אדריכלות: המועמד לתואר
האדריכל הגרמני יורגן מאייר, שמגיע לישראל לקראת התערוכה הראשונה במוזיאון העיצוב חולון, הוא התקווה של האדריכלות הגרמנית לחזור לימי הזוהר של תחילת המאה שעברה
לפני שנתיים ערך מגזין ה"ביזנסוויק" ראיון עם האדריכל הגרמני יורגן מאייר, זוכה פרס מיס ון־דר־רוה, של האיחוד האירופי, לאדריכל המבטיח לשנת 2003. בראיון הוא הוכתר כמועמד לתפוס את התואר המיותם של אדריכל־העל הגרמני הראשון מאז שנות השלושים של המאה שעברה. מאייר מגיע ארצה כאורח מוזיאון העיצוב חולון בכנס חגיגי לרגל פתיחת התערוכה הראשונה במוזיאון, "מצב הדברים - עיצוב והמאה ה־21", שייערך ביום רביעי, 3 במרץ, במתחם המדיטק בחולון.
כל מי שביקר לאחרונה בברלין בפרט ובגרמניה בכלל, לא יכול שלא להתפעם מהאדריכלות העכשווית והבלתי שגרתית שנבנית שם. אלא שאת כל יצירות המופת הללו תכננו אדריכלים זרים: את בניין הפרלמנט בברלין תכנן סר נורמן פוסטר הבריטי, את מוזיאון השואה - דניאל ליבסקינד האמריקאי, ועל שיקום וחידוש ה"מוזיאון החדש" הופקד דיוויד צ'יפרפילד הבריטי.
אתה הוא אדריכל־העל הגרמני החדש שציפינו לו 80 שנה?
"אני באמת לא יודע", מגמגם במבוכה מאייר אל מול השאלה הישירה.
יש לך הסבר למה אין אדריכלי־על גרמנים?
"אני חושב שהאוניברסיטאות בגרמניה היו במשך עשרות שנים שמרניות מאוד בחינוך ובטכניקות האדריכלות המסורתיות. אבל בשנים האחרונות כל זה משתנה בגלל חילופי סטודנטים ולימודי אדריכלות בחו"ל. גם בתחום הבנייה המוסדות הגרמניים היו שמרנים מאוד, אבל לעומתם לקוחות פרטיים חיפשו חדשנות, ואותה אפשר היה לראות בעיצוב מקומות קטנים, כמו מסעדות, מועדונים ומשרדי חברות".
מעבר לבועה
מאייר למד אדריכלות בגרמניה, אבל השלים את לימודיו בקופר יוניון ובאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. את סטודיו האדריכלות שלו, שמתמקד במפגש שבין אדריכלות, תקשורת וטכנולוגיות חדשות, פתח בברלין ב־1996. בין הפרויקטים הבולטים של הסטודיו: בתים פרטיים כמו דופליקאזה בלודויגסבורג שבגרמניה, שהוכתר כ"בית השנה" של מגזין WAN ל־2008, מרכז סטודנטים באוניברסיטת קרלסראו שבגרמניה ודנפוס יוניברס, הרחבה של מפעל מזון ומרכז מבקרים בנורדבורג שבדנמרק, בעל צורה חיזרית, מ־2007. בכל עבודותיו הוא עוסק בקשרים בין גוף האדם, הטכנולוגיה והטבע.
ב"ביזנסוויק" הגדרת את עבודותיך כ"מעבר לבועה".
"זה היה ביטוי ישן ומטופש שהכתב הוציא מהקשרו. התכוונתי שהדיון היום באדריכלות הוא מעבר לבועה. אין בועה כללית, אלא הצרכים של כל פרויקט ומוצר נובעים מהמקום הספציפי שלו. אני חושב שהנושא העיקרי היום הוא היטשטשות הגבולות בין עיצוב, אדריכלות, טכנולוגיה, מחשוב ותוכנות. לא יכולתי לבנות בו את מטרופול פאראסול בסביליה ללא מחשב שיחשב ויבצע את כל האלמנטים המורכבים שבנינו שם".
שנתיים על מנורה
בישראל מאייר כבר ביקר ארבע פעמים, ואף הציע לעיריית ירושלים מיצב פיסולי שנקרא knot.spots. מדובר ברשת של נקודות חמות בצמתים ראשיים ומוקדי עניין בעיר שיגיבו על ידי אור וקול לתנועת הציבור במרחב במיצג אינטראקטיבי, כמו היו נוירונים המעבירים חשמל במערכת העצבים.
ביקורך בארץ יקדם את הפרויקט?
"לא, לשם כך אצטרך לבוא שוב. יש לי פגישה עם ראש עיריית חולון. הם כנראה רוצים שאשתתף בתחרות לתכנון בניין העירייה בחולון, מכיוון שאהבו את בניין העירייה באוסטפילדרן (Ostfildern) בגרמניה שתכננתי".
התחרות לבניין עיריית חולון עדיין לא הוכרזה, ויש סביבה מעטה סודיות. בישראל אפשר כרגע לראות את עבודותיו של מאייר רק במצגת שתתמקד יותר בהיבטים של עיצוב המוצר.
אתה מעדיף לעצב מוצרים?
"פעם אהבתי יותר לעצב מוצרים, כי התוצאות היו מיידיות לעומת אדריכלות. אבל היום זה כבר ממש לא ככה, ולפעמים לעצב מוצר קטן לוקח יותר זמן מלבנות בניין שלם. רק שתבין, אני כבר שנתיים מעצב מנורה ועט לשתי חברות גדולות, והן עדיין לא התחילו לייצר אותם".
תגובה אחת לכתיבת תגובה