בג"ץ: גם מי שחלה בפוליו לפני קום המדינה יקבל פיצוי

בצעד תקדימי החליט היום (ב') בג"ץ לאשר מתן פיצוי לחולי הפוליו שגרו בארץ ישראל המנדטורית ונפגעו מהמחלה לפני קום המדינה. ההחלטה עברה ברוב של 2 שופטים נגד דעת המיעוט של השופטת אסתר חיות, שסברה כי לא ניתן לקבל את הטענות של העותרים.

המשמעות של פסק הדין, לדברי עו"ד יהודה רסלר שייצג את נפגעי הפוליו, היא שעשרות חולי פוליו שלקו במחלה לפני מאי 1948 יקבלו עתה פיצוי שנע בין 50 אלף שקל ל-120 אלף שקל כמענק חד פעמי ובנוסף יקבלו גמלה חודשית למשך כל ימי חייהם.

המקור לסכסוך הוא חוק פיצוי לנפגעי פוליו שהתקבל בכנסת במרץ 2007, על פיו זכאים נפגעי פוליו לפיצוי חד פעמי ולקצבה חודשית. ביטוח לאומי הפעיל מדיניות שבמסגרתה אזרחי ישראל שנפגעו מהמחלה בטרם קום המדינה לא קיבלו פיצויים. גם בטפסי המוסד לביטוח לאומי, אשר באמצעותם מוגשת בקשת החולה במחלת הפוליו לפיצוי ולקצבה, נדרש החולה לציין כי חלה במחלת הפוליו לאחר קום המדינה, וזאת כתנאי מקדמי להגשת הטופס ולקבלת הפיצוי.

מה פירוש המילה "ישראל"

העתירה התמקדה בשאלה מרכזית אחת: מהו הפירוש שיש לתת למילה "בישראל" שמופיעה בחוק. לטענת העותרים המילה "בישראל" מתייחסת לשטח הגיאוגרפי של ישראל ולא למעמדה הפוליטי, מאחר ואין החוק נוקט במילים "מדינת ישראל".

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, תמך בעמדת הביטוח הלאומי, וקבע כי נקודת המוצא של החוק היא אחריותה של המדינה על מעשים ומחדלים בהם נקטה אגב ההתמודדות עם התפרצות מחלת הפוליו בתחומיה ועל הנזקים שנגרמו לנפגעי הפוליו בעטיים. ולכן, קבע היועמ"ש, מטבע הדברים שאחריות המדינה יכולה להיות אך ורק בגין מעשים או מחדלים שאירעו בתקופת קיומה של המדינה ולא קודם לכן.

השופטים יורם דנצינגר ואדמונד לוי לא קיבלו את עמדת המדינה, וקבעו כי החוק כולל את אותם אנשים שנפגעו לפני קום המדינה. "יש לשאול אחריות בגין מה?", כתב השופט דנצינגר, "האם עסקינן באחריות הנובעת 'מאשמה' של המדינה או שמא מדובר באחריות שהיא אחריות ציבורית ומוסרית של המדינה כלפי אותם חולי פוליו שלקו במחלה בארץ ישראל. לדעתי האפשרות השנייה שצויינה היא הנכונה והראויה, ותמיכה לכך כי זו גם היתה כוונת המחוקק, ניתן למצוא גם בדיונים שהתקיימו בוועדה שעסקה בחוק".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה