אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": פרסום מכרז עיר הבה"דים נדחה שוב

בלעדי ל"כלכליסט": פרסום מכרז עיר הבה"דים נדחה שוב

המכרז לא פורסם כמובטח בדצמבר ולא יפורסם גם בינואר. גורמים במערכת הביטחון: "מכרז של 20 מיליארד שקל פורסם כטיוטה באינטרנט, אף שלא אושר כראוי במשרד הביטחון". הערכות בענף הן כי מתמודדות יוכלו לנצל פרצות שנחשפו בטיוטה וכי המכרז יפורסם רק במאי הקרוב

26.01.2010, 07:07 | דותן לוי

המכרז להקמה ולתפעול קריית ההדרכה של צה"ל בדרום הארץ - או בשמה המוכר יותר, עיר הבה"דים - תקוע. מדובר באחד המכרזים הגדולים בתחום הבנייה שפורסם אי פעם על ידי המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי באמצע נובמבר 2009 פרסם המשרד את המכרז, שהיקפו מוערך ב־20 מיליארד שקל, כדף טיוטה באינטרנט. פרסום המסמך ברשת חשף את אי־הסכמה של כמה מהגורמים במשרד הביטחון ובצה"ל אשר מעכבת את התהליך.

בכיר במערכת הביטחון חשף השבוע בשיחות עם "כלכליסט" כי משרד הביטחון הצהיר תחילה כי יפרסם את המכרז המלא בדצמבר, ובהמשך הצהירו ראשיו בשיחות עם נציגי חברות בנייה בשוק כי הוא יפורסם בינואר 2010, מה שלא קרה. כעת ההערכות בקרב בכירים במשרד ובחברות הן כי הוא יפורסם רק בין סוף החודשים מרץ למאי השנה.

הפרויקט הגדול ביותר קרית ההדרכה עיר הבה"דים תוקם ותופעל בשיטת PPP, שבה הזכיין יתכנן, יקים, יתפעל ויתחזק את הבסיס ששטחו יגיע ל-250 אלף מ"ר דותן לוילכתבה המלאה

גורמים במערכת הביטחון אמרו בימים האחרונים ל"כלכליסט" כי הטיוטה פורסמה אף שפרטים רבים במכרז עדיין אינם סגורים וכמה מהגורמים הרלבנטיים במשרד הביטחון לא אישרו כלל את הפרסום. אותם גורמים הסבירו כי ההחלטה לפרסם את הטיוטה היתה של המנכ"ל הקודם של המשרד פנחס בוכריס, ערב פרישתו מהתפקיד.

בוכריס הצהיר, במסגרת מגעיו עם חברות המיועדות להשתתף במכרז, שבינואר 2010 יפורסם המכרז המלא. המנכ"ל, כך אמרו אותם גורמים במערכת הביטחון, לחץ על אנשיו לפרסם את המכרז, ומשלא הצליח להגיע להסכמה עם גורמים שונים במשרדו, הוא יזם את פרסום הטיוטה תוך שאנשיו מסבירים כי הכוונה היא לאפשר דיאלוג עם החברות בענף שיביא לשיפור רמתו של המכרז.

לא יודעים לתמחר

במסדרונות משרד הביטחון שוררת כעת מבוכה רבה, ובקרב החברות מענפי הבנייה והתשתיות לא יודעים כיצד להתייחס למכרז או לתמחר את העלויות לפיו. גורם המכיר את תהליך פרסום המכרזים במשרד הביטחון הביע פליאה רבה על אופן פרסום הטיוטה. "במצב רגיל, לאחר ניסוח המסמך הוא עובר את כל המחלקות הרלבנטיות במשרד הביטחון ובמקרה זה גם בצה"ל", אמר הגורם. "לאחר מכן כל מחלקה מעבירה את הערותיה, ואז שוב עוברים על המסמך ומתקנים אותו במידת הצורך. כאשר גם התהליך הזה מסתיים, מאפשרים לכל המחלקות לראות את המכרז כולו; כך יכולים אנשיהן להעיר גם על נושאים מקבילים שאינם קשורים בהכרח למחלקה שלהם. במקרה זה כמה מהמחלקות הרלבנטיות לגיבוש המכרז כלל לא ראו אותו לפני פרסומו, ולכן מדובר במקרה חריג מאוד".

הדמיית עיר הבה"דים בצומת הנגב הדמיית עיר הבה"דים בצומת הנגב הדמיית עיר הבה"דים בצומת הנגב

גם בצה"ל מושמעת ביקורת על חוסר ההצלחה של משרד הביטחון לפרסם בזמן את המכרז. אחד הבכירים האחראים על המכרז מצדו של הצבא אמר השבוע בשיחה עם "כלכליסט": "המהלך של פרסום הטיוטה היה בתיאום מלא עם כל החברות ולאחר שנפגשנו איתן והצגנו להן את הפרויקט. מובן שזה חלק מהניסיון לקצר את לוחות הזמנים. משרד הביטחון מעולם לא התמודד עם מכרז כל כך גדול. ייתכן שעשינו שגיאות בדרך, וכדי למנוע טעויות קרדינליות העדפנו שהחברות ישמשו זוג עיניים נוסף. נוסף על כך, היה חשוב לנו להגביר את השקיפות, כדי שכולם יהיו חשופים לכל".

"תקוע שנים"

גם לחברות המתמודדות על המכרז יש בטן מלאה על דרך הטיפול של משרד הביטחון במכרז, כמו גם על פרסום הטיוטה. "משרד הביטחון תקוע עם המכרז במשך שנים ולא ממש יודע לתכנן אותו", טען גורם המתמודד במכרז. "להערכתי, הפרסום נובע ממניעים פנימיים. לאחרונה התחלף המנכ"ל וכנראה מישהו רצה להראות שהפרויקט מתקדם". הוא מוסיף, "הכנת מכרז בהיקף כזה עולה לנו מיליוני שקלים. אנחנו מגבשים צוות מיוחד ששוקד על החומרים במשך חודשים. חשוב להבין שלקחת את המכרז זו לא הבעיה; בשורה התחתונה אתה צריך להפעיל את הבסיסים האלה למשך 20 שנה, וכאן אם עשית טעויות אתה עלול לשלם על כך ביוקר בהמשך. בכל פעם נערכנו מחדש, אבל גילינו כי מדובר באזעקת שווא. מסמך טיוטה הוא חסר משמעות עבורנו. לא נכניס צוותים שלמים לפעולה בלי לדעת מה הם רוצים מאיתנו. לפי מיטב הבנתי, גם שאר החברות נוהגות כמונו".

טיוטה לא מחייבת

חוברת המכרז פורסמה באינטרנט ב־16 בנובמבר באתר סגור, וכל אחת מהמתמודדות קיבלה סיסמה ממשרד הביטחון המאפשרת לה צפייה במסמך. החוברת שפורסמה מפרטת את המסגרת הכללית של המכרז ואת הדרישות שלו מהחברות המתמודדות בקווי מתאר כלליים. על כל אחד מדפי המכרז מצוין למעלה כי מדובר בטיוטה שאינה מחייבת את משרד הביטחון. החששות שעלו עקב פרסומו החפוז של המכרז הן כי גם הצעותיהן של המתמודדות שעיינו במכרז באינטרנט יהיו בלתי מחייבות ויתומחרו גבוה יותר כדי להתמודד עם דרישות בלתי צפויות. חשש נוסף הוא כי המתמודדות יבחינו שהמכרז לא הוכן כראוי ויאתרו סעיפים פרוצים שיסייעו להן להפחית עלויות, או לחלופין לנצל פרצות כדי לתבוע את משרד הביטחון בהמשך.

מכרז עיר הבה"דים יצא לדרך ב־2007. עקב גודלו, רק קבוצות המאגדות כמה חברות הגישו את מועמדותן. ביולי 2009 הודיע משרד הביטחון כי כל חמש הקבוצות שהגישו מועמדות למכרז עברו לשלב הבא. מדובר בקבוצות אפריקה ישראל עם אלקטרה, שפיר הנדסה ומיקאל, קבוצה של חברת א. דורי עם מבני תעשיה ואלטל, קבוצה של אשטרום עם שיכון ובינוי, וקבוצה שבה חברים קונצרן תשתיות הביטחון הבריטי G4S ומנרב אחזקות.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "פרסום דף הטיוטה הוא חריג בדיוק כפי שמכרז בשיטת BOT הוא הליך חריג וחדש עבור המשרד. פרסום המסמך נועד לאפשר לחברות להתכונן ולהתחיל את עבודתן לקראת פרסום המכרז הרשמי בינואר־פברואר. במשרד הביטחון לומדים את נושא המכרז ומחפשים לאורך כל הדרך פתרונות יצירתיים. לטיוטה חשופות רק החברות המתמודדות, והן יכולות להעיר הערות שיסייעו לנו בגיבוש המכרז הסופי. בוועדת ההיגוי של המסמך היו מעורבים כל הגורמים הרלבנטיים".

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
צריך להחליט. צריך לבצע. אי אפשר למזמז את העסק.
מתוך הכתבה עולה הברדק שבתוך מערכת הביטחון. לא יתכן שהחלטה כ"כ חשובה תמשך ותגרר כ"כ הרבה זמן. במעכרת הביטחון ובראש הפרויקט יש אנשים טובים ומצויינים. צריך לשחרר את הביוקרטיה. אם הביאו מנהל פרויקט צריכים לאפשר לו לעבוד. תחלופת מנכ"ל משרד הבטחון לא מוסיפה בריאות לפרויקט.
מרדכי היהודי  |  26.01.10
1.
קריית ההדרכה של צה"ל בנגב
ניהול המכרז והביצוע של הפרויקט היה מלכתחילה שגוי. פרויקט בהיקף כפי שהצטייר בפרסומים, כ- 250,000 מ"ר של בניה רגילה, אינו מחייב תהליך של PFI ואינו מיוחד אפילו עבור שוק הבניה הישראלי. תחלופת המחליטים בפרויקט זה במערכת הביטחון וחוסר המקצועיות הבולטת של הממונים על הפרויקט הביאה לחוסר יכולת להוביל בציר החלטות נכון לתכנון וביצוע הפרויקט בשיטה הנכונה. יש להניח שגם אופן הכנת מסמכי ההתקשרות בשיטה שאינה מתאימה כלל למחנה צבאי, כפי שלא התאימה לבית סוהר, שרובה נעשתה ע"י חברה שלא בטוח שמקצועיותה והשפה בה נערכו המסמכים מתאימה ליכולותיה, מאפשרים יותר פרצות בחומר המקצועי והמסחרי מאשר סגירות. הקריה הייתה מתוכננת לפעול החל ממחצית שנת 2008; במצב הנתון היא לא תתפקד לפני שנת 2016 והמימון הבסיסי הכלכלי שלה של שיווק קרקעות מחנה צריפין, שהוערך בתחילה בצורה לא ריאלית, ישפיע ככל הנראה בצורה מאוד לא וודאית בפועל. הדבר יתמוך עוד פחות ביכולת המדינה לשלם לזכיין על פי תוצאת המכרז ומי שיישא בנטל הפרויקט האדיר הוא נכדינו. וייצא שכרינו בהפסדינו. להיקף פרויקט כזה ולאור הנתונים לעיל, מתוך הנחת יסוד שהעברת צה"ל לנגב הוא בגדר פרויקט לאומי, היה ראוי למנות ועדת חקירה מתאימה וכן מישהו מקצועי, החלטי ובכיר שינחה כיצד לתקן המהלכים כך שהפרויקט ינותב לדרך הנכונה. דומני כי במערך הקיים אין כזה (או כזו) דמות.
ש.מ. , רמת גן  |  26.01.10