זהירות קומוניסטים

אחד היתרונות של שיחה ישירה עם אמריקנים ודווקא באמריקה, מסתבר, למרות הנימוסים והניסוחים הזהירים, הוא ההזדמנות לשמוע דעות אמיתיות בסוגיות שונות. אחד הדברים שהרשימו אותי במיוחד, אם לנקוט בלשון המעטה, היתה עוצמת ההתבטאויות של אמריקנים נגד תוכנית ביטוח הבריאות של הממשל. אמריקנים לרוב רפובליקנים, מהמעמד הבינוני העליון טענו כי אובאמה הוא קומוניסט והיה מי שיכול לספק ציטוטים של אובאמה לגבי "חלוקת העושר מחדש" והשוואת התבטאויותיו לאלה של בכירי הקומוניסטים לדורותיהם.

מה שנראה כויכוח אמריקני פנימי בסוגייה עקרונית, מלבה הרבה יצרים בארה"ב וגורם למה שעלול להיות קרע גדול עם השלכות מרחיקות לכת, שסביר להניח כי השפעתן תחרוג מחופי אמריקה.

הויכוח על מדיניות הבריאות, כבר מזמן אינו נושא שולי. במרבית ארצות ה-OECD. הזדקנות האוכלוסייה, ביחד עם התייקרות טיפולים שונים ועלייה ברמת החיים הממוצעת במקביל לגידול בפערים (ולא רק בישראל) גורמים לעימות ציבורי גדל והולך.

נתוני העשור האחרון בארה"ב מצביעים על כמעט הכפלה בעלויות ביטוח הבריאות לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע. עניין זה גרם לחברות פרטיות רבות באמריקה להפסיק את ביטוח הבריאות וכיום רק כ-60% מהחברות מספקות ביטוח בריאות לעובדיהן ובני משפחותיהם ביחד מעט פחות מ-50% מאוכלוסיית ארה"ב. כמות האמריקנים שאינם מבוטחים כלל נאמדת בקרוב ל-50 מיליון מתוך אוכלוסייה של כ-300 מיליון. אחד מכל שישה אמריקנים. (השאר מבוטחים ישירות).

אין מקום ל"רוכשי הכרטיסים"

עו"ד א. מלוס אנג'לס אומר: המאבק על ביטוח הבריאות בארה"ב כבר מזמן אינו השאלה אם לעזור לעניים. מדובר על רמיסה גסה של זכויותינו כמי שמשלמים ביטוח רפואי יקר. אנו המבוטחים, כלל איננו יכולים לעשות שימוש בשירותי רפואה דחופה (חדר מיון) של בית החולים בו עובד הרופא שאנו רשומים אצלו. כיום על פי החוק כל בית חולים חייב להציע לכל פונה שירותי חירום וכשהזמנתי אמבולנס עם לחץ בחזה, במקום שיביאו אותי לבית החולים עם הרופא שבחרתי במסגרת ביטוח בריאות יקר, הפנו אותי לבית חולים אחר בטענה של חוסר מקום. חדר המיון בבית החולים "שלי" היה מלא באנשים חסרי ביטוח בריאות הגודשים את המקום לקבלת טיפול רפואי.

חששם העיקרי של האמידים כי מגמה זאת, לאחר הפעלת התוכניות החדשות של אובאמה, תנטרל לחלוטין את המשמעות של רכישת ביטוח רפואי איכותי. כולם יהיו שווים. השוויון הזה מדיר שינה מעיני רבים, כי שוויון פירושו שלאף אחד לא יהיה גם לאלה שמשלמים. הרי הכלכלה מבוססת על תמריץ כספי. בסופו של דבר אם העשירים לא יוכלו לקבל יתרון בשל כספם, המוטיבציה להקים מערכות משוכללות ולגייס רופאים איכותיים תרד ובסופו של דבר, חברות ביטוח הבריאות יפשטו את הרגל וכל המערכת הרפואית תסבול מכך.

המחייבים את ההצעות מצביעים על מערכות כגון בריטניה או שווייץ ככאלה שבהם אחוז הכיסוי הוא כמעט 100%. סבסוד הביטוח לחסרי יכולת, הענקת ביטוח לכל הילדים וביטול או הקטנה של תעריפים תלויי סיכון, כל אלה אולי מתקבלים על דעתם של רבים, אולם רעיונות של דמוקרטים רדיקלים לכלול במסגרת הביטוח גם כ-8 מיליון מהגרי עבודה בלתי חוקיים ובני משפחותיהם, מעורר אצל אמריקנים רבים פלצות. יש בכך לדעתם כדי להעניק פרס לעבריינות ושלא לדבר על הבעיה התקציבית המעיקה על האוצר האמריקני שממילא מתח את גבולות התקציב מעל ומעבר לכל מה שזכור בכלכלה האמריקנית מאז ומעולם.

אובאמה ורבין

הנקודה הישראלית עלתה בויכוח, עת בהפגנה של מתנגדי התוכנית אובאמה ב-12 לספטמבר הציגו את אובאמה עם שפם היטלר. אירוע זה ועוד כמה אירועים בהם האווירה התלהטה ביותר, העלו לדיון בעיתונות האמריקנית שאלה האם האווירה נגד אובאמה מזכירה את האווירה נגד יצחק רבין ב-1995.

מצדדי תוכנית הממשל טוענים כי התוכנית תאפשר לצרכן האמריקני להשוות בין התנאים של ביטוח הבריאות הממשלתי, לבין זה של החברות הפרטיות ולבחור את המתאימה לו יותר.

אולם, מה שהתוכנית לא תפתור היא טענה שמושמעת חדשות לבקרים נגד מערכות הבריאות בעולם בכלל ובארה"ב בפרט ומדובר על סוגיית הטיפולים המיותרים: מערכת כלכלית למטרות רווח "מייצרת" מוטיבציה לניתוחים יקרים או טיפולים מיותרים, כמו גם לימי אשפוז מיותרים. ההתייקרות של כ-90% בעשור בעלויות ביטוח הבריאות בארה"ב שהוזכר בתחילה הן רק התוצאה של תהליך זה.

הפתרון של הגדלת משאבים עשוי שלא להספיק לעולם למפלצת הרעבתנית הנקראת צריכת שירותי בריאות. במיוחד לא אם ינותק הקשר בין התשלום לטיפול. גם הניסיון ללמוד משווייץ, מדינה הומוגנית יחסית לארה"ב אינו רלבנטי. אני נוטה להניח כי בעוד 10 שנים הפער בין יכולת המדינה לספק שירותים ובין הביקוש יהפוך גם מערכות בריאות במדינות המתגאות במערכות יציבות, למערכות בריאות במשבר. מדובר רק בעניין של זמן.

כעת, על אף שהכף נוטה לכיוונו של אובאמה וכמות המחייבים את הצעותיו גדלה והלכת לעומת כמות השוללים (עד לא מכבר היה רוב לשוללים) הרי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהחזרת התהליך הקפיטליסטי גם לתחום הבריאות. מה שלא עולה כסף הופך להיות בזבזני. מדיניות רווחה אינה יכולה לשמוט את השטיח מתחת לרגלי המערכת הבנויה על תמריצים ותגמול נכון. איזון נכון בין רווח לקפיטליזם עשוי להיות עניין מורכב אשר ספק אם תוכנית הממשל תיתן לה פתרון בשלב הנוכחי.

המשבר והויכוח הפנימי טרם הסתיימו. המשך התדרדרות ברמת שירותי הבריאות בארה"ב, הן בשל התייקרותם והן בשל הגידול בביקוש מצד כל המתווספים למערכת, עלולה בעתיד הלא רחוק להוות את אחד מקווי השבר לשלטונו של אובאמה, אך גם איתות חרום לכל אלה הסבורים כי ניתן להבטיח "בריאות לכל", כשהנטל הכלכלי על קבוצה חלקית גדל והולך.

הכותב הוא מנכ"ל תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz