ביהמ"ש העליון עצר את הקמת בית הסוהר הפרטי

בהחלטה דרמטית פסל בית המשפט העליון היום (ה') את ההחלטה להקים בית סוהר פרטי בישראל. "עצם העברת הסמכויות לניהול בית סוהר מידי המדינה, הפועלת בשם הציבור, לידיו של זכיין פרטי, הפועל למטרת רווח, גורמת לפגיעה קשה וחמורה בזכויות האדם הבסיסיות של האסירים לחירות אישית ולכבוד האדם", קבעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בפסק דין שזכה לרוב של 8 שופטים.

אפריקה ישראל בשליטת לב לבייב, חברת מנרב הנדסה, שבשליטת אברהם קוזניצקי, ואימרלד האמריקאית זכו ב-2005 במכרז להקמת בית הסוהר. במרץ 2004 אישרה הכנסת את התיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר את הקמתו של בית הסוהר הפרטי.

בית הסוהר היה אמור להיפתח במאי האחרון אך בית המשפט מנע את הפתיחה בצו זמני בשל עתירה שהוגשה על ידי חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, שאליה הצטרפו עותרים נוספים. את העותרים, גונדר (בדימוס) שלמה טויזר וידין מכנס - ייצגו עוה"ד אפי מיכאלי, גלעד ברנע, אביב וסרמן ויעל ברדה.

הצעד הבא של לבייב יהיה ככל הנראה דרישת פיצויים של מאות מיליוני שקלים בשל אי הפעלת המתקן.

ביטול הקמת בית הסוהר הפרטי: לבייב וקוזניצקי עלולים לתבוע מהמדינה כ-1.6 מיליארד שקל ביטול הפעלת בית הסוהר מהווה מכה לקופת המדינה. היות וההפרטה נלקחה בחשבון בתקציב המשרד לביטחון פנים, במידה ורשויות החוק יצטרכו להפעיל את בית הסוהר, הדבר עלול לגזול יותר מ-15% מתקציב המשרד לביטחון פנים, זאת מבלי לקחת בחשבון את העלות השנתית המצטברת לתקופת ההסכם או את הפיצויים ליאור גוטמן, 7 תגובותלכתבה המלאה

בפסק הדין הדגישה הנשיאה ביניש שהקמת בית הסוהר מקנה לזכיין, שהוא תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח, ולעובדיו סמכויות פוגעניות ביותר כלפי האסירים. למשל, מנהל בית הסוהר רשאי בניהול פרטי להורות על החזקת אסיר בהפרדה מינהלית למשך פרק זמן של עד 48 שעות, להורות על ביצוע בחינה חזותית של גופו העירום של אסיר ולאשר שימוש בכוח סביר לשם עריכת חיפוש באסיר.

סמכויות אלה אמנם מצומצמות יותר מהסמכויות הנתונות לסוהרי ולקציני השב"ס, הדגישה הנשיאה, אך עדיין מדובר בסמכויות פוגעניות ביותר כלפי האסירים.

מדובר בהתערבות של בית המשפט במדיניות כלכלית של הממשלה והכנסת, פעולה שהעליון נמנע כמעט בכלל מלעשותה. בייניש הדגישה, כי למרות שהעליון אכן לא מתערב לרוב במדיניות כלכלית, הרי במקרה הזה החקיקה שנועדה לחסוך כסף למדינה היא גם חקיקה הפוגעת בזכויות חוקתיות בסיסיות.

השופט היחיד שנותר בדעת מיעוט לגבי פסילת החוק הוא אדמונד לוי, שציין כי הוא שותף מלא לדעת הרוב אך סבור שיש להמתין ליישום החוק, כלומר, להפעלת בית הסוהר, כדי לראות האם הוא מביא לשיפור במצבם העגום של תנאי הכליאה בישראל.

ממשרד האוצר נמסר כי: משרד האוצר, יחד עם הגורמים הרלבנטים הנוספים בממשלה, ילמד את פרטי החלטת בג"ץ בנושא.

עורכי הדין רמי קוק, יובל שלהבת, בעז פייל ואורן רוט ממשרד עורכי דין יגאל ארנון ושות', המייצגים את א.ל.א. ניהול והפעלה הגיבו לפסק הדין, ואמרו כי "א.ל.א ניהול והפעלה זכתה במכרז שפורסם על ידי מדינת ישראל לניהול והפעלת בית סוהר בנגב. מכרז זה פורסם לאחר שכנסת ישראל חוקקה תיקון לפקודת בתי הסוהר שאפשר את היציאה במכרז.

"החברה קיבלה לידיה לפני רגעים ספורים את החלטת בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה לפני כארבע שנים כנגד החוק והיא לומדת אותה. החברה מכבדת, כמובן, את החלטת בית המשפט העליון ותפעל על פיה".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה