איור: רחלי שלו פלאוט
תביעה היא לא רק מילת באזז
אין בית משפט עולמי שישפוט את גוגל על המחדל של גוגל באזז. בישראל יש לתביעה כזאת סיכוי נמוך במיוחד
ביום שני האחרון הגיעה בשורה תקדימית מירושלים: תביעה ייצוגית בגובה 5 מיליארד שקל נגד גוגל ישראל, בעקבות השקת גוגל באזז והופעתה בשירותי ה-Gmail. הרבה גבות הורמו בנוגע לתביעה, בין השאר בשל הסכום האסטרונומי. אך ישנה שאלה מהותית יותר: האם יש לה בכלל סיכוי?
ראשית, יש לבחון את התביעה עצמה. התובעים בתביעות ייצוגיות צריכים לספק כמה שיותר נתונים עובדתיים כמו סקרי שוק, מספר לקוחות שנפגעו והיקף הנזקים. כל אלה חסרים מאוד. נוסף על כך, מדובר בתביעה שאינה טריוויאלית, עם קשיים משפטיים בפני עצמם. למשל, החוק המאפשר תביעות ייצוגיות אינו כולל את חוק הפרטיות - שעליו מתבססת התביעה. ניתן יהיה להתגבר על הבעיה אך רק באמצעות ניתוח והסבר מעמיקים של המקרה.
שנית, העילות לתביעה. העילה העיקרית עוסקת בהפרת הפרטיות. חוק הפרטיות הישראלי קובע שאם קיימת פגיעה בפרטיות חייבת להיות "הסכמה מדעת" של הצד שנפגע. "במקרה של גוגל, היא חייבת להציג בפני המשתמש את כל האינפורמציה שהוא צריך כדי לקבל החלטה סבירה האם להצטרף לשירות", מסביר עו"ד דן אור-חוף, מומחה לדיני אינטרנט וקניין רוחני. גוגל עושה זאת באמצעות פרסום מדיניות הפרטיות שלה. אמנם, כל מי שניסה לקרוא את המסמך הזה, אם בכלל הצליח לצלוח אותו עד סופו, בוודאי גירד בפדחתו באי-נוחות. אבל זה בדיוק המסמך (והטיעון המשפטי) שמאפשר לגוגל להעביר מידע לאחרים. אם לא קראתם ואם לא הבנתם - זו בטח לא בעיה של גוגל.
עילה נוספת היא עוולת הרשלנות. האם גוגל התרשלה בכך שהמידע הפרטי שלנו התפרסם? נראה שכן. אבל במקרה הזה יהיה צורך בהוכחת נזק ממשי - וזו תהיה משימה קשה במיוחד לתובעים.
נוסף על כך נשאלת השאלה האם הנתבעת, גוגל ישראל, היא בכלל הגוף שאמור להיתבע, שכן גוגל העולמית אחראית לממשק החדש. אז התשובה היא: כן. אין בית משפט "עולמי" שישפוט את גוגל ולכל מדינה יש דין אחר. אבל שוב יש "אבל". תחום הפרטיות בארץ איננו מפותח ומוגן מספיק. החקיקה והפסיקה שקיימות הן סבירות, אבל לא מגנות על הפרטיות באופן מובהק. בסופו של דבר, לתיק כזה יש סיכוי גבוה יותר להצלחה בארצות הברית, שם מדיניות הפרטיות מחמירה הרבה יותר. רק בסוף השבוע שעבר הוגשה תביעה ייצוגית בבית המשפט הפדרלי בסאן חוזה נגד גוגל העולמית, בטענה כי החברה הפרה את החוק כאשר שיתפה מידע על אודות המשתמשים בגוגל באזז ללא הסכמתם המפורשת.
אז נכון שתמיד קיים סיכוי שהתביעה הישראלית "תיפול" על שופט קצת חתרני, שיהיה מספיק אמיץ כדי לבדוק לעומק את תוקפה המשפטי של מדיניות הפרטיות של גוגל. אך תביעה ישראלית שכמעט אינה מבוססת אינה מהווה איום על גוגל. במקרה הכי גרוע ייתנו לה צו שיבקש להפוך את הסכם הפרטיות שלה למובן יותר לגולש. עד אז כבר עדיף לכבות את הבאזז.
5 תגובות לכתיבת תגובה