בית המשפט: "לא כל מתווך שמראה נכס זכאי לדמי תיווך"

"אין די בכך שמתווך מראה לקונה פוטנציאלי את הנכס כדי לזכות בדמי תיווך" - כך פסקה בתחילת השבוע השופטת תמר ניסים שי מבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, בעקבות תביעה משולשת בעניין עסקה למכירת מגרש במושבה כנרת. בית המשפט קבע כי המתווך שמואל בר־אל מרשת רי/מקס היה "הגורם היעיל" בביצוע העסקה, כפי שקובע חוק המקרקעין, ולכן הוא נמצא זכאי לדמי התיווך.

התביעה המשולשת הוגשה לבית המשפט על ידי שני מתווכים נגד הקונה והמוכרים של הנכס. שני המתווכים טענו שהם זכאים לדמי תיווך על עסקה למכירת מגרש במושבה כנרת, אך בית המשפט פסק כי בר־אל הוא שהביא בסופו של דבר להשלמת העסקה. המתווך קובי בן חמו תבע 21,525 שקל בגין דמי תיווך משני הצדדים - הקונה והמוכרים - ופיצויים בסכום של 8,400 שקל בגין עוגמת נפש ונזק תדמיתי.

הפרשה החלה בעקבות עסקה למכירת מגרש במושבה כנרת, שהיה בבעלות בני הזוג משה ואני כהן. כדי לקדם את מכירת המגרש, פנו בני הזוג למתווך קובי בן חמו. דמי התיווך שנקבעו בין הצדדים היו 1.5% משווי העסקה. הנכס הוצג על ידי בן חמו לקונה הפוטנציאלי גבי שטרית, באמצעות סוכן ממשרדו, בשתי הזדמנויות שונות. מאוחר יותר התברר לבן חמו כי שטרית עומד לבצע את עסקת המכירה עם בעלי המגרש באמצעות בר־אל. בן חמו הודיע מיד לבעלי הנכס כי שטרית הוא לקוח שהגיע מטעמו, וכי המתווך האחר כלל לא הראה לו את הנכס, אך לטענתו המוכרים התעלמו מהודעתו זו. בן חמו טען כי הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הצדדים, ולפיכך הוא זכאי לדמי התיווך.

בכתב ההגנה אישרו המוכרים כי מסרו את המגרש לתיווכם של כמה מתווכים, וטענו כי איש מאלה לא עדכן אותם בנוגע לביקורים של לקוחות פוטנציאליים בנכס. המוכרים ביקשו לא להיות מעורבים במחלוקות בין המתווכים והציעו לפתור את המחלוקות באמצעות גישור. הליך הגישור לא צלח וכהן שילם לבר־אל את דמי התיווך.

מיד לאחר שהוגשה נגדם התביעה של בן חמו, פנו המוכרים לבית המשפט בבקשה שיוציא הודעת צד ג' לבר־אל, כדי לחייבו להעביר את דמי התיווך שקיבל אם אכן יימצא בן חמו זכאי להם בעסקה זו. מנגד, הגיש בר־אל תביעה נגד הקונה, שטרית, בדרישה שישלם לו את חלקו בעמלת התיווך לפי ההסכם שעליו חתם. לדבריו, שטרית הוא שפנה למשרדו לצורך רכישת הנכס ואלה חתמו על הסכם תיווך בהתאם, ואף שהעסקה יצאה אל הפועל, שטרית לא שילם לו את דמי התיווך.

שטרית טען בבית המשפט כי אינו מחויב לשלם לבר־אל את דמי התיווך, משום שבן חמו, כבר הראה לו את הנכס בשתי הזדמנויות שונות, וכי הוא היה הגורם היעיל שדרכו אף נוהל המו"מ. לדברי שטרית, בר־אל אף לא לקח אותו לראות את הנכס, והטעה אותו כאשר טען בפניו כי זה אינו הנכס שהוצג לו על ידי נציג ממשרדו של בן חמו.

השופטת כתבה עוד בהחלטה כי בר־אל אף טרח, סייע והסדיר בשיתוף עורך דינם של המוכרים את הפחתת מחיר הרכישה מול המועצה האזורית, על יסוד הורדת דמי ההשבחה החלים על הנכס.