עורכי הדין לתת סיוע משפטי למעוטי אמצעים כסמכות שבחובה, על פי הקריטריונים שייקבעו על פי הלשכה.

בהצעה נכתב עוד כי יהיה בכך כדי להרים את קרנה הציבורית של הלשכה ושל העוסקים במקצוע וכי ההצעה גובשה בשיתוף עם ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא־רון.

לפי מהות השירות שמעניקה כיום הלשכה, המטרה היא לפנות לקהל יעד שאינו עונה על הקריטריונים לסיוע ממשרד המשפטים. סיוע זה דורש הכנסה חודשית נמוכה מאוד למשפחה והיעדר כמעט מוחלט של כל נכס נוסף שניתן למכור אותו, וכך לקבל הלוואה שתממן ייצוג משפטי בתשלום. הקריטריונים שקבעה הלשכה גבוהים במעט מאלו של משרד המשפטים, אם כי אין נתונים מדויקים על מספר האנשים שעומדים בהם.

דמי חבר בסך 900 שקל לעורך דין

ועדת החוקה חוק ומשפט דנה במהלך חודש אוגוסט בהצעת החוק והכנתה לקריאה ראשונה. מהדיונים עלה כי בגלל היעדר תקציב מספיק לתוכנית היא אינה זוכה לפרסום, כך שרבים אינם מודעים לזכאותם לקבלת סיוע משפטי מהלשכה.

עובדה זו עוררה כנראה את יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם לתהות אם חיובה בחוק של הלשכה לבצע פעולה שהיא רשאית לבצע כבר כיום, יגרור העלאה בדמי החבר השנתיים שמשלמים עורכי דין באופן שבו "יגידו שצריך יותר עובדים וצריך יותר טיפול", אמר. דמי החבר השנתיים ללשכה עומדים על יותר מ־900 שקל בממוצע לעורך דין, ותשלומם הוא חובה ותנאי לעיסוק במקצוע. התייחסות לנושא לא עלתה בוועדה.

ההסבר שנתן ראש הלשכה גיא־רון אשר לצורך לעגן חובה חוקית לפעילות שהלשכה רשאית לבצע כבר שנים הוא כדי "להסיר את התלות בנבחרים רנדומליים בלשכה שייתכן שלא יתמכו בעתיד בתפיסה שלפיה הלשכה היא גוף ציבורי בעל מטרות חברתיות ושעליה לפעול להנגשת המשפט, במיוחד לאוכלוסיות חלשות". אך יש לציין כי גם בתקופתו של גיא־רון כראש הלשכה וגם בתקופת כהונתם של ראשי לשכה קודמים, הפרויקט תוקצב בסכומים נמוכים יחסית. כמו כן, הסיכויים נמוכים כי ראש לשכה עתידי יגנוז דווקא פרויקט חשוב כזה, שבקרב עורכי הדין שוררת תמימות דעים כמעט מוחלטת לגבי נחיצותו.

 , צילום: shutterstock צילום: shutterstock  , צילום: shutterstock

 

מצטיינת בדברים אחרים

במהלך הדיון שנערך בוועדת החוקה ספגה לשכת עורכי הדין ביקורת נוקבת מחלק מהמשתתפים. יו"ר הוועדה רותם ציין כי "גיליתי שגם היום יש אפשרות ללשכה לעשות את זה, אבל כל נושא הסיוע לא היה הדבר הכי מצטיין שעשתה לשכת עורכי הדין. אני חושב שהגיליון החודשי שהיא מוציאה בנייר כרומו הוא הרבה יותר טוב מאשר הפרו־בונו שהיא עשתה".

בדיון גם עקצו חברי הוועדה את הלשכה כאשר סקרו את סמכויותיה האחרות המוקנות לה בחוק, כגון הגנה על ענייניה המקצועיים של חבריה, עזרה לעורכי דין במצוקה, הוצאת ספרות משפטית והבעת דעתה על הצעות חוק שונות. החברים ציינו כי את כל אלו מבצעת הלשכה ב"הצטיינות יתרה" אף שאין כל חובה לעשות כן.

לוין הגיב באומרו כי "בצד הפרקטי, הלשכה התעלמה כמעט לחלוטין מהנושא. אני חושב שלאורך השנים הלשכה חטאה לתפקידה באופן מוחלט ולא עשתה את הדבר הזה כמעט בכלל". לוין ציין כי לפני כעשר שנים חל מפנה והחל תהליך התייחסות לנושא.

רותם ציין כי מעבר לחשש מהעלאת דמי החבר, יש חשש נוסף והוא היכולת לתקוף בעתיד בבית המשפט את הלשכה על כך שהיא אינה ממלאת כראוי את תפקיד החובה שלה. נוסף על כך, עלולה להתעורר בעיה בבחירת המבקשים את הסיוע משפטי. סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה, אמרה בדיון כי סיוע חובה יעצים את הטענה שהלשכה חייבת לתת שירות לכל מי שעומד בקריטריונים שקבעה, "ואם אין לך מספיק מתנדבים, אתה גם צריך לממן את זה".

ח"כ דוד רותם, צילום: אלכס קולומויסקי ח"כ דוד רותם | צילום: אלכס קולומויסקי ח"כ דוד רותם, צילום: אלכס קולומויסקי

כמו כן, אחת השאלות שעלתה בדיון בוועדה היא אופן ביצוע החובה בפועל, שכן ברור שהלשכה לא תוכל לחייב את עורכי הדין להתנדב בעל כורחם. "קשה לי עם העניין הזה שאני הולך לאכוף על הלשכה ועל חבריה לעשות צדקה", אמר רותם. לוין אמר כי רוב הפעילות תיעשה על ידי מתנדבים וכי התקציב יהיה מיועד גם לפרסום הפעילות.

כדי להמחיש את חוסר המודעות הציבורית לעצם קיומה של התוכנית אמר בדיון עו"ד יוסף תוסיה כהן, יו"ר הפרויקט שהוזמן לדיון, כי כיום מופעלות עשרות תחנות סיוע משפטי ברחבי הארץ הכוללות 2,400 עורכי דין פעילים בהתנדבות, שבהן מוזמן הציבור להגיע ולמלא טופס יכולת כלכלית. מי שעומדים בקריטריונים הכלכליים מקבלים ייעוץ וסיוע. תוסיה כהן אמר כי כיום יש מספיק מתנדבים ואין צורך לכפות על איש לטפל בתיק. הוא הוסיף כי הוא מאמין שכך יהיה גם בעתיד.

מחר תעלה הצעת החוק לקריאה ראשונה.

"אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד"

מלשכת עורכי הדין נמסר כי התוכנית לסיוע המשפטי אינה אמורה להשפיע על העלאת דמי החבר. "התקציב טרם פורסם", נמסר, "ולכן עדיין לא ניתן להתייחס לעניין הזה. זו החלטה כללית שכוללת הרבה מאוד פרמטרים". עוד נמסר, שהבחירה לעגן את הסיוע המשפטי בחוק שמחייב את הלשכה נעשתה כדי למנוע תלות בנכונותם, בטוב לבם או בגחמתם של נבחרים בלשכה. "מדובר בתוכנית שהשתרשה, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד", נמסר מהלשכה.

תגיות

31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

31.
פרו-בונו-קרטל של המשרדים הגדולים - חשוב מאוד !!!!!!!!!
רבים מאוד מעורכי הדין באיזור הצפון אינם עובדים כלל אך ורק במקצוע עריכת הדין בשל "הצפת השוק" , ולמרביתם עסקים פרטיים ועיסוקים נוספים כהשלמת הכנסה . כידוע , מדי שנה יוצאים לשוק קרוב ל - 4000 עו"ד כאשר בעוד כשלוש שנים המספרים יאמירו בשל הקמת המכללות החדשות בחיפה ובצפת וכן בדרום הארץ . ראשי הלשכה ופרנסיה אינם דואגים לאינטרסים של המשרדים הקטנים , וכל מעייניהם נתונים לקידום האינטרסים של המשרדים הגדולים בלבד ושל עוה"ד בעלי הותק של 20 שנה ומעלה . במסגרת תוכנית "פרו בונו" המשרדים הגדולים , אשר נתמכים על ידי גופים עתירי ממון , יכולים להכשיר עו"ד מתחילים , מתמחים וסטודנטים (טרום מתמחים) ממשרדיהם על חשבון פרנסתם של עוה"ד בעלי המשרדים הקטנים ולקבל פרסום בעיתונות הציבור כמגיני הצדק הציבורי . נכון להיום בשל התחרות הבלתי פרופורציונאלית שכר הטרחה שגובים עוה"ד הפרטיים הוא אפסי ביחס לעבר כאשר עו"ד רבים גובים את שכרם על בסיס "אחוזים" ערטילאיים מהזכייה במשפטים . כמו כן , הלשכה לסיוע משפטי והסנגוריה מעניקים סיוע חינם אין כסף בתיקים רבים מאוד בלא שום מבחן כלכלי (דוגמת : תיקי ביטוח לאומי בבתי-הדין לעבודה) . לפיכך , ברור שהמטרה של הפרו-בונו היא לפגוע בפרנסת המשרדים הקטנים ולהעצים את המשרדים הגדולים .
עורך-דין צפוני  |  12.10.09
30.
כל התגובות האלה רק מסבירות למה כולם שונאים עורכי דין- תחשבו על עוד מישהו חוץ מעצמכם
דווקא עורכי דין צריכים לעשות פרו-בונו בגלל שרק להם מותר לייצג בבית המשפט. יש להם מונופול, מכאן מתעוררת החובה גם לסייע למי שלא יכול לממן עורך דין. התוכנית לא פוגעת בעורכי הדין המובטלים - כי האנשים שמקבלים עזרה לא יכולים לשלם על שירותים משפטיים במילא.
עו"ד שמתייבש בתגובות שלכם  |  11.10.09
29.
לשכת עורכי הדין צריכה לדאוג קודם כל לאלפי עורכי הדין הצעירים שחברים בה,
יו"ר הלשכה, עליך לדאוג קודם כל לחברי הלשכה שרבים מהם שוקעים בחובות עקב קשיי פרנסה ורבים מהם מובטלים או משתכרים שכר של עניים שאינו עולה על 6,000 ש"ח 7,000 ש"ח , גם מי שצבר ניסיון במקצוע. לשכת עורכי הדין אמורה לדאוג בראש ובראשונה לאלפי עורכי הדין המובטלים, אולם מה שהיא עושה זה רק מדרדרת עוד יותר את מצבם. אותם עורכי דין שמובטלים לתקופות ארוכות, עוד צריכים לסבסד את מהלכיה של הלשכה מתוך הכסף שאין להם, כדי שהלשכה תוכל לעשות על גבם מהלכים פופוליסטיים ולפרסמם בכלי התקשורות. אז אולי הלשכה תעסיק את כל אותם עורכי הדין במסגרת הפרוייקטים שלה ותשלם להם שכר ראוי וכך תוכל לעזור לשני הצדדים. מעניין אם גם מוסכניקים, רואי חשבון, רופאי שיניים, מרפאים בדיקור, פסיכולוגים נותנים שירותי פרו בנו??????? גם השירותים שלהם מאוד נחוצים וחשובים.
עניי עירך קודמים  |  11.10.09
28.
יורי גיא רון - ראש הלשכה הגרוע ביותר מאז ומעולם!
מי שצריך הוכחה לכך קיבל אותה. יורי גיא רון, בכדי להתיפייף בפני החוגים בהם הוא חי לו, מוכן למכור את עורכי הדין שחלקם הגדול על סף רעב ללחם וזאת באמצעות עידוד חוק שיחייב את הלישכה עצמה להששמש בכספי החברים שלה בכדי לממן שירות משפטי חינם שיתנו חברי הלשכה. פשוט לא להאמין. צריך להיות באמת טיפש גמור או חסר כל מחוייבות ואכפתיות כלפי מי שאתה אמור לשרת - בכדי לנסות ולהעביר כזה דבר. מי שחשב שתוכנית "שכר מצווה" תחזק את תדמית עורכי הדין טעה בגדול בדיוק כפי שטענתי כשיצאו איתה. כעת, מאשימים את עורכי הדין שהם לא נותנים מספיק ורוצים לחייבם בחוק לממן מכיסם, כך ממש, טיול משפטי חינם לאנשים שבנסיבות אחרות היו משלמים להם!!! והכל בגלל הצורך הפאתטי של כמה עורכי דין ותיקים ומצליחים בראשם גיא רון לשפר את תדמיתו הציבורית של מקצוע עריכת הדין... אז יש לי חדשות בשבילכם. אף פעם לא יאהבו עורכי דין. כיף לשנוא עורכי דין. גם אם עורכי הדין יהפכו לסנטה קלאוס ויחלקו את העבודה בחינם - גם אז לא יאהבו אותם. לסיכום, ההצעה של גיא רון פשוט ח-ר-פ-ה. אני קורא לעורכי הדין להתעורר ולסכל את הרעיון האווילי והמעוות הזה לפני שיהיה מאוחר מדי!!!!
עורך דין 15 שנה , תל אביב  |  11.10.09
27.
"תתביישו לכם" - הלשכה כן הגדילה את הסיוע המשפטי, כנסו ותקראו בעצמכם.
ריבוי עורכי הדין בארץ גרם לירידה משמעותית בעלויות לשכירת שירותיו של עו"ד עד כדי כך ששמעתי אפילו שעורכי דין חותמים על מסמכים במחיר של 50 ש"ח לחתימה. הביזיון הזה מביא את עלויות שירותי העורכי דין לרף נמוך כל כך שעורכי דין בעצמם נזקקים לשירותים ממוסדות ציבוריים המגיעים למועטי יכולת בלבד. מעבר לשאלה מי כאן המסכן או המוגבל ומי כאן זקוק באמת לסיוע, אני חושב שלאור ירידת המחירים המשמעותית כל אחד מקבל סיוע מעורך דין כמעט בחינם בלי תנאים או מגבלות שמציבות הלישכה, הודות להוזלת מחירים (שרק אלוקים יודע לאיזה אסון היא תוביל). אז למה הלשכה לא מגדילה את הסיוע המשפטי למועטי יכולת? משום שכל עו"ד נותן את השירות "הכמעט חינם" לכל דורש. מה שלמעשה ניתן לומר, שהלשכה אכן הגדילה את הסיוע ואף הוא ניתן ללא תנאים. עכשיו רק נותר לנו לחכות למצב בו עורכי הדין ישלמו ללקוחותיהם עבור שירותים משפטיים.
אבי - עוד לא עו"ד  |  11.10.09
לכל התגובות