אינטל לטובת העסקים הקטנים

לאחרונה התבשרנו כי אינטל שוקלת לבצע השקעה גדולה נוספת בארץ והיא מבקשת לבחון את תקציב הסיוע של מרכז ההשקעות. אחד המתנגדים הגדולים למתן הסיוע במסגרת מרכז ההשקעות לאינטל היה ד"ר ירון זליכה. בין הנימוקים שבמיוחד משכו את אזני, בשידור הרדיו בו נימק ד"ר זליכה את עמדותיו, היתה העובדה שכדאי להשקיע את הכספים שרוצים לתת לאינטל, בעסקים הקטנים, שכן עלות מקום תעסוקה לעובד בעסק קטן, קטנה פי עשרה ויותר מאשר עלות מקום עבודה בעסק גדול. עובדה נכונה, אם כי בהיותה חלקית, יש בה כדי להטעות.

יתרה מזו טען ד"ר זליכה, כי בישראל יש די הון והשקעה באינטל היא השקעה בהון ויש צורך להגדיל את היקף התעסוקה ואילו הגדלת היקף ההשקעה בהון אינה יעילה כלכלית.

כמי שמכיר את נושא הסיוע לעסקים קטנים ובהחלט סבור שתפקידם בכלכלה מרכזי, אני מרשה לעצמי להתנגד לטיעוניו של ד"ר זליכה ודווקא מתוך המקום של חשיבות אינטל לעסקים הקטנים.

לשם כך עלינו להתנתק מהנוסחה הקובעת שאם ההשקעה במפעל גדול הינה מאות מיליוני דולרים וכמות העובדים במפעל היא כך וכך מאות בני אדם, הרי ההשקעה בעובד היא החלוקה הטריוויאלית של היקף התמיכה במספר העובדים.

ההבדל העקרוני בין עסק קטן לעסק גדול הוא מידת ההשפעה הסביבתית. יתרה מזו יש עסקים גדולים שמוטב אולי שלא יוקמו מאשר יוקמו ואילו עסקים אחרים שההשפעה שלהם מקיפה וכוללת מספר שכבות.

אם ניקח למשל מפעלי טקסטיל עתירי עבודה שחברות ישראליות הקימו בירדן או במצרים על מנת להימנע מבעיית עלות השכר בישראל, המוגבלת על ידי חוק שכר מינימום והטבות סוציאליות אחרות, הרי יש שיאמרו כי מוטב לקיים כמה מפעלים כאלה בארץ בעלויות שכר נמוכות על פני אבטלה. במדינות מערב אירופה המפותחות יש גם מפעלים ויש בהם עובדים, אבל המאפיין את המדינות היותר מפותחות, היא העובדה כי מרכיב העובדים בשכר נמוך, הינו קטן יחסית.

אם ניקח למשל מדינה כמו גרמניה בעלת עוצמה טכנולוגית הבאה לידי ביטוי ביצוא הגדול בעולם ומבחינת מרכיבי מוצרי יצוא טכנולוגי, הרי המשמעות של הרכב התעשייה והיצוא של גרמניה הוא כי המבנה הכלכלי של המדינה יכול לספק הרבה מקומות עבודה לאנשים בעלי שכר גבוה יחסית. תעשיות יצוא בעלות ערך מוסף גבוה, מאפשרות לשלם שכר לעובדים מיומנים, העולה לאין שיעור על שכר עובדי מתפרות הזיעה בענפי ההלבשה וההנעלה בדרום מזרח אסיה.

ההשלכות של השקעות הון כמו באינטל מאפשרת לספק בשלב הראשון עוד מהנדסים והנדסאים, אנשים שבעסקים קטנים אין להם כמעט ביקוש. מעט מאוד עסקים קטנים הינם עתירי טכנולוגיה. עסקים קטנים לרוב הינם עסקי מסחר, שירותים ותעשייה זעירה - בדרך כלל מסורתית ובסיסית, מעט חקלאות, בנייה ותיירות.

יותר מהנדסים

אינטל מאפשרת ליותר אנשים לעבוד כמהנדסים ויוצרת צרכים סביבתיים נוספים. ככל שרמתו הטכנולוגית של המפעל גבוהה יותר ואינטל הוא מפעל מהרמה הגבוהה ביותר, הרי גם השירותים שהוא צורך משתייכים במקרים רבים לקטגוריה זו. מלבד השירותים הבסיסיים שהוא צורך, הוא מייצר צרכים טכנולוגיים נוספים, כך שכמות המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים שהוא מאפשר את תעסוקתם, הופכת להיות גבוהה הרבה יותר מאשר במפעל עצמו.

קיומו של מיזם כמו אינטל על כל הנגזרות הטכנולוגיות שלו, מביא לכך כי היקף ההכשרה של מהנדסים הנדסאים וטכנאים יגדל. היצע של משרות על ידי מפעל גדול ויציב מעורר התפתחות של מקורות הכשרה ואלה מצידם מספקים תעסוקה לאנשי מקצוע נוספים, אם כי בפן האקדמי וההדרכתי, שאף הם חשובים לתשתית הטכנולוגית של המשק.

ההשפעות של מפעל כמו אינטל על סביבתו הינם מרחיקות לכת. רמת האוכלוסייה בסביבה הקרובה עולה והדבר חשוב במיוחד למדינה המנסה לפזר את אוכלוסייתה מהמרכז הדחוס. איכות השירותים הקהילתיים הסביבתיים גדלה, שכן הביקוש הופך להיות גבוה יותר ומתוחכם יותר. הדבר משפיע בתורו על בתי הספר ועל שירותים קהילתיים נוספים.

לעיתים לא נחוש בגידול, שכן הקמת המפעל מנעה הידרדרות כמו שאנו חווים לעיתים באזורי פריפריה. די אם נראה את ההתפתחות של עיירות הפיתוח בתקופות שונות, כיצד מספר התושבים יורד ומתוכם יורד בעיקר החלק האיכותי והחזק יותר.

וכאן אנו מגיעים לעסקים הקטנים. עסקים קטנים מתרבים סביב ענק כמו אינטל, החל בשירותי בנייה ופיתוח בעת הקמת המפעל, דרך מתן שירותי תחזוקה, שמירה וניקיון, קייטרינג, הסעות ועוד. מפעל כמו אינטל עם תרבות ניהולית אמריקאית, מגדיר סטנדרטים גבוהים לנותני השירותים ומשלם את חובותיו במועד ובכך מייצב את הסביבה העסקית ומעלה את רמתה.

צריכת השירותים על ידי עובדים ברמה גבוהה, אף הוא עולה. מדובר בעורכי דין, מורים פרטיים, מדריכי ספורט ומוזיקה, יועצי השקעות ושאר נותני שירותים, כולם עסקים קטנים, אשר בעיר פיתוח ענייה, אינם קיימים כמעט. גם חלק מהשירותים הקהילתיים משגשגים בנוכחות אוכלוסיה חזקה באזור ולהם השפעה כלכלית עקיפה נוספת על עסקים קטנים אחרים.

מחקרים שנעשו לגבי הקמת מפעל אינטל בקרית גת, על ידי חוקרים שונים כגון אריה שחר, דניאל פלזנשטיין ודניאל פרימן מאוניברסיטת באר שבע ומהאוניברסיטה העברית, הצביעו על מכפיל כלכלי למשל של 1.73, כלומר על כל שקל שנוצר בפעילות כלכלית באינטל, התווספו למשק עוד 0.73 שקלים, בהערכה שלדעתנו היא חלקית ולא לקחה את ההשפעות מסדר שני ושלישי במלוא עוצמתן. מכפיל התעסוקה אף הוא מרשים יותר ברמה הארצית. על כל מקום עבודה באינטל נוצרים עוד 3.28 מקומות עבודה בכלל המשק, כלומר למי שרוצה לחשב יחס השקעה לעובדים, מוטב שיחלק את ההשקעה ב-4.28 עובדים.

לסיכום, מפעל גדול ומתוחכם עשוי לתמוך בעסקים קטנים, ההפך לא בהכרח נכון ויחד עם זאת ראוי לתמוך בעסקים הקטנים מבלי שנוותר על ההישג שבהבאת ענק טכנולוגיה מוביל לארץ, לאור העובדה שמדינות כמו אירלנד ואחרות, עומדות וממתינות להזדמנות "לחטוף" מאיתנו השקעות אסטרטגיות כגון אינטל.

הכותב הוא מנכ"ל החברות תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz