בלעדי ל"כלכליסט": מה מטרת חפצי האמנות במשרדו של עו"ד צלרמאייר?

"חזון נפרץ הוא במשרד שעו"ד צלמאייר מסייר עם אורחיו, לקוחות וצדדים שכנגד המזדמנים למשרד, ומציג בפניהם את אוסף חפצי האמנות. זאת מתוך מטרה להעלות את קרנה של השותפות בעיני לקוחותיה, וכן בפני הסביבה העסקית בכלל" - כך נכתב בבקשה שהגיש עו"ד אחו פרנק בשמו של השותף הבכיר במשרד צלמאייר־פילוסוף, עו"ד מיקי צלמאייר, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

צלמאייר מערער על תשלום מס תשומות בגובה של כ־219 אלף שקל על רכישת פרטי אמנות, על פי סעיף 38 לחוק המע"מ המאפשר לעוסק לנכות מס "לצורכי עסקו או לשימוש בעסקו". בקשתו הוגשה לבית המשפט המחוזי כערעור על החלטה שקיבל ביוני האחרון מרדכי בן ציון, מנהל תחום במחלקת מע"מ, שדחה את השגתו של צלמאייר מכיוון שמס התשומות שצלמאייר מבקש לנכות אינו מותר לניכוי הוצאה עסקית.

צלמאייר מנסה לטעון בבית המשפט שלא כך הדבר וכי יצירות האמנות הן מכשיר עסקי לשדר "איכות ויוקרה". בבקשתו הוא מציין כי רכישת חפצי האמנות נעשתה "מתוך כוונה להקנות לשותפות את הזכות להשתמש באותם חפצי אמנות ולהציגם לראווה ברחבי משרדיה. זאת מתוך מטרה שהקנייה תפאר ותאדיר את השותפות ותגדיל את המוניטין שלה ותשמש ככלי שיווק שישמש בידה למשוך קליינטים, לעניין אותם, ליצור שיח משותף עמם ובכך להגדיל את עסקאותיה של השותפות ואת מחיר עסקאותיה".

לטענת צלמאייר, היצירות המוצגות במשרד ייחודיות בנוף המשרדים: "אוסף חפצי האמנות אשר מפאר את משרדי השותפות הנו מגוון, ייחודי ויקר ערך אשר אין לו אח ורע בקרב מתחריה העסקיים, ובכך מהווה מאפיין ייחודי אשר יוצר לשותפות את הערך המוסף השיווקי המבדיל אותה ממתחריה".

המס שנדרש צלמאייר לשלם הוא על יצירות אמנות רבות נמצאות במשרד ובביתו הפרטי, ונרכשו בשנים 2004-2008. החברה המערערת היא חברת מיכאל צלמאייר שבה צלמאייר הוא בעל המניות היחיד והרשומה כשותפה במשרד. צלמאייר מדגיש בבקשה כי החמיר עם עצמו בכל מה שקשור לקיזוז מס התשומות כיוון שלא ביקש קיזוז לגבי חפצי אמנות שרכש ונמצאים בביתו הפרטי, אף שלטענתו הוא זכאי לקיזוז חלקי מכיוון שהוא נוהג לארח לקוחות בביתו "ככלי ראשון במעלה לגיוס לקוחות".

בבקשה נכתב עוד כי אחדים מחפצי האמנות מושאלים מדי פעם למוזיאונים, וגם זאת מתוך מטרה להאדיר את שמה של השותפות אשר שמו של צלמאייר מהווה חלק משמה.