מה יקרה ביום בו יורוקום תחדש חוזים מול בזק

אחת הסוגיות הבעייתיות בעסקת מכירת בזק לאיש העסקים שאול אלוביץ' היא ריבוי העסקים שיש לבעל השליטה העתידי של בזק עם חברות בקבוצת בזק עצמה. אלוביץ' מספק לקבוצת בזק שירותים באמצעות החברות שבשליטתו או בבעלותו, לרבות מכירת תוכנה לניהול שידורים ומכירת ממירים לחברת הלוויין yes, מכירת טלפונים ביתיים לבזק, מכירת מכשירים סלולריים מתוצרת נוקיה לרשת פלאפון, ואספקת שירותי לוויין ל־yes באמצעות אחזקתו בחברת חלל, מפעילת הלוויין עמוס. כל מערכות היחסים הללו אמורות להיהפך, לכאורה, לעסקאות בעלי עניין מהרגע שבו ייהפך אלוביץ' לבעל השליטה בבזק. מדובר במצב חריג, וככל הידוע רשות ניירות ערך טרם נדרשה לטפל במקרה דומה בעבר.

אם, למשל, אלוביץ' היה רוכש את השליטה בבזק ורק לאחר כמה חודשים מתקשר עם החברה בהסכם למכירת שירותים או ציוד, הרי שהיה מחויב להביא את העסקה לאישור אסיפת בעלי המניות של בזק. לא זו בלבד; מאחר שמדובר בעסקת בעלי עניין, הוא היה נדרש להשיג רוב מיוחד של שליש מבעלי המניות של בזק שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.

במקרה הנוכחי, אלוביץ' כבר מספק את השירותים והציוד לבזק במשך שנים. מצד אחד, ניתן יהיה לומר לכאורה כי ההתקשרויות הקיימות בין בזק לאלוביץ' הן במחירי שוק הוגנים, ולפיכך אין צורך להביא אותן לאישור מחודש של בעלי המניות. מצד שני, סביר להניח שהסכמי ההתקשרות העסקיים בין בזק לאלוביץ' מוגבלים בזמן, ואם יש הסכמים שאמורים להסתיים בתקופה הקרובה ובכוונתה של בזק להאריך אותם אזי הבעיה הופכת להיות סבוכה יותר, ומעמידה את אלוביץ' בניגוד עניינים. לאלוביץ' יש לכאורה אינטרס גדול לגבות מבזק מחירים גבוהים יותר תמורת השירותים שהוא מספק לה, שכן השירותים והציוד שהוא מספק הן מהחברות הפרטיות שלו, בעוד שבבזק הוא אמור להחזיק רק 30% וליהנות מהביצועים שלה רק בשיעור אחזקתו זה. במקרה זה ייתכן שרשות ניירות ערך תידרש להתערב ולהחליט אם חידוש הסכם בין בזק לאלוביץ' יהיה חייב באישור האסיפה.

מבחן האייפון

אף שהשליטה בבזק צפויה לעבור לאלוביץ' רק בעוד ארבעה עד שישה חודשים, רוחו עשויה לרחף מעל התנהלות הקבוצה כבר כעת. כך, למשל, במקרים המערבים אינטרסים מנוגדים של חברה מקבוצת בזק וחברה מקבוצת יורוקום. לדוגמה: כניסת האייפון בחודש הבא; זו עתידה לפגוע במכירות מכשירי נוקיה, ולהשפיע גם על נתחי השוק שלה בפלאפון. מצב דומה, כזכור, קיים גם בעסקת בן דב ופרטנר, אולם שם מספר הגופים המצויים בקשרים בין הצדדים קטן יותר.

אחת ההערכות לגבי השימוש בתשתית הציבורית של סמייל לרכישת גרעין השליטה של בזק מתייחסת לאפשרות שאלוביץ' ינצל את הסחירות הזרה של סמייל (הנסחרת גם בבורסת ניו יורק) להכנסת משקיעים זרים. עם זאת, אחזקתה של סמייל בבזק לא תגרום לשינויים בשיטת הדיווח או בהיבטים אחרים של העברת מידע של האחרונה, כיוון שלא בוצע בפועל שינוי במיקום שבו נסחרות מניותיה של בזק.

בתוך כך, גם במשרד התקשורת אמונים על בדיקת משמעות העסקה לשוק התקשורת ושחקניו. הבעיה העיקרית היא המכירה של סמייל, שזהות הרוכשים המיידיים שלה, פרטנר ו־HOT, משנה מהותית את תוכניות המשרד לקידום התחרות בשוק המקומי. בהתחשב בעובדה שטרם התקבלה במשרד התקשורת הודעה רשמית של אלוביץ' על העסקה, ניתן להניח שכל הצדדים ממתינים להתבהרות המגעים על מכירת פעילות התקשורת של סמייל. רק לאחריה יוכל המשרד לנטרל לפחות חלק מהנעלמים.

המשרד יבדוק את זהותם של בעלי האחזקות והשותפים למימון העסקה, ובעניין זה עולות שאלות נוספות. העסקה תבוצע באמצעות רכישת האחזקות על ידי סמייל, ובסמייל עצמה קיים לפחות בעל מניות אחד שאינו ישראלי, קרן וולינגטון מנג'מנט מבוסטון, ארה"ב, המחזיקה, נכון לסוף 2008, כ־5.64% ממניות סמייל. לאחר השלמת העסקה תחזיק למעשה וולינגטון בכ־2% מבזק (בשרשור), אחזקה שאינה אמורה להוות בעיה משמעותית מבחינת משרד התקשורת, מאחר שאינה מהותית.