אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי לכלכליסט: מדוע התגייס משרד פירון לטובת המתמחה צילום: בועז אופנהיים

בלעדי לכלכליסט: מדוע התגייס משרד פירון לטובת המתמחה

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אמור להכריע היום אם מתמחה במשרד פירון יוסמך כעורך דין למרות תלונה נגדו בגין תקיפה. עו"ד צבי פירון, חבר בוועד, לא ישתתף בדיון בשל ניגוד עניינים - אבל משרדו שיגר מכתבים לחברי הוועד בבקשה שיצביעו לטובת המתמחה

17.11.2009, 09:44 | ענת רואה

משרד עורכי הדין מ. פירון ושות' מנצל לכאורה את קשריו בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין כדי לקדם את עניינו של סטודנט שהתקבל כמתמחה במשרד, אך ועדת ההתמחות בלשכה ביקשה לעכב את התמחותו בארבע שנים בעקבות תלונה שהוגשה נגדו על תקיפה.

עו"ד פירון, צילום: בועז אופנהיים עו"ד פירון | צילום: בועז אופנהיים עו"ד פירון, צילום: בועז אופנהיים

לפי מידע שהגיע לידי "כלכליסט", אף שעו"ד צבי פירון, שהוא חבר בוועד המרכזי של הלשכה, אמור להימנע מהשתתפות בדיונים בנושא בשל ניגוד עניינים - הרי משרדו שלח בימים האחרונים מכתב לכל חברי הוועד, שבו התבקשו להצביע לטובת המתמחה כדי שיוכל לסיים את שנת התמחותו במועד ולגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. מקורות בוועד ציינו באוזני "כלכליסט" כי המאבק שמנהל המשרד למען המתמחה הפתיע אותם.

תחילת הסיפור בקורס קיץ שנערך מטעם המכללה למינהל באנגליה ב־2008, בשעה שהמתמחה היה עדיין סטודנט במוסד. סטודנטית אחרת בקבוצה טענה כי במהלך שהותם באנגליה נכנס הסטודנט לחדרה ותקף אותה, ועם שובה לישראל הגישה נגדו תלונה במשטרה. המשטרה אמנם סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור, ללא הותרת רישום פלילי לחובת הסטודנט, אך למרות זאת החליטה המכללה למינהל להעמידו לדין משמעתי, שבו נמצא אשם על ידי הממונה על המשמעת במכללה. בעקבות הליך זה הגישה במרץ 2009 ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין המלצה לוועד המרכזי, שלפיה הסטודנט לא יוכל להתחיל בהתמחותו, וכי יוכל להגיש בקשה מחודשת להתמחות רק במרץ 2013, כלומר בחלוף ארבע שנים. ההצבעה לגבי עתידו של המתמחה אמורה להתקבל היום בישיבה השבועית של הוועד.

"סיפור קפקאי"

גורמים בוועד המרכזי אמרו ל"כלכליסט" כי שיגור מכתבים אישיים אליהם לפני הצבעות אינו מקובל כלל, ובוודאי אינו ראוי כשמדובר בעניין הקשור לעובד במשרדו של אחד מחברי הוועד המרכזי. במכתב מצוין במפורש כי "אנו פונים אליך על מנת לתקן את העוול שנגרם (לסטודנט) והניתן לתיקון בכך שיתאפשר לו להתמחות כראוי לו".

המכתב שקיבלו חברי הוועד כולל שבעה עמודים, ומגולל שורת האשמות כלפי כל הגורמים שטיפלו בפרשה. בין היתר מכונה הפרשה "סיפור קפקאי" ונטען כי לצעיר נערך "משפט שדה" וכי התרשמות עובדי משרד פירון היא שנגרם לו "עוול כבד". המכתב אף מציג טענות לדברים שאמרה כביכול נשיאת המחוזי בפתח תקווה הילה גרסטל מחוץ לפרוטוקול, בעת דיון בעתירתו של הסטודנט לביטול ההחלטה המשמעתית במכללה נגדו. בעתירה זו ייצג משרד פירון את הסטודנט.

"לוחם ומפקד"

לטענת המכתב, המכללה העמידה את הסטודנט לדין משמעתי "תוך האשמתו בביצוע מעשים הגובלים בפלילים ותוך שמוסדות המכללה שמים עצמם במקום רשויות אכיפת החוק בישראל" ועורכים לו הליך "שלא ניתן לתארו אלא כמשפט שדה שבמהלכו נרמסו זכויותיו". משרד פירון טוען עוד במכתב כי הסטודנט נבדק במכונת אמת ויצא דובר אמת, ואילו המתלוננת סירבה להיבדק במכונת אמת. עוד צוין במכתב כי הסטודנט "משרת כלוחם ומפקד במילואים בצנחנים", "נפצע בפעילות צבאית בגבול הצפון", וכי המשרד מעיד על "דמותו החיובית, אישיותו הנוחה והליכותיו הנעימות".

לפיכך מתבקשים חברי הוועד המרכזי במכתב כי כל אחד מהם "יואיל להשמיע בפני הוועד המרכזי הסתייגות נמרצת מהמלצת ועדת ההתמחות על מנת שההתמחות תאושר מהמועד שבו היתה אמורה להתחיל בשעתה". משמעות הבקשה היא להכיר רטרואקטיבית בהתמחות הסטודנט, שממשיך לעבוד במשרד פירון.

ממשרד מ. פירון ושות' נמסר בתגובה: "מדובר באדם שנעשה לו עוול, ולפיכך לקחנו על עצמנו לייצגו בבקשה לביטול פסק הדין המשמעתי המוטעה, ועתרנו לבית המשפט המחוזי בשמו. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שלפיו בוטלה ההרשעה הבלתי מוצדקת והסטודנט הורשע בעבירה משמעתית מינורית, של התנהגות שאינה הולמת סטודנט. בהמשך פנה עו"ד כביר ממשרדנו לוועדת ההתמחות בבקשה לדון מחדש בעניינו של הלקוח, לאור השינוי המהותי בנסיבות. ועדת ההתמחות לא מצאה לנכון לשנות את החלטתה ובהתאם לדין הועבר הנושא לאישור הוועד המרכזי. בוועד המרכזי לא ניתנת זכות טיעון בעל פה, והנהוג והמקובל הוא העלאת הטענות בכתב, לעיונם של חברי הוועד, על מנת שיוכלו להכריע בעניין. למותר לציין שעו"ד פירון, שהוא חבר הוועד המרכזי, לא ישתתף בדיון בעניין זה".

מהמכללה למינהל נמסר בתגובה כי "בית הספר למשפטים הגיע להסכם פשרה בעניין הסטודנט, שבמסגרתו הוגשה גם הודעה לבית משפט, שקיבלה תוקף של פסק דין".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

תגיות

48 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

47.
בושה וחרפה - המשטרה סגרה את התיק, ביהמ"ש ניקה אותו והמתלוננת מנהלת מאבק תקשורתי
ככה זה היום, כנראה שהמשטרה לא האמינו לה, אחרת לא סוגרים תיק שלהטרדה מינית מחוסר עניין לציבור, זה לא אירוע של של גניבת רכוש שלא מעניין אף אחד. ובית המשפט גם הוא ניקה אותו מההאשמות החמורות, אז למה ומדוע שהבחור יורחק?
אבי , תל אביב  |  08.12.09
46.
העובדות שעולות מהכתבה וכמה הערות בכלל
1. השופטת גרסטל לא ביטלה את החלטת המכללה. המכללה הגיעה לפשרה עם הסטודנט ועולה טענה שאחת הסיבות לכך היא אמירה של השופטת גרסטל מחוץ לפרוטוקול. אז ככה: למכללה יכולים להיות שיקולים רבים להגיע לפשרו את שלהם והמשך ההליך המשפטי יעלה הרבה כסף בלא תוחלת) ודבריה של השופטת גרסטל נאמרו מחוץ לפרוטוקול, לפיכך להחליט שהיא אמרה כך וכך רק כי פירון/המתמחה (בעלי אינטרס כידוע) אמרו זו חלמאות. יכול להיות שהיא באמת אמרה את זה, ויכול להיות שלא. עדות המתמחה בלבד אינה מספיקה. 2. תלונה הוגשה למשטרה, התיק נסגר. אם תקראו טוב תגלו שהוא נסגר "מחוסר עניין לציבור". לא מ"היעדר אשמה", לא מ"היעדר ראיות" אלא מחוסר עניין. המשמעות? יותר סביר שהמשטרה לא ראתה לנכון לחקור מעשה שאירע במדינה אחרת ועל פניו נראה כמו "הוא אמר/היא אמרה". במצב כזה, כאשר המערכת הפלילית אינה פועלת, טבעי מצד הצעירה לפנות לאפיקים אחרים. 3. באופן כללי: למשרד פירון יש שם נוראי בתחום יחסי האנוש. אלו שמועות בלבד, אבל איזה ביסוס בדיוק אנשים מחפשים? האם בכל מקום עבודה בו יחסי האנוש נוראיים יש ראיות בכתב לכך? אלו דברים שמועברים מטבעם מפה לאוזן, בין אם נכונים ובין אם לאו. 4. במכתב נאמר כי התרשמות עובדי המשרד היא כי נגרם לבחור עוול כבד. יופי לכם. ממתי מכניסים כטיעון את דעתם האישית של העובדים עם הנתבע אשר מכירים רק את הצד שלו. אתם חושבים שנעשה לו עוול, נא לגבות זאת עם ראיות. אם יש ראיות, "התרשמות עובדי המשרד" אינה נחוצה. 5. הדבר הראשון שעשה הצעיר לא היה לערער על החלטת המכללה אלא להירשם למכללה אחרת ולסיים חוק לימודיו שם. אתם רוצים להגיד לי שהוא היה חכם מספיק למצוא פרצה בעונש המשמעתי אך לא יכל להגיש ערעור על החלטת המכללה?
אלמוני  |  08.12.09
לכל התגובות