ועידת קופנהגן: היענות עולמית גורפת להפחתת גזי חממה

לאנס לוקה רסמוסן | צילום: אי פי אי

ראש ממשלת דנמרק לארס לוקה רסמוסן פתח את ועידת האקלים בקופנהגן היום (ב') בקריאה לנציגי 192 המדינות המשתתפות "לכונן הסכם אקלים שאפתני ומגובש". כ־110 מנהיגי עולם באו לוועידה, אשר מטרתה לגבש אמנת אקלים חדשה במקום אמנת קיוטו שנחתמה ב־1997 ותוקפה יפוג ב־2012.

רסמוסן אמר למשתתפים כי העולם כולו נושא עיניו לבאי ועידת קופנהגן ומפקיד בידיהם את המשימה לשמר את ביטחונה של האנושות על רקע ההתחממות הגלובלית. "במהלך השבועיים הבאים", אמר, "קופנהגן תיהפך ל־Hopenhagen. בסופו של יום, עלינו להיות מסוגלים למסור לעולם את מה שהובטח כאן היום - תקווה לעתיד

טוב יותר".

במשך הוועידה עתידים המשתתפים לקבל החלטות במגוון נושאים מהותיים, בהם ההצעה להקים קרן בשווי 30 מיליארד דולר אשר תסייע למדינות העניות לתכנן אסטרטגיות אקלימיות. בכך, למעשה, רוכשות המדינות החזקות את הסכמתן של הכלכלות החלשות יותר. מעבר לכך, מאות מיליארדי דולרים יידרשו מדי שנה כדי להגביל את עליית הטמפרטורות הגלובליות. לפי מחקר שפרסם האו"ם, ההבטחות של המדינות המתועשות והכלכלות המתפתחות לצמצום פליטת גזי החממה זהות כמעט לרמות הנדרשות, לדעת מדענים, כדי למנוע קטסטרופה עולמית.

ערב פתיחת הוועידה, ראש משלחת האו"ם איבו דה בואר הביע אופטימיות בנוגע להישגים הצפויים בתחום צמצום פליטות גזי החממה. "ב־17 שנים של שיחות בנושאי אקלים מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מדינות מתחייבות להיקף כה נרחב של קיצוצים", אמר בראיון לרשת BBC, בדברו על היקף ההתחייבויות של מדינות בעולם לקראת פתיחת הוועידה. דה בואר הוסיף כי הצעות לממן טכנולוגיה נקייה למדינות עניות עומדות גם כן על הפרק, וכי השיחות מתקדמות לקראת תוכנית קיצוצים נרחבת וארוכת טווח של פליטות פחמן עד 2050.