סאגת שווי השימוש רחוקה מלהיות גמורה

בשבועות האחרונים, לפחות בכל הנוגע להתנהלות ענף הרכב, אנשי האוצר וחברות הליסינג, כל שבוע כמעט סיפק כותרות עסיסיות לתקשורת. הסיבה לעודף התעסוקה שהשבועות האחרונים סיפקו לכתבי הרכב והכנסת היא כמובן גובהו של שווי השימוש לרכב צמוד.

ראשית, לאור ריבוי הבלבול והתהיות סביב נושא שווי השימוש, יש להבהיר: כל מי שסגר חוזה ליסינג, או לסירוגין עתיד לסגור חוזה ליסינג עד סוף השנה מוגן מפני השינוי בשיטת חישוב שווי השימוש. כלומר: שווי השימוש של מי שמחזיק בידו היום חוזה חדש וטרי עדיין מחושב לפי שיטת הקבוצות.

אם תחפרו ותבדקו תגלו שישנן חברות ליסינג שכבר כיום מציעות "דילים" מיוחדים: הן יתנו ללקוחות מכוניות שכבר שוחררו ממכס, אך ימסרו אותן רק לאחר תחילת השנה הבאה. היתרון במכוניות כאלה הוא שמכיוון שהן כבר שוחררו ממכס לפני סוף השנה, הן כפופות לשיטת הקבוצות. עוד נקודה חשובה שיש להבהיר (ונשתמש כאן כדוגמה במכוניות מקבוצה 2 כגון מאזדה 3, יונדאי I30 ושברולט קרוז):

גם שווי השימוש לפי שיטת הקבוצות עולה מדי שנה. אם היום בשיטת הקבוצות משלמים 1860 שקל מדי חודש, בשנה הבאה הסכום יעלה ל-2,330 שקל ומשם בשנת 2011 ל-2,720 שקל. ובל נשכח כמובן שגובהן של הקבוצות האלה עדיין אינו סופי. הן צמודות למדד.

לחצים על האוצר

עד כאן העיסוק בשיטת הקבוצות הישנות שרלוונטיות רק למי שייקח מכונית עד סוף החודש הבא. לעומת זאת, מי שייקח מכונית מ-1 בינואר יהיה כבר כפוף לשיטת חישוב חדשה: שיטת שווי השימוש הליניארי. שפירושה בשפה פשוטה חישוב שווי שימוש חודשי על פי עלות הרכב. בל נתבלבל בין שווי שימוש, שהוא הסכום שהעובד משלם למדינת ישראל ובין שווי המעסיק, גובה הסכום שהמעסיק מקבל בתמורה לכל השירותים שרכבו של העובד מקבל, החל בהחלפת גלגל וכלה בטסט שנתי וכמובן ירידת ערך.

קיה פורטה. שחקן חדש בשוק הליסינג | אתר יצרן

על פי השיטה המקורית שהוצעה על ידי האוצר והייתה רלוונטית עד יום רביעי, כל העובדים ללא יוצא מן הכלל היו אמורים לשלם על מכוניתם הצמודה 2.19% מערך הרכב מדי חודש. בשנת 2011 הסכום היה אמור לעלות ולעמוד על בערך 2.5% מערך הרכב הממוצע בשנה הקודמת.

כלומר: בשנת 2010 הסכום החודשי היה אמור (במכוניות משפחתיות) לעמוד על כ-2,500 שקל, (200 שקל יותר משיטת הקבוצות), ובשנת 2011 הסכום היה אמור לעמוד על כ-2.5% מן הגובה של ממוצע המחירים של המכונית בשנת 2010. כלומר בערך 2800 עד 3100 שקל למכונית שעולה כיום 115 אלף שקל. למה בערך? כי מחירה של מכונית משפחתית לא יישאר על 115 אלף שקל בשנת 2010. 

אך כל התכנית הזאת השתנתה, בגלל לחצים שהופעלו על האוצר והוחלפה בתכנית חדשה שהתקבלה סופית ביום רביעי האחרון. להלן עיקריה: שווי השימוש בשנת 2010 יחולק לשתי קבוצות. הראשונה היא של מכוניות שעולות פחות מ-130 אלף שקל. השנייה, של מכוניות שעולות יותר מ-130 אלף שקל.

אז כמה נשלם?

לקבוצה הראשונה נקבע שווי שימוש של 2.04% מערך הרכב. בקבוצה הזאת נכללות כל המכוניות המשפחתיות העממיות, החל ביונדאי I10 וכלה במאזדה 3, שברולט קרוז ודומותיהן. לקבוצה השנייה, של המכוניות ה"יקרות", החל בסובארו B4 וכלה בלקסוס ומרצדס, נקבע שווי שימוש של 2.48%. בל נשכח עובדה אחת חשובה: תכנית זו, שכבר עברה ונסגרה תקפה אך ורק לשנת 2010. בשנת 2011 התכנית הישנה, שלפיה ישולם שווי שימוש של כ-2.5% עדיין תקפה.

ובכן, עכשיו כשכל התכנית עברה ונסגרה, כמה נשלם בכל חודש? תאורטית אלה הם הסכומים: על מכונית משפחתית שעולה 115 אלף שקל נשלם כל חודש בשנה הבאה 2,350 שקל. על מכונית מנהלים שעולה 150 אלף שקל נשלם 3,720 שקל ואילו על מכונית פאר שעולה 250 אלף שקל נשלם מדי חודש 6,200 שקל. אגב, אם משווים את הנתונים האלה לנתוני התשלום לפי שיטת הקבוצות מגלים עובדה ספק עצובה ספק משעשעת: השיטה שמפלגת בין מחזיקי המכוניות המשפחתיות ובין מחזיקי רכבי הפאר מטיבה עם מחזיקי רכבי הפאר.

נאמר שלמנהל שלכם יש מכונית פאר ששווה 300 אלף שקל. אם הוא לקח את מכוניתו בחודש שעבר ולכן עדיין כפוף לשיטת הקבוצות, בשנה הבאה הוא ישלם כל חודש סכום של כ-8640 שקל. לעומת זאת, אם הוא ייקח את המכונית בינואר הקרוב ויהיה כפוף לשווי שימוש של 2.48% מערך הרכב הוא ישלם סכום של בערך 7,400 שקל. ומה יהיה בשנת 2011? כאמור, אז שווי השימוש יחושב לפי אחוז של בערך 2.5% מממוצע מחירי הרכב בשנה הקודמת.

כלומר, בהתאם להצעת אנשי האוצר מלפני שבועיים. אם הסקתם עד כה שלמעשה אנשי מעמד הביניים מחזיקי הרכב הצמוד קיבלו הטבה שתהיה תקפה רק למשך השנה הבאה, ואחר כך הם כבר מופקרים לחסדי עליית שווי השימוש – אתם צודקים. אבל עוד לא הגענו לעיקר הבעיה. כי כאן הסיפור מסתעף.

להתפנק בגרסאות מאובזרות

את הסעיף הזה, אנא קראו היטב: בהודעתה הרשמית של רשות המיסים על שווי השימוש הליניארי החדש, כפי שהתפרסמה השבוע, ישנה הערת שוליים קטנטנה ליד הטבלה שמפרטת את שווי השימוש. בהערה נכתב "מחיר המחירון עשוי להשתנות בין 2009 ל-2010". הערה זו חושפת מעט מכוונותיו של גורם חזק מאוד שנמנע עד עכשיו מהתערבות גלויה במהלכים הרגולטוריים: יבואני הרכב. ואם בכוונתכם לקחת בשנה הבאה מכונית לפי שיטת שווי השימוש הליניארית-יתכן שתגלו ששווי השימוש שלכם יעלה באופן משמעותי למרות הנתונים שהציג האוצר. 

מדוע? כי יבואני רכב רבים, במיוחד כאלה שיש להם כיום מכונית מדגם פופולארי בליסינג ממתינים להעלות את המחיר בסמוך לתחילת השנה הבאה. וכך- אם חשבתם שבשנה הבאה תיקחו בליסינג מכונית מאזדה או יונדאי ששווה 115 אלף שקל ותשלמו עליה סכום של 2.05% (כלומר כ-2,350 שקל), במציאות יתכן שכבר בינואר יספרו לכם שמחירה של המכונית המשפחתית שלכם זינק ל118 אלף שקל- ואז שווי השימוש שלכם יעלה באופן אוטומטי לכ-2,400 שקל מדי חודש.

כמובן שגם שווי השימוש של שנת 2011, שמורכב מחישוב אחוזים שמחושב לפי עליית מחירי הרכב שלכם בשנת 2010 יעלה בהתאם. ומה עם כל ההבטחות שלפיהן העובדים יוכלו מעתה להתפנק בגרסאות המאובזרות של המכוניות שאליהן הם התרגלו? האם באמת נשלם כעת רק עוד כמה גרושים תמורת הזכות לקבל פינוקים כגון סטריאו מהודר או בקרת אקלים דיגיטלית במאזדה 3? ובכן, הבשורות אינן טובות.

טויוטה קורולה. איך זה שהמחיר זהה בדיוק למאזדה 3 ולשברולט קרוז?

אם מחירן של מכוניות עממיות יעלה ל-118 אלף שקל אז המחיר של אחיותיהן המהודרות יגרד אפילו את התקרה שקבעה רשות המיסים לשווי שימוש למכונית עממית בשנת 2010 בשיטה הליניארית – 130 אלף שקל. אם נעשה חשבון פשוט- נאמר שמכונית משפחתית 1.6 בגרסה המהודרת תעלה 125 אלף שקל, שווי השימוש עליה בשנת 2010 יהיה כמעט 2600 שקל. הרבה כסף שמתווסף לשכר הברוטו מדי חודש. אבל רגע, לא הורידו את מס הקניה מ90% ל-83%? התשובה היא שכן. ועוד איך. אבל ההורדה מתקזזת עם העובדה שרשות המיסים ביטלה את ההטבה שניתנת על בקרת יציבות אלקטרונית.

קונספירציה של היבואנים וחברות הליסינג?

אז האם מחזיקי הרכב הצמוד הרוויחו? כפי שניתן לראות, גם אחרי הפשרות, הם הפסידו. אלא אם הם מנכ"לים ובכירים, שדווקא נהנו מירידה בשווי השימוש. אבל מי באמת אשם בהפסד הזה? התשובה, לפני שתפנו אצבע אל הממשלה והשלטונות, אינה טמונה ברשות המיסים. הם עשו את תפקידם - כלומר הורידו את גובה המס המוטל על רכב בישראל, ביטלו שיטה שעיוותה את שוק הרכב הישראלי, (הרי אין בעולם עוד מדינה שבה טויוטה קורולה עולה בדיוק כמו מאזדה 3, שעולה בדיוק כמו שברולט קרוז), ואפילו יצרו מצב שבו סוף סוף מי שיבחר ביונדאי אקסנט לא יצטרך לשלם למדינת ישראל שווי שימוש זהה לזה של חברו שלוקח יונדאי I30.

כך שאפילו בקרב נהגי הליסינג, אלה שיכלכלו את צעדיהם בחוכמה ויבחרו במכונית שבאמת מתאימה לצרכיהם יחסכו הרבה כסף. אז רגע - אם רשות המיסים לא אשמה, אז מי כן? כאן נכנסים לתמונה יבואני הרכב וחברות הליסינג. היבואנים, שחיכו ליום ביטולן של קבוצות שווי השימוש כמו שמחכים לירושה שמנה ידעו היטב שהם יוכלו להעלות את מחיריהן של המכוניות ברגע ששיטת הקבוצות תבוטל. ואם הם הרוויחו על המכוניות סכומים נאים עד היום, למרות שיטת הקבוצות, שערו בנפשכם את העלייה ברווחים שרשות המיסים "תפרה" ליבואנים שיעלו את מחירי המשפחתיות.

חברות הליסינג, שאנשיהן מבלים חלק ניכר מזמנם במשרדי יבואני הרכב יודעות גם הן כבר כמה חודשים על כוונת היבואנים להעלות את המחיר כאשר קבוצות השווי יבוטלו. לא מדובר כאן בקונספירציה, אלא במהלך טבעי לחלוטין שבו שוק מתיישר בהתאם לכללים שמקובלים בענף הרכב בכל העולם. למעשה, חברות הליסינג אפילו דחקו במחזיקי הרכב הצמוד, להחליף את המכונית, כפי שיתברר בקרוב בנתוני איגוד יבואני הרכב.

לפי תחזיות בענף, החודש ימסרו כמעט 18 עד 20 אלף מכוניות, מספר נאה לכל הדעות, במיוחד בהתחשב בעובדה שבחודש שעבר נמסרו כמעט 15 אלף מכוניות בסך הכול. ומה יהיה בשנה הבאה? כמו תמיד. בהתחלה נקונן על רוע הגזירה. נבטיח שלא נקנה מכוניות. אולי יהיו כמה עצומות שקוראות לא לקחת מכוניות מיבואנים שיעלו את מחירי הדגמים. ואז, בסביבות פברואר מרס הכול יירגע. שווי השימוש יישכח. מי שיצטרך לבלוע עוד 200 שקלים בתלוש השכר ישלים עם רוע הגזירה. ושלום על ישראל.