תיאוריית הקשר: המלחמה ההזויה של ח"כ שטרית בחברות הסלולר

בתיבת הדואר של כתבי הטכנולוגיה והתקשורת נחתה ביום חמישי האחרון הודעה מחבר הכנסת מאיר שטרית, המכריזה כי הח"כ "ממשיך להיאבק בחברות הסלולר". שטרית הגיש שלוש הצעות חוק שמטרתן - שיפור מצב לקוחות הסלולר - ראויה לשבח, אך הדרך אליה עוברת בין היעדר בדיקה מקצועית להיעדר היגיון.

לחלק מהצעות החוק הצטרפו גם חברי הכנסת נסים זאב, זאב אלקין, חנין זועבי, ואף יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת אופיר אקוניס. חלק מהסעיפים בהצעות החוק מתייחסים לפעילות שמשרד התקשורת בעצמו מבקש בחודשים האחרונים להתניע, וחוסר התיאום בין מגישי הצעות החוק לפעילות המשרד האחראי על השוק הרלבנטי בוודאי אינו מועיל.

זו אינה הפעם הראשונה ששטרית מחליט להלום בברזל קריר למדי בתחום שצפוי להביא לסיקור תקשורתי; בדצמבר האחרון הוא כינס ישיבה מיוחדת של ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה, שבה הלין על מהירויות האינטרנט בישראל ומחירי השירות - דיון שהיה רלבנטי לפני שנתיים, ולא כמה חודשים לאחר שבזק ו־HOT החלו לפרוש את רשתות האינטרנט המהירות שלהן.

אלא שבניגוד לדיון בתשתית האינטרנט, שלא התיימר לנקוט פעילות חקיקתית ורק עורר דיון מחודש בנושא, הגשת שלוש הצעות חוק אינה צריכה להתבצע בקלות ראש שכזאת. הנה כמה דוגמאות לנושאים הכלולים בהצעות חוק אלו, המבהירות את הפער שבין ההצעות לבין המציאות.

שטרית מעוניין כי "הלקוחות הסלולריים המשתמשים באינטרט הסלולרי יוכלו לבחור את ספקי האפליקציות והשירותים שלהם, כפי שנהוג אצל לקוחות האינטרנט הקווי". אלא שבחינת ניתוק הקשר שבין תשתית האינטרנט הסלולרי לבין השירותים הניתנים על גביו מבוצעת בחודשים האחרונים על ידי משרד התקשורת, ובעוד שבמשרד בוחנים את הנושא באמצעות שימוע המאפשר לכל הצדדים, התומכים והמתנגדים למהלך, להביע את דעתם - מבחינת שטרית המסקנה כבר ברורה ואינה מצריכה בדיקה.

לא להסתמך על העיתונות

משרד התקשורת הודיע כי בכוונתו לדרוש מחברות הסלולר לשלוח ללקוח מכתב שיזכיר לו את יכולתו להתנתק מהשירותים ארבע פעמים בשנה. אם הלקוח יתעלם מהמכתב תידרש חברת הסלולר לנתק אותו מהשירותים בעצמה. שטרית, מצדו, דורש כי החברה תיזום פנייה ללקוח 12 פעם בשנה - נשמע קצת מטריד. הלקוח מתלונן כי ילדו נרשם ללא ידיעתו לשירותים שונים? הוא בוודאי לא ימצא מזור בתוכניתו של שטרית לאפשר אשרור של צריכת השירותים גם באמצעות פורטל החברה הסלולרית, שאליהם, כזכור, לא ניתן למנוע כניסה על בסיס גיל.

הזויה עוד יותר הצעתו של שטרית כי "לא ישווק ויימכר מכשיר סלולרי שבו פותחה אפליקציה ייחודית שמתאימה אך ורק לחברה סלולרית אחת, ותמנע מעבר של הלקוח מחברה אחת לחברה אחרת". מבחינת שטרית, כל חברות הסלולר נדרשות להציע את אותם יישומים (המילה העברית לאפליקציות, לתשומת לבם של חברי הכנסת) ללא בידול, וזאת כדי שהלקוח לא יחוש שבמעבר לחברה אחרת הוא מפסיד שירות המוענק לו בחברה הנוכחית. באווירה אנטי תחרותית זאת מדוע לא ידרוש שטרית מחברת HOT להתחייב כי לא תשדר ערוצים שאינם משודרים גם אצל המתחרה yes?

ייתכן ששטרית מקווה כי המהלך שלו יאיץ את הטיפול בשוק הסלולר, אולם ראוי היה כי ההשערות הנמצאות בבסיס הצעות החוק שלו יהיו מגובות בעובדות ולא בהשערות הנסמכות על פרסומים בעיתונות.