אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כדאי לעבור למשכורת שבועית? צילום: shutterstock

כדאי לעבור למשכורת שבועית?

פרופ' דן אריאלי, חוקר כלכלה התנהגותית מהמובילים בעולם, עונה לשאלות הקוראים. והפעם - איך כדאי לקבל את המשכורת

18.02.2010, 12:39 | פרופ' דן אריאלי

פרופסור יקר, מה דעתך על עניין המשכורת החודשית הנהוגה בישראל? האם השיטה אינה קצת מיושנת, ומתעלמת מעולם האשראי וההלוואות? למה, למשל, לא משנים את השיטה למשכורת שבועית, שתגרום להאצה כלכלית במשקי הבית? שגיא

שלום שגיא,

שאלה מעניינת. אתה שואל, בעצם, אם החלפת משכורת חודשית במשכורת שבועית או יומית תעזור למקבל המשכורת לפקח על הוצאותיו. אפשר לחשוב על עוד רעיונות, כגון תשלומי משכנתה יומיים, שיאפשרו לשלם פחות ריבית. מלבד אצל עובדי יום, אני לא מכיר מישהו שבדק ברצינות את ההשפעות, אבל אני חושב שאפשר לנחש מה תהיה ההשפעה של שינוי מבנה השכר.

דמיין שהייתי מוסיף למשכורתך 500 שקל בחודש. מה היית עושה בהם? כנראה קונה קצת יותר בסופר והולך לעוד סרט בשבוע. כעת דמיין שהייתי נותן לך מענק שנתי חד־פעמי של 6,000 שקל. אותו הסכום, אבל מוגש בתשלום אחד. איך היית נוהג? כנראה היית עוצר לחשוב מה לעשות בכסף.

תשלום משכורת בבת אחת לעומת חלוקתה לשבועות וימים יעבוד, לדעתי, אותו הדבר. תשלום שבועי או יומי קטן מעודד עוד צריכה קטנה. סכום חודשי מעודד השתהות, ומחשבה על חיסכון ועל השקעה בדברים גדולים יותר. כברוב הדברים בחיים, יחסנו לכסף לא נשלט על ידי היגיון טהור, ומושפע גם מהאופן שבו משלמים לנו.

משכורת. כדאי פעם בשבוע? , צילום: גלעד קוולרצ משכורת. כדאי פעם בשבוע? | צילום: גלעד קוולרצ'יק משכורת. כדאי פעם בשבוע? , צילום: גלעד קוולרצ

 

זה מזכיר לי מחקר שחברי דיליפ סומן ערך בצפון הודו: הוא הגיע אל עובדים זמניים, אנשים שבאים להודו כדי לסלול כבישים, מקבלים כסף במעטפה ושולחים למשפחה בבית. הבעיה היא שיש בהודו הרבה פיתויים שעולים כסף, והרבה עובדים נכנעים לפיתויים האלה. דיליפ עשה כך: הוא שכנע את המעסיקים לשלם לעובדים בתשלום אחד תקופתי - אבל לא במעטפה אחת אלא בחלוקה לארבע מעטפות.

 

הוא שיער שהמחסום הפסיכולוגי לבזבוז הוא פתיחת המעטפה, ושאחרי הפתיחה הגבולות נפרצים. הוא צדק. כשהעובדים קיבלו כמה מעטפות, רבים מהם הפסיקו לבזבז אחרי המעטפה הראשונה, ואת האחרות שלחו הביתה סגורות. כולנו זקוקים לעזרה כזאת מפעם לפעם.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

תגיות

35 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

34.
התשובה האמיתית היא .....
התשובה האמיתית : בעיקר זה היה נותן יותר חוזק לעובדים ומקטין את הפיכת העובדים לספקי אשראי זול למעביד . באופן כללי שווי האשראי הניתן לחברות בישראל הוא כ 1.3 מילארד ש"ח לשנה - כאשר הכל משולם בזמן . נסו למחות כאשר אתה יושב אצל המעסיק עם שכר של חודש וחצי וסוציאליות שלא הופרשו - ולך לא שמורה הגנה מתוקף קביעות והמעסיק ב3 מיילים גומר לך את אפשרויות התעסוקה בישראל .... באותה מגמה הועבר חלק מהשכר למרכיב בונוסים רבעוני המשולם 3 חודשים לאחר הרבעון בגינו משולמים ...
עובד שהבין  |  20.02.10
32.
מודעות, חינוך ורגולציה מתאימה
הפיקוח על ההוצאות יושפע מעט מאוד מעיתוי תשלום המשכורת. הדרך היחידה היא חינוך, שקיפות במידע ורגולציה שתמנע מתן אשראי יתר. האפשרות להתנהל באוברדראפט, אמצעי התשלום השונים המאפשרים לדחות את החיוב בתשלום (כולל רכישות בתשלומים), הוראות קבע וכד' מקשים על אזרח מהשורה להבין מהן הוצאותיו בפועל מול ההכנסות. מצד אחד יש תזרים של הוצאות שאנו לא לגמרי מודעים להן ולעיתים אף שוכחים מקיומן (כבלים, אינטרנט, עיתון, הוראת קבע לבית הספר או המועדונית) ומצד שני נכנסת משכורת שנבלעת כמעט מיידית מול סליקת כרטיסי האשראי או המינוס בבנק. יחד עם האפשרויות הפיננסיות הקיימות היום אנו חיים בחברה צרכנית אשר יש בה הרבה בעלי אינטרסים בעלי כח לעודד צריכה. אין פלא שתוכניות כמו "משפחה חורגת" צומחות כפטריות אחרי הגשם. אנשים פשוט לא מוסגלים להתמודד. ולכן- מודעות, חינוך ורגולציה מתאימה עשויים לסייע.
אבי , תל אביב  |  20.02.10
לכל התגובות