אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפספוס המתמשך של פישר: האינפלציה ממשיכה לעלות צילום: יואב אטד

הפספוס המתמשך של פישר: האינפלציה ממשיכה לעלות

שיעור האינפלציה ב-2009 יסתכם בקצת יותר מ-4%, ומזכיר כי בארבע שנות כהונה מלאות בתפקיד נגיד בנק ישראל לא הצליח פישר אפילו פעם אחת לקלוע ליעד האינפלציה שהוא עצמו היה שותף בעיצובו ב-1985

17.12.2009, 07:32 | אמנון אטד

מדד נובמבר (0.3%) שפרסמה שלשום הלמ"ס מבהיר סופית את מה שיודעים למעשה כולם כבר כמה חודשים: שיעור האינפלציה יסתכם ב־2009 בקצת יותר מ־4%, וכתוצאה מכך שוב לא יצליח בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה השנתי (1%–3%) שקבעה לו הממשלה.

בסיפור כישלונותיו החוזרים ונשנים של בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה אי אפשר שלא לכרוך את סיפורו האישי של הנגיד פישר, וגם את האירוניה שמזמן לנו כאן שר ההיסטוריה.

בתחילת 1985, כאשר ההיפר־אינפלציה בישראל הגיעה לגבהים שלא ייאמנו, שלח שר החוץ האמריקאי ג'ורג' שולץ שני פרופסורים לכלכלה כדי לסייע לממשלת ישראל לשקם את הכלכלה המקומית.

הכלכלן המבוגר ועתיר הניסיון מבין השניים היה הרברט סטיין. לעמיתו הצעיר קראו סטנלי פישר. סטיין ופישר גיבשו אז מסמך בן עשר נקודות, שממנו צמחה כמה חודשים מאוחר יותר תוכנית הייצוב המפורסמת של פרס ומודעי.

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

אחת הנקודות באותו מסמך המליצה לממשלת ישראל לקבוע יעד כמותי לעליית המחירים. שבע שנים מאוחר יותר, ב־1992, היתה ישראל אחת המדינות הראשונות בעולם שאימצה משטר של יעד מחירים. במהלך השנים שונה היעד כמה פעמים וב־2003 נקבע יעד אינפלציה קבוע בטווח של 1%–3% לשנה, שהוגדר כ"יציבות מחירים".

רצה הגורל ופרופ' סטנלי פישר חזר אלינו פעם נוספת באמצע 2005, הפעם בתפקיד נגיד בנק ישראל. אבל דווקא בארבע שנות כהונה מלאות בתפקיד בכיר זה לא הצליח פישר לעמוד ולו פעם אחת ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה.

בשנת כהונתו המלאה הראשונה (2006) נרשמה במשק אינפלציה שלילית של 0.1%. לאחר מכן התהפך הגלגל, ובשלוש השנים האחרונות האינפלציה חורגת מעבר לגבול העליון של תחום היעד: 3.4% ב־2007, 3.8% בשנה שעברה, ומעט יותר מ־4% השנה.

פחות מיממה לאחר שהלמ"ס דיווחה כי האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד נובמבר 2009 לעומת מדד נובמבר 2008), חורגת מיעד האינפלציה הממשלתי ומסתכמת ב־3.8%, פרסם אתמול בנק ישראל נתונים מעודדים יותר: האינפלציה הצפויה ל־12 החודשים הבאים המחושבת על פי נתוני שוק ההון נותרה ב־30 הימים האחרונים ללא שינוי, ברמה של 2.5%. ממוצע תחזיות האינפלציה ל־12 החודשים הבאים של האנליסטים השונים במשק גבוה מעט יותר ומסתכם כעת ב־2.7%, לעומת 2.6% בנובמבר.

האינפלציה הצפויה נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים בשיקולי מדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל. משום כך, ההערכה היא שהנתונים שפרסם אתמול הבנק יעודדו את הנגיד פישר להותיר בעוד שבוע וחצי את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי, ברמה של 1%.

החלטה צפויה זו נובעת מהרצון להמשיך ולעודד את הפעילות במשק, והחשש שהעלאת ריבית נוספת תחזק את השקל לעומת הדולר.

למה בעצם צריך אינפלציה?

מדינות רבות בעולם שואפות לאינפלציה שנתית בין 1% ל־3%, המכונה "יציבות מחירים". הסיבה לכך היא שמשק בריא הוא משק שבו הפעילות הכלכלית הולכת וגדלה באופן הדרגתי ומבוקר לאורך זמן. מציאות שבה המחירים יציבים לחלוטין (0% אינפלציה) מעידה בדרך כלל על משק קפוא שאין בו גידול בביקושים.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
קליין קבע מזמן שלא שנה קלנדרית אלא סביבה כוללת
היה זה הנגיד קליין , קודמו בתפקיד של פישר , שהודיע שאין להתייחס ליעד במונחי שנה קלנדרית אלא כממצע רב שנתי . אם תבדוק תראה שבממצע היעד בתקופת פישר הושג ועומד על 2.7% . רוב מדינות העולם אם לא כולם היו שמחות להחליף את האינפלציה שלהם שיורדת עקב מפולת נדלן באינפלציה שלנו ללא זעזועים פיננסים ומפולת נדלן .
כלכלן ותיק  |  17.12.09
3.
המטרה של קביעת יעד אינפלציה היא לא לעמוד בו
כאשר הצפי של השוק הוא לאינפלציה נמוכה יותר ממה שקורה בפועל, זה גורם לשחיקת עלויות (ורווחי חברות) ולשוק תחרותי וצומח יותר. באופן כללי מצאו מתאם הפוך בין פער צפי האינפלציה לשיעור האבטלה, כלומר כשהאיפלציה גבוהה מהתחזיות, שיעור המועסקים גדל (ראה מודלים של כלכליים של "טיפוס על עמוקת פלפס"). פרופ' פישר לא נמצא בעמדה שהוא צריך להילחם על המוניטין שלו, המשק נמצא במצב מעולה, בטח שיחסית למשבר שעבר על העולם. לכן הוא יכול להרשות לעצמו "לטעות" שוב ושוב, כל זמן שהטעויות שלו עוזרות לכלכלה שלנו.
17.12.09