אייפוד נאנו דור 5: ההשקעה מצטלמת

הדגם החמישי בסדרת נגני המדיה הקטנים של אפל הוא אייפוד יפהפה, כיפי ועתיר בתכונות, שכולל לראשונה מכשיר הקלטה, מיקרופון, מצלמת וידאו בסיסית, ותמיכה מלאה בעברית. ייחודו העיקרי הוא בממדיו הדקיקים, אבל הוא עשוי להיות כה קטן עד שלא תוכלו להשתמש בו בנוחות - במיוחד אם לא ניחנתם באצבעות קטנות בהתאם. למרות האיכות הבינונית ומטה של המצלמה המובנית, מדובר בתוספת מהנה.

המכשול העיקרי שעומד בפניו הוא המחיר הגבוה. הנאנו הוא אחד הנגנים היקרים ביותר מסוגו, וזו הסיבה היחידה שאי אפשר להמליץ עליו בפה מלא. מלבד זאת, הדעות חלוקות לגבי הדרישה להשתמש באייטיונז לניהול המדיה במכשיר. יש מי שיראו בכך מעמסה מתסכלת, ויש מי שיקנו אותו מסיבה זו בלבד.

צילום: בלומברג

בשנותיהם הראשונות, דגמי האייפוד השונים לא עלו על מתחריהם בתכונות ובמאפיינים פיזיים - רק בחוויית השימוש. עם הזמן, אפל הצליחה לייצר את נגני האייפוד שלה במחירים נמוכים יותר, בממדים קטנים יותר, ועם תכונות רבות ושימושיות יותר. האייפון והאייפוד טאץ' הקפיצו את הסדרה שנים קדימה, אבל הדגמים האחרים בקו עדיין לא נעלמו.

בדורו החמישי, האייפוד נאנו נותן מענה סופי לחששות שהוא מפגר אחרי שאר הנגנים בשוק. לא רק שהוא כולל מיקרופון ומקלט רדיו מובנים, שתי התכונות שהיו הבולטות ביותר בהיעדרן מכל דגמי האייפוד הקודמים, הוא אף כולל מצלמת וידיאו ורמקול - שיפורים שנחשבים למהפכניים בהתחשב בתהליך האבולוציה השמרני של נגני האייפוד עד כה.

עדיין נגן מוזיקה

הנאנו מתבלט בראש ובראשונה בזכות ממדיו המזעריים. הוא דק וקל יותר מכפי שנדמה שהוא אמור להיות, ולמרות זאת הוא לא מרגיש שביר או עדין במיוחד. הוא זהה בגודלו לקודמו בסדרה, אבל המסך שלו מעט גדול ובהיר יותר, וכפועל יוצא מכך, גלגלת השליטה קטנה יותר.

לכל אורך הדרך, נגני האייפוד הצטיינו בשני תחומים: הם אפשרו להתמודד בקלות יחסית עם ספריית מוזיקה של אלפי שירים, באמצעות רק ארבעה כפתורים וגלגלת, ואף ליהנות מכך; והם היו הדבר היפה ביותר שאפשר לקנות בכל רמת מחיר שבה הם נמצאו. הנאנו החדש אכן מצטיין בתחום השני, אבל הצלחה זו באה במידה מסוימת על חשבונו של התחום הראשון.

כמו פארודיה תפלה על מגמת המזעור בתחום האלקטרוניקה, הנאנו החדש קרוב מאוד לקצה גבול השמישות. הוא דק מאוד ודי צר, וקשה למצוא נקודת אחיזה יציבה ונוחה עבורו. גם הגלגלת שלו קטנה מכדי שאפשר יהיה להשתמש בה לגמרי בטבעיות ובצורה מדויקת. לבעלי ידיים גדולות מומלץ לנסות לבדוק אותו לפני הקנייה, כדי לוודא שהנגן הליליפוטי לא מחליק להם לתוך הקמטים בכף היד.

למרות קשיים פיזיים מסוימים, ברמת התוכנה האייפוד הוא עדיין נגן מהנה מאוד לשימוש. ממשק המשתמש של האייפוד, שהיה מוצלח מלכתחילה, זכה לאינספור ליטושים ושיפורים מאז האייפוד הראשון ב-2001, ועכשיו כבר קשה לחשוב על דרכים לשפר אותו עוד יותר. בגרסה האחרונה, אפשר אף לבחור ממשק עברי מלא, ושמות של שירים בעברית מוצגים כהלכה.

הנאנו החדש גם כולל לראשונה רמקול, אבל להאזנה למוזיקה הוא מתאים רק במקרי חירום. תועלתו העיקרי היא לצפייה בסרטים שצולמו במכשיר. הוא חזק יותר מכפי שניתן היה לצפות, אך בכל הנוגע לאיכות הקול הוא עומד דווקא בציפיות ללא קושי: היא נוראה באופן עקבי, בכל מצב.

צילום: בלומברג

הווידאו בנאנו הוא עדיין תענוג מפוקפק: רק מי שנולדו עם טלפון סלולרי בפה יוכלו להסתדר עם תמונה בגודל 2.2 אינץ' למשך יותר מכמה דקות. מעבר לכך, הנאנו תומך רק במגוון מצומצם מאוד של פורמטים, וסביר להניח שתצטרכו להמיר את הסרטים שלכם לפני שתוכלו לנגן אותם. מכל התפקידים השונים שהנאנו החדש מסוגל למלא, את תפקיד נגן הווידיאו הוא ממלא בהצלחה הקטנה ביותר.

בעת האזנה למוזיקה, הסוללה מחזיקה בין 20 ל-30 שעות של נגינה, בהתאם לאינטראקציה שלכם עם המכשיר, לעוצמת ההאזנה, ועוד. בהשוואה לנגנים אחרים מסוגו, נתון זה ממוצע ומעלה. אם תרצו להשתמש בנאנו לנגינת וידיאו, הוא יחזיק בין 4 ל-5 שעות.

מכשיר הקלטה עם רדיו מובנה

הנאנו הוא נגן האייפוד "הרגיל" הראשון שכולל מקלט רדיו מובנה. בדומה לממירים המקליטים של HOT ו-yes, הרדיו של הנאנו יודע לעצור שידורים חיים ולהמשיך לאחר מכן מאותה נקודה, עד 15 דקות אחורה. מלבד זאת, אפשר לחזור אחורה (לשיר שפספסתם) או קדימה (כדי לדלג על פרסומות בהקלטה). השימוש ברדיו מחייב חיבור של אוזניות או רמקולים חיצוניים, שישמשו כאנטנה.

הנאנו הוא גם האייפוד הראשון שמציע אפשרות הקלטה קולית ללא התקנת עזרים חיצוניים, הודות למיקרופון מובנה במכשיר. איכות ההקלטה סבירה בהחלט, ומייתרת את הצורך במכשיר הקלטה ייעודי עבור הרצאות, פגישות, תזכורות אישיות, או רוב השימושים היום-יומיים האחרים.

הרדיו אינו חסכוני כל כך כמו נגן המוזיקה הרגיל של הנאנו - הוא ירוקן את הסוללה בתוך כ-5 עד 6 שעות.

לא מצלמה לצלמים

חידוש מעניין יותר בגרסה החמישית של האייפוד נאנו הוא השילוב של מצלמת הווידיאו. בגב המכשיר משולבת מצלמה זערורית, שמצלמת רק סרטוני וידיאו - אין כל אפשרות לצילום תמונות סטילס רגילות, מן הסתם בגלל שאיכותן פשוט תהיה נמוכה מדי מכדי להצדיק את קיומן. אל המצלמה המובנית נלווים גם מיקרופון ורמקול, כך שהסרטים כוללים גם סאונד באיכות לא רעה, ואפשר ליהנות מהם ישירות על מסך המכשיר גם בלי אוזניות.

עוד לפני שבכלל מתחילים לצלם עם הנאנו, צריך להתמודד שוב עם הממדים הקיצוניים שלו. המצלמה נמצאת בתחתית המכשיר, מהצד השני של גלגלת השליטה ושל כפתור הצילום, וקל מאוד להסתיר אותה בטעות. נראה שפשוט אין שום דרך להחזיק את הנאנו ביד אחת בעת צילום, בתנוחה שתהיה יציבה ובטוחה, שלא תסתיר את המצלמה או את המסך, ושתאפשר לתפעל את המכשיר. לנאנו אין לולאה לחיבור של רצועה, כמקובל בטלפונים סלולריים ומצלמות, והתחושה כאילו הוא עומד בכל רגע להתרסק על הרצפה היא פשוט עובדת חיים שצריך להתרגל אליה.

כמצלמה שנועדה בעיקר למטרות בידור, היא כוללת כמה אפקטים מיוחדים שטותיים למדי, כמו צילום רנטגן וקליידוסקופ. אלו מפצים במידה מסוימת על איכות הווידיאו הנמוכה, וכמה מהאפקטים, כמו זה שמדמה את תצוגת המידע האדומה שדרכה רואה את העולם ארנולד שוורצנגר בסרטי Terminator הראשונים, יכולים לספק שעות של הנאה.

החיפוש Nano 5G Video ביוטיוב מחזיר עשרות סרטים שצולמו באמצעות הנאנו החדש, וכן השוואות רבות בין המצלמה של הנאנו למצלמות דומות, של טלפונים סלולריים בעיקר. המצלמה היא הבזבזנית ביותר באנרגיה מכל התכונות של הנאנו - עם סוללה טעונה לגמרי, לא תוכלו לצלם יותר מכשעה וחצי.

בעת השימוש במצלמה צצה בעיה לא צפויה נוספת, מהסוג שאפל מתהדרת ביכולתה לחזות ולפתור מראש. אם מילאתם את הנאנו במוזיקה (משימה קלה בהתחשב בנפח האחסון המוגבל), פשוט לא תוכלו להשתמש בה. המצלמה משתמשת באותו הזיכרון לאחסון הווידיאו שהיא מצלמת, ואם האייפוד מלא בשירים, אין מקום לווידיאו.

מגבלת האחסון לא קשורה רק למצלמה: גם מכשיר ההקלטה המובנה לא פועל כשהזיכרון מלא. מאכזבת עוד יותר היא העובדה שאייטיונז אינה מגנה על המשתמשים ממצב זה בשום צורה - אין אפשרות להגדיר שטח אחסון שישאר תמיד פנוי לאחסון וידיאו או הקלטות קוליות, ואין אזהרה מפני מילוי הזיכרון של האייפוד באופן שימנע הקלטת וידיאו או אודיו.

המצלמה שכבר יש לך

מהתיאור של ג'ובס את הנאנו בעת ההשקה, עולה שאפל הוסיפה את המצלמה כניסיון כוחני להתחרות במצלמות הווידאו הקומפקטיות, דוגמת ה-Flip, שהציפו את השוק בארצות הברית בשנתיים האחרונות. מלבד העובדה שהמצלמה של הנאנו היא לא יותר מאשר העתק מוצלח של מכשירים אלה, ובטח שלא מהווה שיפור מיוחד לעומתם, מדובר בקטגוריה של מוצרים שכלל לא קיימת בארץ מלכתחילה.

בדיוק כמו וידיאו של טלפון סלולרי, את איכות הווידיאו של המצלמה קשה לשפוט. מובן מאליו שסוגיות כמו רזולוציה, חדות, דיוק צבעים ואבחנה בפרטים בתאורה חלשה הם חסרי כל משמעות בהקשר הזה, אם כי ראוי לציין שבכל הקריטריונים האלה, מדובר במצלמה בינונית ומטה.

אבל כידוע, ברגע שצריך מצלמה, המצלמה הטובה ביותר היא המצלמה שיש באותו רגע. הקריטריון היחיד שלפיו צריך לבחון את המצלמה של הנאנו הוא הזמינות, ולפי קריטריון זה מדובר במצלמה טובה מאוד. אם היא אתכם כל הזמן, איכות הסרטים שהיא מצלמת פשוט לא ממש משנה. מה שכן משנה זה שכשתרצו לצלם סרט, תוכלו להשתמש בה, ושהיא כיפית ומיידית מספיק בשביל לגרום לכם לרצות לעשות את זה - הרבה יותר כיפית מטלפון סלולרי ממוצע.

בתור נגן ה-MP3 הנפוץ ביותר, האייפוד הוא כבר ממילא מנציגיה הבכירים של תקופה שמעדיפה זמינות, מהירות וכמות על חשבון איכות. אחרי שכבר העלה את חמתם של אודיופילים, לודיטים ואוהדי ויניל ברחבי העולם, צירוף המצלמה הנחותה הוא השלב הטבעי הבא. עכשיו הגיע תורם של הצלמים המקצועיים, הסטודנטים לקולנוע, חסידי הצלולואיד וצופי ה-HD להתעצבן על מכשיר שמוזיל את כל הדברים שרק להם אכפת מהם.

מחיר: כ-800 שקל לזיכרון בנפח 8 ג'יגה-בייט, כ-950 שקל לזיכרון בנפח 16 ג'יגה בייט