אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קו ההגנה של אומריקס: הפטנט הומצא בחופשה צילום: עמית שעל

קו ההגנה של אומריקס: הפטנט הומצא בחופשה

חוות דעת שצורפה לתביעה טוענת כי הדבק הביולוגי הומצא בחופשת הפרישה מצה"ל של פרופ' מרטינוביץ', ולכן למדינת ישראל אין זכויות עליו. מקורב לרוברט טאוב, מייסד אומריקס: "הגישה של ישראל מבריחה יזמים בינלאומיים"

24.12.2009, 07:01 | מארק שון ומאיר אורבך

"לתביעה נגד רוברט טאוב ואומריקס אין כל בסיס", כך טוען מקורב לטאוב, מייסד חברת אומריקס, בעקבות תביעה שהגישה המדינה שלשום נגד אומריקס וטאוב בסכום של חצי מיליארד שקל. המדינה טוענת כי זכויות תכשיר הדבק הביולוגי של אומריקס שייכות לה. "אני לא מבין מדוע מדינת ישראל מגישה תביעה כעת, בעוד המוצרים פותחו באמצע שנות התשעים", אומר המקורב.

קו ההגנה של אומריקס וטאוב יתבסס ככל הנראה על חוות דעת מעורך הפטנטים סנדי קולב, שניתנה בנובמבר 1993. משרד סנפורד קולב נמנה עם חמשת משרדי עורכי הפטנטים המובילים בארץ, וקולב עצמו נחשב ליועץ משפטי מוביל בתחום דיני הפטנטים האמריקאיים. חוות הדעת של קולב אף צורפה לתביעה, ומוצגת כמזכר פנימי קצר בן שלושה וחצי עמודים. במסמך מפרטת עורכת דין ממשרדו של קולב את הטיעונים המשפטיים התומכים באומריקס.

"שירת כרופא ולא כחוקר"

חברת אומריקס נמכרה בשנת 2008 לתאגיד הענק ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר. מדינת ישראל טוענת באמצעות עו"ד ליעד וטשטיין ממשרד ד"ר שלמה כהן שאומריקס וטאוב גזלו את זכויותיה בתכשיר הדבק הביולוגי, שמשמש לעצירת דימומים קשים. לטענת המדינה, ממציא התכשיר פרופ' אוריאל מרטינוביץ', מנהל המרכז הארצי להמופיליה בשיבא, הוא עובד מדינה, ולכן הזכויות שייכות לה. לפי הערכות בשוק, הסיבה למועד הנוכחי של התביעה הוא כיסיה העמוקים של הבעלים הנוכחיים של אומריקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון.

הקשר העסקי בין אומריקס לבין פרופ' מרטינוביץ' החל ב־1990, ובשנת 2000 חתם מרטינוביץ' הסכם על ויתור כל זכויותיו במוצר בתמורה ל־750 אלף דולר. נקודת המוצא של חוות הדעת של קולב היא שפרופ' מרטינוביץ' המציא את הפטנט במהלך חופשת הפרישה שלו מצה"ל בחודשים ינואר־פברואר 1988, ולכן הוא משוחרר מהחובה לדווח למדינה ולהעביר לה את הזכויות.

עוד קובע המזכר מטעם משרדו של קולב כי ההמצאה אינה נובעת מהשירות הצבאי של פרופ' מרטינוביץ', אחד התנאים בחוק הפטנטים, ולכן אינה קניין של המעביד. "פרופ' מרטינוביץ' שירת בצה"ל כרופא צבאי, לא כחוקר או כמפתח בתחום קרישת הדם", נכתב בחוות הדעת, "ספק אם ההמצאה שאליה הגיע כששהה בחו"ל לצורכי מחקר הומצאה עקב ניסיון שצבר בשירותו הצבאי".

המדינה: חוות הדעת מוזמנת

אומריקס תטען כנראה כי התבססה על חוות הדעת במסגרת ההליכים שהתנהלו בינה לבין מרטינוביץ'. המדינה לעומת זאת חושבת אחרת. "מדובר בחוות דעת מוזמנת שנתפרה בתפרים גסים ונשענת על יסודות מפוקפקים", נכתב בתביעה.

עוד גורסת המדינה כי טענות חוות הדעת משוללות כל בסיס. "אפילו אם עלה הרעיון הראשוני להמצאה במוחו של פרופ' מרטינוביץ' במהלך חופשת השחרור שלו, לא היה מדובר אלא ברעיון ראשוני, גולמי ובתולי", נכתב.

עוד נאמר בתביעה: "גם במסגרת שירותו הצבאי שימש פרופ' מרטינוביץ' מנהל מרכז ההמופיליה בשיבא, עסק במחקרים בתחום קרישת הדם, ואף זכה למוניטין רב בשל כך". קולב עצמו, דרך אגב, סירב להגיב על הנושא.

מקורבו של טאוב טוען כי המדינה עושה טעות חמורה. "מדינת ישראל עושה הכל כדי להרחיק יזמים בינלאומיים דוגמת רוברט טאוב. הרעש שהתביעה עושה גורמת לרבים מהיזמים בחו"ל להגיד שעדיף להשקיע בהודו. התביעה תגרום לישראל נזקים רבים גם עם יהדות הגולה".

ג'ונסון אנד ג'ונסון סירבו להגיב. מאומריקס טרם התקבלה תגובה.

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
האם את הניסויים הוא עשה בחופשה בבית חולים ? אומריקס הולכים להפסיד בגדול
הרי כל ההמצאה לא נעשתה ביום יומים , ולגבי מגיב 2 דיי לצמוח על חשבוננו , חברות סטארט אפ בארץ לוקחות מענק מהמדען ואז שוכרים מכרים כדי להיפתר מהחלק של המדען ברגע שנכנסים משקיעים , כל החממות מומחיות בזה מי שנתן ראשון לרוב המדינה הסתכן הכי הרבה ולכן מגיע לו חלק עד שתאבי הבצע של קרנות ההון סיכון (שלא מסתכנות באמת ) ויזמים לא יקלטו את זה אנחנו בבעיה
טיעון הזוי  |  24.12.09
7.
באמת חודשיים של חופשת שחרור מספיקים להמצאה שכזו.
זה בדיוק הזמן המספיק להוציא מהמחבוא את ההמצאה שעבדת עליה שנים בהיותך רופא צבאי, על חשבון זמן העבודה עליו שילמו לך שכר, ולא לספר על כך למעסיקך (שממילא לא מבין בכך דבר). אולי צריך להתחשבן עכשיו עם הממציא על הזמן שהוא השקיע בהיותו בשרות לענייניו הפרטיים והמצאותיו המופלאות שהן כולן שלו.
r  |  24.12.09
6.
גלעד, אתה קשקשן
הטעיון שלך לא קשור. השאלה כאן, למי שייכות הזכויות על המצאה של עובד בחברה? לא לשכוח שמדובר בהמצאה בתחום עיסוקו של העובד. האם קצין ב"חופשת שחרור" עדיין נחשב לקצין (עובד) בצה''ל? האם השתמש במשאבים שהיו לרשותו מתוקף תפקידו ליצירת הפטנט (הכשרות והשתלמויות ע''ח המעסיק, זמן, גישה לספרות מקצועית ועוד). לדעתי, לרשותו עמדו שתי אפשרויות - האחת, לשתף את הממונים ברעיון ולבקש לקדם את הפרויקט במסגרת העבודה, והשנייה לפרוש או לצאת לחופשה ללא תשלום כדי לקדם את המחקר והחברה, במידה והאמין בהם. רק לידיעתך, הזכויות על מחקר/פטנט על עבודה של חוקר העובד באוניברסיטה או מכון מחקר, נניח במכון ויצמן, שייכות לאוניברסיטה.
ד.ר.  |  24.12.09
לכל התגובות