מה עם העסקים הזעירים?

גל של דירוגי נשים המשפיעות בעולם העסקים מכה בנו כמידי שנה בעיתונים הכלכליים השונים ומצייר תמונה חמימה של עולם עסקי עיוור להבדלים בין נשים וגברים אשר בו כל אחת יכולה להצליח ולהשפיע אם רק תנסה.

הרושם המתקבל מן הכתבות ומהדירוגים מוטעה. בפועל, נשים מהוות את החלק הארי של האוכלוסייה הענייה בישראל. נגישותם של גברים ונשים למקורות אשראי לשם פתיחת עסק קטן, אשר לעתים הוא האפשרות היחידה לתעסוקה עבור נשים, אינה זהה בשל מעמדם החברתי והכלכלי השונה.

בישראל פועלת הקרן לסיוע לעסקים קטנים, המעניקה הלוואות לעסקים קטנים הסובלים ממצוקה בתזרים המזומנים וכן הלוואות לסיוע להקמת עסקים חדשים ולהרחבת עסקים קיימים. כאשר בוחנים את תנאי הזכאות שמציגה הקרן לקבלת הלוואות, מקבלים את הרושם שבעלי עסקים זעירים (עד חמישה עובדים ומחזור שנתי שאינו עולה על 200 אלף שקל) יכולים גם הם ליהנות מהלוואה מטעם הקרן. אך בפועל בעלי עסקים זעירים, רובם נשים, נתקלים במחסום חזק ואיתן.

נגישותם של גברים ונשים למקורות האשראי אינה זהה וזאת בשל מעמדם החברתי והכלכלי השונה. בנוסף, נגישותן של נשים לאשראי קטנה יותר ולכן יש להן פחות סיכוי מלכתחילה להתפרנס כעצמאיות מעסק בבעלותן.

במקרים של הלוואה במסלול השקעות, קרי הקמת עסק או השקעה בפיתוחו, הקרן דורשת הון ראשוני בגובה של 20% מסכום ההלוואה. נשים וגברים שבבעלותם עסקים זעירים נזקקים לרוב להלוואות קטנות, עד כ-30,000 שקל. לרוב בעלי העסקים הזעירים אין את ההון הראשוני שדורשת הקרן.

תנאי נוסף המהווה מחסום משמעותי הוא הדרישה לערבויות. הלווים מהקרן ערבים באופן אישי להלוואות שהם מקבלים. המדינה מספקת לבנק המלווה ערבות בגובה של 75% מההלוואה, כאשר הבנק לוקח סיכון של 5% ועל ה-25% הנותרים הוא יכול לדרוש בטחונות לפי שיקול דעתו. פעמים רבות בעליו של עסק זעיר לא יוכלו לעמוד בדרישות הבנק.

מנתונים שהציגה התאחדות התעשיינים עולה, כי 33% מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות מדינה לא הגישו כלל בקשה, בשל הצורך בערבות אישית, 31% לא הגישו בקשה כיוון שהריבית גבוהה מדי עבורם, 20% לא עברו את תנאי הסף ואילו 17% נרתעו מהגשת בקשה עקב היעדר ביטחונות. נתונים כאלה חייבים להדליק נורה אדומה לגבי המצב.

היות ורוב בעלי העסקים הזעירים הם נשים, חובה על המדינה לאמץ חשיבה מגדרית בבואה למצוא פתרון לבעיה. פתרונות שיתאימו לנשים, יתאימו, על אחת כמה וכמה, גם לגברים אשר בבעלותם עסקים זעירים.

יש צורך בהקמת קרן הלוואות קטנות (micro-credit) לאנשים בעלי הכנסה נמוכה. לחילופין, אפשר לשנות את התנאים שמציעה קרן ההלוואות הקיימת, כך שתאפשר הלוואות בסכומים נמוכים לבעלי הכנסות נמוכות או אנשים (רובם נשים) ללא חסכונות ונכסים.

שינוי התנאים בקרן הקיימת יכול להתבטא בדירוג ההלוואות, כך שכל דרגה תוכפף לתנאים שונים. דירוג זה יאפשר נגישות גדולה יותר להלוואות של הקרן. צעד נוסף שניתן לעשות הוא מתן ערבות מלאה, או כמעט מלאה, מצד המדינה, במקביל להצגת תוכנית עסקית העונה על הקריטריונים. יש לשנות גם את הדרישה להון ראשוני, המהווה מחסום בפני נשים רבות שאינן בעלות הון. מוצע שגם כאן תונהג שיטה מדורגת, שבה אחוז ההון הראשוני יעלה באופן מדורג ביחס לגובה ההלוואה.

בדיון האחרון בנושא בכנסת, הועלתה האפשרות להקמת צוות שיבחן את נושא הגמשת הקריטריונים של הקרן. צוות כזה חייב לכלול נשים בעלות עסקים זעירים וארגוני נשים המתמחים ביזמות עסקית זעירה, על מנת שכל הנקודות שהועלו לעיל יילקחו בחשבון ותובטח חלוקה שוויונית יותר של המשאבים הציבוריים. יתרה כך, על ממשלת ישראל לתעדף את נושא העדפתן של נשים בקבלת הלוואות ולהודות בעובדה כי נתוני הפתיחה שלהן אינם שווים לאלו של הגברים.

ולריה סייגלשיפר היא לוביסטית של פורום נשים לתקציב הוגן. בכתיבה השתתפה גם עו"ד עולא שתייוי, חברה בפורום נשים לתקציב הוגן