סכנות השוק הפתוח

האפסטור, חנות האפליקציות של אפל, סופגת ביקורת זה שנים על האופי הסגור של הפלטפורמה שלה. העובדה שכל אפליקציה לאייפון צריכה לעבור תחת ידיהם של אנשי החברה, ושהדרך היחידה להכניס יישומים למכשיר היא באמצעות האפסטור, הפכה את אפל לאויבת של חסידי הקוד הפתוח.

מנגד, גוגל קנתה את עולמה כאשר הוציאה לשוק סמארטפונים עם שוק אפליקציות כמעט פתוח לחלוטין, האנדרואיד מרקט, לצד האפשרות להתקין יישומים חיצוניים מתוך אתרים אחרים. הנהלים של המרקט דומים לאלו של יוטיוב: המפתח פותח חשבון ומעלה את האפליקציה לשרתי גוגל, וזהו. אם התוכנה הפרה את תנאי השימוש בצורה כלשהי, גוגל פשוט תסיר אותה משרתיה.

זה בדיוק מה שקרה השבוע, כאשר גולשים התלוננו על אפליקציות באנדרואיד מרקט שגונבות פרטי התחברות לבנקים במרמה (פישינג). מדובר בתקרית ראשונה ותקדימית, שבוחנת את הגישה המתירנית של גוגל. זו שמותירה את משתמשיה חשופים, ולעומת אפל, שבוחנת בזכוכית מגדלת כל שורת קוד של האפליקציות המיועדות לאפסטור.

בין שני הקצוות הללו נמצאות חברות כמו נוקיה ו־RIM, יצרנית הבלקברי, שמדגימות שאפשר גם אחרת. כל משתמש יכול להתקין מתוך החנויות שלהן יישומים המאושרים על ידיהן, שהן ערבות להם מבחינת אבטחת מידע ותקינות (לצד דברים שנויים במחלוקת כמו "תוכן הולם" ומגבלות החוק). במקביל אפשר גם להתקין במכשירי החברות הללו יישומים מחוץ לחנויות האפליקציות. דרך זו מאפשרת למשתמש ליהנות גם משקט נפשי באמצעות חותמת הכשרות של החנות, וגם מהאופציה לנסות יישומיים חיצוניים שלא עברו אישור, באחריותו הבלעדית.

אך הסיכוי שאפל או גוגל ינקטו גישה זו הוא קלוש. שתי הגישות הקיצוניות והמנוגדות של כל אחת מהן כיום ממחישות היטב את אופיין הנוקשה. אופי שגורם למשתמש להיות נתון לחסדיהן של החברות בעודו חסר חופש בחירה או חשוף לפגיעות.