במשרד החינוך סגורים לקוד פתוח

הסכם "חותם" של מערכת החינוך עם מיקרוסופט, המאפשר לבתי ספר לרכוש את מוצרי החברה בהנחה ניכרת, יגיע השנה לסיומו. משרד החינוך עומד לחתום שוב על הסכם זהה למשך חמש השנים הבאות שסכומו 45 מיליון שקל. רק שאלטרנטיבות אחרות וזולות יותר, למשל בעולם הקוד הפתוח, כלל אינן עומדות על הפרק.

המשרד, מבחינתו, רואה את ההסכם עם מיקרוסופט כדיל משתלם במיוחד. בעוד שאר משרדי הממשלה משלמים כ־130 דולר לערכה בודדת, הכוללת מערכת חלונות, יישומי אופיס ותוכנות נוספות לבחירה, במשרד החינוך משלמים 39.9 דולר בלבד לרישיון שיכול לשמש כמה מחשבים בבתי הספר, ושכולל את אותן התוכנות.

מאחר שבמערכת החינוך בארץ יש כמעט 200 אלף מחשבים, תשלום לפי ערכה בודדת עבור כל מחשב היה מסתכם בכמיליארד שקל. אך ההנחה הגדולה שמערכת החינוך זכתה לה לא ניתנה מטוב לבה של מיקרוסופט. כ־1.1 מיליון ילדים, לא פחות משביעית מאוכלוסיית ישראל, הם תלמידים. בתוספת 120 אלף עובדי ההוראה המלמדים במערכת החינוך, החשיפה הנרחבת שלה זוכה מיקרוסופט מדי יום היא בגדר קידום מכירות יקר ערך.

איור: יונתן וקסמן

יתרה מכך, מיקרוסופט אינה מאוימת על ידי מתחרים בזירה הזו, פשוט כי הם לא יכולים לה. "כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות", אומרת סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך. "חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור, ולצערי אין כיום בשוק תחליף אמיתי למערכת חלונות. הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח".

את אחת הסיבות לכך אפשר אולי לתלות במורים. מלבד הנחות המגיעות להם מכוח הסכם "חותם", תמיד משעשע ומעורר התפעלות לשמוע מורה שמבקשת מתלמידיה לשוחח איתה בווינדוס לייב, המסנג'ר של מיקרוסופט, כאשר הם נתקלים בבעיה בשיעורי הבית. בפועל, משפט כזה עשוי להפוך אותה לא רק למעודכנת טכנולוגית, אלא גם לאחת מהחבר'ה וקולית שחבל על הזמן. המורים, אם כך, משתמשים במותג טכנולוגי, פופולרי ונפוץ יותר מזה של הקוד הפתוח, וכך משדרגים את מעמדם בעיני תלמידיהם. פזילה לכל כיוון אחר תהיה טעות מרה. מבחינה טכנית, בתי הספר מעדיפים שלא לשבור את הראש עם מערכות בקוד פתוח, ומעדיפות לשלם עבור תמיכה טכנית, שירות לקוחות ועדכוני גרסאות.

סאן ישראל, אשר נתנה קרב ראוי בשנים האחרות בניסיונה להכניס מערכות קוד פתוח למערכת החינוך, דווקא הצליחה לתפוס נישה. בעוד שבתחום מערכות ההפעלה והתוכנות לדסקטופ היא נחלה כישלון חרוץ, סאן דווקא זכתה להצלחה בכל הנוגע לפיתוח תוכנות בשפת JAVA, הנלמדת כיום על ידי מחצית מתלמידי המחשבים במערכת החינוך. יתר התלמידים מסתפקים בדוטנט, שפת הפיתוח של מיקרוסופט.

אך למרות המומנטום החיובי שתפסה סאן שנתיים לאחר שהמערכות שלה שולבו במערכת החינוך, לא נראה שיש תחרות למיקרוסופט בקרב על המקום הראשון. גרוע מכך, אפילו אין ביקוש בקרב המורים והמנהלים לתחליף שכזה. וכשזה המצב, נדמה כי עקרונות השוק החופשי שתלמידי ישראל עתידים להיתקל בהם בהמשך לימודיהם ימשיכו להיות גם בחמש השנים הקרובות, על הנייר בלבד.