ראיון "כלכליסט": התקווה של מנכ"ל אורמד: "הטכנולוגיה של אמא תציל חלק גדול מחולי הסוכרת"

ייתכן כי העובדה כי אורמד אינה רשומה למסחר בבורסת תל אביב היא שמשאירה אותה הרחק מתשומת הלב של השוק המקומי. חברת פיתוח התרופות הירושלמית נותרה די אלמונית בנוף החברות הישראליות, אף שברור כי אם תצליח לפתח את הטכנולוגיה עליה היא שוקדת ולקבל אישור הסופי למסחורו, יהיה זה בגדר שינוי סדרי החיים לחלק משמעותי מבין 177 מיליון חולי הסוכרת בעולם, שמוציאים לא פחות מ־14.5 מיליארד דולר בשנה על טיפולים.

בתי הקברות מלאים בניסיונות של חברות כמו ארמד שחתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם כמו פייזר, נובו נורדיסק ואלי לילי, בניסיון הכושל למצוא דרך למתן אינסולין באמצעות כדורים או במשאף. שיתוף פעולה כזה נדרש בשל העלות הגבוהה והידע העצום שדרוש בניהול ניסויים קליניים ובהתנהלות מול ה־FDA (המינהל למזון ותרופות האמריקאי).

ישנם שני מכשולים מרכזיים בדרך למציאת פתרון אוראלי של מתן אינסולין בכדור. ראשית, מערכת העיכול שמפרקת את המזון, מפרקת גם את האינסולין. שנית, גם אם יימנע פירוק האינסולין בקיבה, הרי שהמולקולות של האינסולין גדולות מדי בשביל לעבור מדפנות מערכת העיכול לדם. "לפני 30 שנה אף אחד לא דיבר על זה, אבל היום כולם מבינים שיהיה אינסולין אוראלי בתוך כמה שנים ושעברנו את המחסום הטכנולוגי. השאלה היא מי יגיע לשם ראשון", אמר קדרון.

פוטנציאל עצום

הרעיון של אורמד פשוט והפוטנציאל עצום: במקום שחולה סוכרת ייאלץ להזריק לעצמו בין חמש לשש מנות אינסולין ביום לשארית חייו, או שיישא משאבת אינסולין שהנה בעצם עירוי קבוע שמחובר לגוף, החולה יבלע כדור בפרקי זמן קבועים ובכך יקבל את האינסולין שלו נזקק. ביצוע הרעיון מסובך מאוד. המנכ"ל ובעל השליטה הצעיר, נדב קדרון (35), ניסה להבין האם הטכנולוגיה פרי פיתוחה של אמו, ד"ר מרים קדרון, יכולה באמת להיהפך לבשורה הבאה עבור מאות מיליוני החולים בעולם, כמו גם השקעה מעניינת עבור משקיעים שאינם מכירים את החברה, שמגלגלת מחזור זעיר של כ־10,000 דולר ביום מסחר בארצות הברית.

"אמא עבדה קרוב ל־30 שנה ביחידה של סוכרת בהדסה, ומה שניסו לעשות זה למצוא את הדרך להעביר אינסולין בצורה אוראלית. לפני קצת יותר מארבע שנים אמא אמרה שיש אפשרות להוציא את הטכנולוגיה החוצה. הצלחתי להוציא את הפטנט הטכנולוגי מהדסה, חברתי לזאב ברונפלד, לקחנו שלד בורסאי (איגואנה בשמו המקורי) ויצקנו לתוכו את הטכנולוגיה מהדסה."

אתה מסכים כי ההוכחה לפוטנציאל אמיתי למוצר שלכם טמונה בחתימת הסכם עם אחת החברות הגדולות בתחום?

"זו גם המטרה שלנו. גם אם היינו יכולים לגייס את הכסף - החברות הגדולות יודעות לעשות את העבודה יותר טוב. אני חושב שהזמן הנכון וההגיוני לעשות עסקה יהיה מהרבעון השלישי של 2009 למשך שנה. אם נצליח או לא - אני לא יודע להגיד, אך ברור שזה יהיה המדד האמיתי של החברה. אם הטכנולוגיה תהיה טובה - חייבת להיות עסקה".

יש התעניינות בחברה?

"בוודאי. אחת מחברות האינסולין הגדולות שביקרו בארץ אמרה לי: 'הפלטפורמה הזאת מדהימה. אפשר להשתמש בה לעשרות סוגים של אינסולין'. השחקנים הגדולים בתחום הם נובו נורדיסק ואלי לילי, ואנחנו מדברים עם חברות כל זמן. הם היו פה בישראל והתלהבו מהטכנולוגיה, אך בשלב זה אין משהו קונקרטי. עם זאת, הן מעוניינות לדעת על כל צעד ומהלך שאנחנו עושים."

לוח זמנים צפוף

לוח הזמנים שעליו מדבר קדרון קשור לקבלת תוצאות הניסויים הקליניים שלב II שהחברה עורכת בדרום אפריקה שלא לפי הפרוטוקול של ה־FDA. תוצאות טובות בניסוי הנוכחי יגבירו את ההתעניינות של החברות הגדולות, שמסתכלות על כל התקדמות של חברות בתחום, ויצדיקו את התוכנית האסטרטגית של אורמד להגיש פרוטוקול (IND) למינהל למזון ותרופות האמריקאי, כדי לערוך ניסוי שלב שני באישורו בארה"ב ובעוד כמה מוקדים בעולם. עד עתה השלימה החברה שני ניסויים שלב I שלא לפי פרוטוקול ה־FDA, ועוד ניסוי IIa בישראל, שהסתיים בהצלחה באוגוסט 2008. הניסוי הנוכחי נערך על בסיס התוצאות המוצלחות בניסויים אלה.

קדרון: "בניסוי בדרום אפריקה ההתמקדות שלנו היא בבטיחות. אם נראה שלא יהיו חולים בניסוי שיפתחו תופעות לוואי במשך שישה שבועות ברציפות של נטילה - אלה יהיו חדשות מדהימות. אם ניכשל, זאת תהיה מכה חמורה וקשה מאוד, שתדחה את התוכניות שלנו בהרבה זמן".

אורמד החלה את דרכה העסקית בשנת 2002 תחת השם איגואנה ונצ'רס שעסקה אז ללא הצלחה באבחון תכונות של מינרלים. במרץ 2006 חתמה החברה על הסכם עם הדסית, חברת יישום הטכנולוגיות של בית החולים הדסה, ורכשה פטנטים פרי פיתוחה למסחור טכנולוגיה למתן אוראלי של תרופות שעד עתה מוחדרות לזרם הדם באמצעות זריקות. בעלי השליטה המרכזיים בחברה, שנסחרת בוול סטריט מעבר לדלפק ברשימת הבולטין בורד המיועדת לחברות קטנות, הנם המנכ"ל נדב קדרון (20%), אמו, מרים קדרון (8%), איש העסקים זאב ברונפלד (11%), הדסית (7%) וקרן הגידור האמריקאית פלטינום פרטנרס שאינן בעלות עניין.

לחשוב בגדול

מה גורם לך לחשוב שאתה תצליח היכן שהחברות הגדולות בעולם נכשלו?

"צריך לעשות הפרדה בין חלק מהמוצרים שנכשלו לבין המוצר שלנו, מכיוון שאחד היתרונות שלנו הוא המעבר של התרופה דרך הכבד. ובכל זאת - כאשר הראיתי למנכ"ל חברה, שניהל בעבר את אחת החברות הגדולות שניסו לפתח אינסולין אוראלי ונכשלה, את תוצאות הניסויים שלנו ושאלתי לדעתו, הוא אמר: 'נדב, אתה ישראלי ואתה לא יודע לחשוב בגדול. מה שיש לך פה יכול להיות שווה מיליארדים, ואני רוצה להוביל את סיבוב ההשקעה הבא באורמד - כמנהל ההשקעות של פלטינום פרטנרס'. למדנו מטעויות של אחרים, וזה פשוט להגיע בזמן הנכון עם הטכנולוגיה הנכונה".

פרשנות היעדר הניסיון יכול להיות לרועץ סקס אפיל לא חסר בטכנולוגיה של אורמד, אבל ייתכן שניסיון הנדרש להוביל חברת תרופות - דווקא כן. נדב קדרון, המנכ"ל ובעל העניין הגדול ביותר בחברה, מוכשר וכריזמטי, וגם מצליח עד עתה לנתב את אורמד בכיוון הנכון. אך ברור שהיעדר הניסיון שלו עשוי לעמוד לו ולחברה לרועץ, גם אם מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. עומר ענברלכתבה המלאה

אתה מאוד צעיר, סמנכ"לית הכספים יפעת זומר היא בת גילך, הדירקטוריון שלך קטן ומונה רק ארבעה דיקרטורים. מה גורם לך לחשוב שאתה יכול להוביל את החברה גם אם הטכנולוגיה ראויה?

"אני מסכים שהדירקטוריון קטן מדי ויש סיכוי טוב שבחודשים הקרובים הרכב הדירקטוריון יורחב. אני לא רוצה רק להכניס אנשים שמוכרים כאן בארץ, אני עובד חודשים ומסמן לי מטרות ואנשים ברמה בינלאומית. עם כל הכבוד לגווארדיה שנמצאת פה בארץ, אנחנו רוצים מישהו שכבר הוביל מהלכים כמו הסכמים עם פייזר, שיחבור אלינו. זו השאיפה שלנו וזה פשוט לוקח המון זמן".

אתה יכול להוביל מהלך של חתימה על הסכם עם חברה כמו פייזר?

"לא. לכן אני אביא אנשים בדירקטוריון שיכולים להוביל מהלך שכזה. אני רואה את התפקיד שלי בתור מנכ"ל לא כמי שאמור להבין הכי טוב בכל דבר, אלא כמי שצריך להבין קצת מהכל. אני לא מתבייש לומר שאם אני יודע שיש מישהו שיודע לעשות את זה יותר טוב ממני, אני אביא אותו. הטייטל לא משנה לי, אני בעל המניות הכי גדול בחברה ורוצה לוודא שהאחזקות שלי יהיו שוות הרבה. אני אביא את האנשים הכי טובים לעשות את זה, גם אם זה אומר שאני זה שיאסוף את הזבל מהשולחן".

איך עובדת הטכנולוגיה שלכם?

"אנחנו משתמשים בקפסולה רכה של ג'ל עם ציפוי מיוחד שרגיש לרמות של חומציות (pH) ובתוכה חומר שמונע את תהליך הדגרגציה (תהליך השבירה של מזון באמצעות אנזימים במערכת העיכול - ע"ע). הקפסולה נשמרת בתוך הקיבה באמצעות הציפוי. השינוי ברמת החומציות גורם לכדור להתמוסס. בשלב זה הצלחנו להכניס גם סוג של נשא שבמאית של שנייה יודע לחדור לדופן הקיבה ומשם מגיע לכבד ולתוך זרם הדם".

לפני כשבועיים הגישה אורמד תשקיף מדף לגיוס הון בארה"ב. מה התוכנית?

"החברה מתכננת עוד הנפקה, אך אין טעם לצאת למהלך לפני קבלת תוצאות של הניסוי הקליני בדרום אפריקה בעוד כחודשיים. יש לנו 3 מיליון דולר בקופה, וזה מספיק לפעילויות החברה קצת מעבר לסוף השנה. בשלב הבא אנחנו צריכים עוד 6 מיליון דולר להשלים את השלב השני של הניסויים הקליניים בארה"ב. בסבב הגיוס האחרון היה מדהים - יכולנו לגייס גם 10 מיליון דולר ללא קושי". קדרון מסביר גם כי הפוטנציאל הגדול של החברה הוא באמצעות פיתוח של טכנולוגיה שעשויה להיות יעילה במתן אוראלי של תרופות וחיסונים.

המשיקיעים מוכרים

לפני כמה שבועות הודיעה אורמד על שני מהלכים פיננסיים מתוכננים. ראשית, משקיעים מסוימים של החברה מתכננים מכירה מאורגנת של 13 מיליון מניות שמחירן הנוכחי בשוק מסתכם ב־5.5 מיליון דולר. במסגרת המהלך מתכנן בנק ההשקעות הלונדוני הרגרייב הייל למכור מניות בשווי של 2.3 מיליון דולר, ואילו חברת ייעוץ ההשקעות מברבדוס אפולו מתכננת מכירה של מניות בשווי של כ־2 מיליון דולר במסגרת המכירה המתוכננת.

במקביל, אורמד הגישה טיוטת תשקיף מדף להנפקה של עד 24 מיליון מניות ו־12 מיליון אופציות. על בסיס מחיר השוק של המניה, מדובר בגיוס פוטנציאלי של עד כ־10 מיליון דולר. ואולם, בשלב זה נראה שנדב קדרון ימתין עד קבלת תוצאות הניסוי הקליני בדרום אפריקה בטרם ייצא למהלך גיוס כלשהו. נוסף על כך, נראה כי בשלב ראשון תרצה החברה לגייס סכום של 6 מיליון דולר, שיספקו לה את המזומן הדרוש להתנהלות מול ה־FDA.