אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשנות: על מחויבותו של המגזר הציבורי צילום: אוראל כהן

פרשנות: על מחויבותו של המגזר הציבורי

מה שמותר לחברה פרטית אסור למדינה

28.12.2009, 09:42 | רחלי בינדמן

אחד הנושאים הכי מרתיחים ושנויים במחלוקת נוגע לאיוש משרות בחברות ציבוריות בידי מקורבים. רק לאחרונה נתקלנו במינוי של דירקטורית צעירה בחברה ציבורית מוכרת. מקריאת השורות הקטנות של הדיווח על המינוי התברר עד מהרה כי מדובר בנערה בת 20 וקצת שזה עתה סיימה את חוק לימודיה ובמקרה שמה זהה לשם משפחתו של בעל השליטה באותה חברה.

מיוחד ל"כלכליסט": כך היטו בכירים במשרד האוצר מכרז לטובת מועמדת שני עובדי אגף שוק ההון באוצר הודו בפני נציבות שירות המדינה: הענקנו למועמדת ציונים גבוהים במרכז הערכה, כי אמרו לנו שהיא "מועמדת האגף". "מדובר בנוהל מקובל", קבעו בנציבות. בעקבות הפרשה החליטה הנציבות לטפל בעצמה בכל מכרזי האגף בשנתיים הקרובות רחלי בינדמן, 19 תגובותלכתבה המלאה

לו היינו מעלים על שרטוט את האופן שבו מגויסים עובדים בישראל, הרי שאיוש משרות בחברות ציבוריות היה עומד במרכז הקשת. בקצה אחד היינו מוצאים את גיוס העובדים בחברות הפרטיות, ובצד השני את גיוס העובדים במגזר הציבורי, הקרויים "עובדי מדינה".

"הכשיר שבין הכשירים"

אדם שבבעלותו חברה פרטית, כלומר ש־100% ממנה שייכים לו ולו בלבד, יכול להעסיק עובדים ככל העולה על רוחו, ובאותה מידה להימנע מהעסקת עובדים שלא נראים לו. כך, הוא יכול לבחור להעסיק את בתו בתפקיד המנכ"לית, את בנו בתפקיד סמנכ"ל הכספים ואת אשתו בתפקיד מחליפת נורות ולתת להם כל שכר שבו יחפוץ ואין מלין. הכסף הוא כספו והמינוי רק שלו.

מהצד השני עומד, כאמור, גיוס העובדים למגזר הציבורי. חוק שירות המדינה (מינויים) קובע חד־משמעית כי לא יתמנה אדם כעובד מדינה אלא "לאחר שנציב שירות המדינה הכריז על המשרה בפומבי (קרי, באמצעות מכרז - ר"ב). מועמד למשרה חייב לעמוד בבחינות ובמבחנים להוכחת כשירותו וסגולותיו. אם נמצאו כמה כשירים למשרה, יתמנה לה הכשיר שבין הכשירים". נציבות שירות המדינה נימקה את מטרת החוק ב"בחירת המועמד הטוב ביותר מבין המועמדים המשתתפים במכרז, תוך הקפדה על שוויון הזדמנויות, שכן המשרות בשירות המדינה הן משאב ציבורי שיש להקצותו בהגינות".

לשלול כל ספק להעדפה

מה שמותר ולגיטימי לאדם הפרטי אינו מותר במגזר הציבורי שאמור לשקוד על כללי ההגינות והשוויון ללא משוא פנים. במקרה שנחשף באגף שוק ההון במשרד האוצר אמנם נטען במהלך חקירת נציבות שירות המדינה כי העובדת שסביב מינויה נפתחה החקירה לא היתה מצויה בקשרים אישיים עם מי מעובדי האגף, ואלו חפצו ביקרה רק לאור כישוריה הטובים.

אבל לשם כך בדיוק נועד המכרז - לבחור את המועמד הראוי ביותר. לחישה כזו או אחרת באוזני מפעילי המכרז, כפי שהתברר במקרה זה, מותירה טעם רע ויותר מכך. כל הרעיון של המכרז טמון בהיותו שוויוני ושולל כל צל של ספק להעדפה לא ראויה ולא משנה מאיזה טעם. במקרה הנוכחי מדובר היה בעובדת "הכי מקצועית" בעיני בכירי האגף, בפעם הבאה המינוי יהיה תוצר של טובה אישית ובפעם השלישית כבר יהיה מדובר במינוי על רקע של קשר משפחתי. הריח הרע שנודף מהפרשה שנחשפה במשרד האוצר מאיר פעם נוספת באור עגום את ההתנהלות המקובלת במשרדי הממשלה בישראל, התנהגות שמרוקנת פעם אחר פעם את חוקי השוויון מתוכנם.

תגיות